מדף הספרים של משה אייכל - הספרים שדירג
"כזה הוא הסיפור שלנו: בא מן החושך, מסתובב קצת, חולף וחוזר אל החושך. משאיר אחריו זיכרון שמעורבים בו כאב וקצת צחוק, חרטה, תימהון. עגלת הנפט היתה עוברת אצלנו בבקרים, המוכר היה יושב על דוכנו, מחזיק ברפיון במושכות, מצלצל בפעמון יד ומפזם לסוסו הזקן מין שיר מתמשך ביידיש. לבחור העוזר במכולת של האחים סינופסקי היה חתול מוזר שעקב אחריו לכל מקום,
"מחדל רפואי!" זעקה הכותרת בעמוד הראשי, "בתו היחידה של המיליונר בייליס מתה בניתוח רשלני."
גוש עבה חסם את גרונו של נועם.
רק לפני כמה שעות זה היה בסך הכול עוד ניתוח שהסתבך.
עכשיו, ממנתח צעיר מבטיח הוא הופך לאויב הציבור מספר אחת.
כמה ימים לפני שהחל הכול הם כלל לא הכירו.
נועם נציג היה עסוק בשגרה המתישה של רופא מנתח בבית חולים;
יעל לוי
אם ששכלה את בנה החייל יוצאת למאבק נואש ועיקש על אופן הנצחתו.
אובדן הבן, ולא בקרב, משחרר מעמקי נפשה זעם לא נשלט נגד המערכת, הכופה את רצונה אפילו על אבלה האישי.
בכוח פרוע שאין לרסנו היא מתגייסת למלחמת חורמה על צדק פרטי שסביבתה - החברה הישראלית, מערכת המשפט ואפילו משפחתה הקרובה - אינה יכולה להסכין עמה.
"אבן תחת אבן" הוא רומן מרגש ב
גופתה של צעירה מרוטשת פנים נמצאת על גג בית הממוקם בדרך בית לחם שבשכונת בקעה בירושלים.
סגן ניצב מיכאל אוחיון, בדרכו לבדוק את הבית החדש שרכש בשכונה, נקרא אל זירת הרצח שבה, מעבר לאימה הרגילה, מחכה לו אהובה מן העבר ורומן לא גמור.
כמו בספריה הקודמים גם ב"רצח בדרך בית לחם" טווה בתיה גור חקידת רצח מורכבת ומרתקת המשמשת אמצעי כניסה לעולם סג
בספר על מדרונות הר געש מתאר עמוס עוז את התפתחות היחסים המורכבים, הטעונים ורבי השכבות שבין ישראל לגרמניה. במקביל לשינוי שהתרחש בין שתי המדינות מתאר עוז גם את השינוי ביחסו לגרמניה ולתרבותה. בתור ילד לאומי ופטריוטי רחש שנאה תהומית לגרמניה והכריז חרם על שפתה ועל תוצרתה. לימים התוודע ליצירות הספרות הגרמנית והכיר בגדולתן, פגש אנשי רוח
לאסנת שטיבל, צלמת מנומסת מבית טוב, לא קרה שום דבר מעניין, עד שפגשה את משפחת פלג.
המפגש התמים - לכאורה, מוביל את שטיבל להתנסות שעוד תתחרט עליה, ולאוסף קלטות ששווה
להרוג בשבילן. כאשר שטיבל מוצאת את עצמה מעורבת בפרשת רצח, היא נאלצת לפרוץ את
החומות שבנתה סביבה כל חייה ולהתמודד עם מה שברחה ממנו עד עכשיו עם עברה, עם חברתה הטובה, עם אהוב
אמצע שנות ה - 80.
כפר אילן הוא עוד מושב פושט רגל, אחד מני רבים.
כמו מלאך מושיע, או אולי נוכל, מגיע למקום תושב חדש: אלי מנשה, עורך דין ואיש חזון.
הוא מציע לתושבים רווחה ושגשוג וחודר לחייהם השלווים לכאורה של שכניו, בני - ובעיקר בנות - משפחת בראון.
אלי סוחף את אבי המשפחה אל תוכניות ההתעשרות שלו, משעשע את האם המרירה, מטריד בחיזוריו את הב
שלוש נובלות מכונסות בקובץ הר העצה הרעה: "הר העצה הרעה", "אדון לוי", "געגועים". כל אחת מהן עומדת בפני עצמה אך לכל השלוש שתי תכונות מקשרות: המקום והזמן: המקום, בכל שלושת הסיפורים, הוא ירושלים, והזמן - שלהי תקופת המנדט. הר העצה הרעה, מקום הנטוע במסורת הנוצרית, הוא גם מקום מושבו של הנציב העליון הבריטי, מוקד המאבק בין השליטים הבריטיים לבין הי
הפרדס של עקיבא, ספרה החדש של יוכי ברנדס, הוא רומן פוקח עיניים, מהנה ומענג לאין שיעור.
רבי עקיבא הוא מהדמויות הנערצות אך גם החידתיות והשנויות במחלוקת ביותר בפנתיאון האישים של העם היהודי.
פרשנים רבים שברו קולמוסים בניסיון לפענח את מסתורי הדמות הזאת, שהכרעותיה עיצבו את זהותו של העם היהודי וגזרו את גורלו למשך דורות. בספרה השאפתנ
בסיפור מנזר השתקנים פעולת תגמול עקובה מדם משמשת רקע להתרחשות מיוחדת במינה. עמוס עוז כותב על הנושאים הפשוטים והגדולים, על אהבה ועל בדידות, על תשוקה ועל מוות. הסיפור הופיע בשעתו בקובץ "ארצות התן".
"הי!" אמרתי כשהיא התכופפה והעיפה לי נעל אחת, "מה את עושה?"
"מה נראה לך שאני עושה?" היא התחילה להתעסק עם הנעל השנייה.
"אני חייב מקלחת", הודעתי לה.
"היית מת", היא התקרבה אלי עם המבט המסוכן ההוא בעיניים.
צעקתי כששפתיה נדבקו לשלי.
"הכאבתי לך, מותק?" שאלה בקול עדין ומתחשב.
"שורף פחד," אמרתי.
"את מי זה מעניין," היא התחילה למשוך לי את החולצה מה
גרעינים לבנים הוא רומן הטווה במקביל את סיפוריהן של שתי נשים הנעות בין פריצת מסגרת לרצון להשתייך, בהפרש של מאה שנה זו מזו. אסנת היא אשה עשירה ומצליחה הנושאת עימה צלקות-ילדות של יתמות ועוני. רבקה היא נערת כפר רומנייה ההופכת לאיכרה ציונית נלהבת מזכרון יעקב, ולאחר מכן, בעקבות נישואיה, לאשה אצילה, מורמת מעם ואומללה. יוכי ברנדס מפליאה
"לדעת אישה" ספרו ה - 13 של עמוס עוז הוא רומאן על אדם המנסה לסמן לו טריטוריה משלו בפינה של ההוויה הישראלית.
סוכן חשאי לשעבר ושמו יואל רביב, או רביד, שוכר לו בית בשכונה אמידה ליד תל אביב.
את זמנו מעביר יואל בשיפוץ ושיפור ביתו, בגינון ובמגעים יום - יומיים עם כמה נפשות.
בהן בנות משפחתו, כמה שכנים וחברים לעבודה לשעבר. "לדעת אישה" ברובד סמוי
"סיפורים הם כלי נשק יעיל יותר מחרבות.
החרבות יכולות להרוג רק את מי שניצב מולן, ואילו הסיפורים קובעים מי יחיה ומי ימות גם בדורות הבאים".
שלומעם, נער מן העיר צרידה שבנחלת אפרים, נוטש את ביתו בניסיון לגלות את הפתרון לסודות שמעיקים עליו מילדותו.
בשיאו של מסע מיוסר הוא פוגש את "הנסיכה המשוגעת" ומגלה את האמת המדהימה על משפחתו ועל נסיבו
רב - פקד מיכאל אוחיון נדרש לפענח "מקרה" חדש.
0משורר דגול ופרופסור בכיר לספרות עברית נמצא מת בחדרו, בקמפוס של הר הצופים בירושלים.
מרצה זוטר מאותו חוג עצמו נחנק למוות בשעה שערך אימון צלילה בים סוף.
בין שני ה"מקרים" לא ניכר כל קשר של ממש. "מוות בחוג לספרות" הוא הרומן השני של בתיה גור.
כאן, כמו ברומן הראשון שלה, "רצח בשבת בבוקר", המחברת מש
מי אנחנו? האם אנחנו מתי המעט שנהנים מהמדיניות הכלכלית שאימצה ישראל או שמא אנחנו המיליונים שמשלמים את מחירה?
האם אנחנו המוני הצעירים האידיאליסטים שהקימו אוהל בשדרה? האם אנחנו הוריהם - רופא שכורע תחת העומס, מורה. פועל טקסטיל שפוטר, מובטל בן חמישים? האם אנחנו סבא וסבתא שלהם, שחסכונותיהם נמחקים בלהטוטי שוק ההון?
האם אנחנו עניים, למרו
"מישהו לרוץ איתו" הוא סיפור מתח, וחיפוש ואהבה.
אסף, נער ביישן וגמלוני בן שש עשרה, נעקר משגרת יומו כשהוא נשלח למשימה חסרת סיכוי:
לאתר את הבעלים של כלב גדול ופרוע שנמצא משוטט ברחובות ירושלים - והוא זה שיריץ כבסחרחורת את העלילה של אסף בספר.
כך מגיע אסף לאנשים ולמקומות שבאמצעותם נגלה לו, כמו בפאזל, סיפור מופלא השואב אותו לתוכו - סיפורה
חוקר המשטרה מיכאל אוחיון נקרא בבוקרו של יום שבת חורפי למכון הפסיכואנליטי בירושלים. במכון, השוכן לו כבוד בלבה של שכונת טלביה, מתגלה לו גופה של אחד מחברי המכון הבכירים. מפרטים שונים ב``זירת האירוע`` מתברר לאוחיון מיד שמדובר ברצח, אך את זהותו של הרוצה הוא מצליח לחשוף רק לאחר חקירה מתישה ומסועפת. הנובלה הבלשית ``רצח בשבת בבוקר`` מפגישה
שער ארמונו של אחשוורוש נפתח. אתם מוזמנים להיכנס ולחוות את סיפור מגילת אסתר ממש כאילו הייתם שם, על כרי המשי, ליד ושתי היפהפייה הסרבנית, או למרגלות אסתר שקדושה קורנת מפניה השלווים.
זהו סיפור חייה של נעמה, נערה בבלית שבגיל שלוש התגלתה כפלא מוזיקלי והפכה להיות הנגנית הראשית בהיכלם של ארבעה מלכים ושתי מלכות. מבעד לעיניה המשתאות אנחנו