מדף הספרים של כרכור - הספרים שדירגה

הנרי שרייר (בצרפתית: Henri Charrière;‏ 16 בנובמבר 1906 - 29 ביולי 1973) היה אסיר צרפתי שנשפט למאסר עולם עם עבודת פרך במושבת העונשין בגיאנה הצרפתית. ספרו האוטוביוגרפי פרפר נכתב ב-1968 ועוסק בקורותיו בין 1931, השנה בה נשפט, ועד 1944, אז יצא לחופשי. קורות חייו כמתואר בספרו הם מסכת מתמשכת של התמודדות עם תנאי הכליאה הקשים במושבת העונשין מוכת המלריה ומחלות

העשורים הראשונים של המאה העשרים בניו יורק: ריכוז עצום של מהגרים, רבים מהם יהודים, שנטשו בתים חמים בעיירות קטנות במזרח אירופה למען "החלום האמריקאי". סדנאות יזע, מסחר זעיר, צפיפות ועוני, ובה בעת שפע מסחרר של צבעים, טעמים, שפות ותרבויות ומַעבָר לתרבות ההמונים, שאותה סימל איסט ברודווי: הפרסומות, התיאטרון, הכוכבים הגדולים והפריחה של עית

שלום טוקשה. דוב הכותל. אפרת ניצן, בת 6. חזי ושמעון מניקור-פדיקור. נציב המים. רונית כרמלי, רווקה. הרב המוטורי הראשון לציון, משה דוד ח"י בוסקילה. הנה הם כאן, כולם. כל גיבורי השער האחורי – המדור הסטירי המיתולוגי של עיתון "העיר". השער האחורי שינה את פני ההומור הישראלי. הוא אמר את כל מה שאסור היה לומר, ועשה את זה בצורה חדשה, משוחררת, שלא ה

ביום שבו ירו בראש הממשלה הפך לאט ובשקט אבל בהתמדה לאחד מספרי הפולחן של הספרות העברית הצעירה. סיפורים ממנו נבחרו לאסופות סיפורים, אחרים נלמדים בבתי-הספר ובאוניברסיטה, והנובלה שבו עומדת להפוך לסרט. הגיבורים של וייל הם אנשים צעירים - גולים בסביבתם ומלאים בהבטחה גדולה שלא מצליחה להתממש גם כששורטים אותם בציפורניים - שנמצאים בתנו

לגיבורת הספר כמה רחוק את מוכנה ללכת, אין שם. כולם מכנים אותה "חמודה". היא נשואה באושר לגבר מקסים ומתחשב, יש לה עבודה מעניינת וחיים מלאים ומספקים. רק דבר אחד חסר בתמונת החיים המושלמים שלה – תינוק. דווקא היא, שהכול תמיד הלך לה כל כך בקלות, נאלצת ללמוד בדרך הקשה שלא תמיד משיגים את הדבר בו רוצים יותר מכול. ברנע-גולדברג מתארת בדרך ייחודית

בשנת 1937 נשלח ארנסט המינגווי לספרד כדי לסקר את מלחמת האזרחים. כעבור שלוש שנים סיים לכתוב את הרומן הגדול למי צלצלו הפעמונים: סיפורו של אמריקאי צעיר מהבריגדות הבינלאומיות שסופח ליחידת גרילה בהרי ספרד. זהו סיפור אודות נאמנות ואומץ, אהבה ותבוסה ומותו הטרגי של אידאל. המינגוויי מתעלה על עצמו ברומן זה, אם בתאור אהבתו של ג'ורדן למריה היפ

גבר רואה אשה לא מוכרת לו, מחבקת את עצמה בתוך קבוצת אנשים, מבדילה את עצמה מהם. היא נוגעת ללבו (מדוע?). הוא כותב לה מכתב ומציע לה קשר עמוק, חופשי, עירום מכל קליפות היומיום, לצד המשך חייהם כל - אחד עם בן - זוגו וילדו, אבל הוא עומד על כך שהקשר יתקיים אך ורק באמצעות מילים כתובות. פנייתו, הנואשת - כמעט, נוקבת אותה באופן שאינו מוכר לה (למה?). היא נע

ספר הביכורים של איתמר בן - כנען מביא 24 סיפורים על מה שקורה לצעירים בתל - אביב ממש עכשיו בקצה שנות ה - 90. יש פה דור שגדל על ערוץ הילדים, ראה את כל הסרטים של קלינט איסטווד, ישב על המדרגות בכיכר עם הפאנקיסטים, גר בדירות שכורות, עובד בעבודות מזדמנות, מבלה בבארים ובמועדוני ריקודים באלנבי, צורך מותגים בינלאומיים, אלכוהול, סמים וסושי, קורא את

מרסו, פקיד צעיר שחי באלג'יר, אינו בוכה בהלויית אמו, רוצח אדם "בגלל השמש", ועל שני אלו נשפט ונידון למוות "בשם העם הצרפתי" - סיפור תמוה ומוזר, ששום דבר אינו מובן בו לאשורו ואף - על - פי - כן הוא מרתק ונקרא בנימה עצורה מתחילתו ועד סופו. "הזר", שהוא הרומן הראשון של אלבר קאמי, יצא לאור ב - 1942 ונמנה עם הידועות שביצירות הספרות המודרנית: "הקוראים נ

מלאך בשר ודם מגולל את סיפורם של שלושה צעירים תלושים וחסרי אחיזה בתל אביב של שנות ה - 90. אורי, בחורה עצמאית ומשולחת רסן, פוגשת בשינאן העובדת בלילות בפיצוציה, והשתיים הופכות לחברות. אורי מקיימת מערכות יחסים סבוכות, והיא מסתירה, אפילו מחברתה הקרובה, סודות רבים, בהם רגשותיה כלפי אחיה, אהוב נפשה. לשינאן, לעומתה, יש בן זוג יציב לכאורה, שסוד

"במערב אין כל חדש" הוא שם ספרו של אריך מריה רמרק, שעוסק בחוויותיו של חייל גרמני במלחמת העולם הראשונה. הספר הופיע ב-1929, ותורגם ל-45 שפות שונות.בגרמניה הספר הועלה על המוקד עם עליית הנאצים לשלטון. ספר זה מצליח לאייר בחדות את תחושותיו של דור שלם, שחייו עוצבו במהלך מלחמת העולם הראשונה. דור זה, שזכה מאוחר יותר לכינוי הדור האבוד, נשלח למלחמ

ספר ראשון זה הוא הבטחה גדולה וגם מימוש של כשרון בשל. הנובלות שבו כבר הוכתרו בפרס `עיתון 77`, בפרס אקו"ם בעילום שם, ופרס היצירה של קרן ת"א. הספר הוא חגיגה של מצבים ודמויות ססגוניות, והתיחכום הניכר ב"תפירת" הפרטים למארג מעובה של התקשרויות, אינו בא במקום הספונטניות של הכתיבה והמלאות האנושית; המראה בפנטזיה, חמלה אנושית, הומור משוחרר, חזותי

סיפור מצחיק ומעציב, אמיתי אך לא ייאמן, שתחילתו ריב אחים ואחריתו ליל אהבים, שהתרחש באוקראינה ובפלשתינה, בארצות הברית ובישראל, על שואב-אבק של סבתא שלי ומעט גם עליה עצמה.

רומן מופת של אחד מטובי מספריה של צרפת שהוכתר בפרס נובל. סיפור רב מתח על מגפה המשותללת בעיר אוראן ועושה שמות בהמוניה הנכנעים לגורלם ועל קומץ עקשנים העומדים על נפשם ומנסים להילחם בנגע. בתיאור המגפה, אשר ניתן לפרשה כביטוי אליגורי לפגעי החברה והתקופה, נרמז ה"אני מאמין" של סופר-לוחם, מאנשי המוסר הדגולים בדורנו.

"למה כתבתי לך על הנשכחות האלה? לגרד צלקות עתיקות? לחטט לחינם בפצעינו? לפענח קופסה שחורה? להכאיב לך מחדש? לעורר את געגועיך? אולי גם זו תחבולה ללכוד אותך שוב ברשתי? אני מודה בכל ששת סעיפי האישום. אין לי נסיבות מקילות. לבד אולי מאחת: אני אהבתיך.." רומן המכתבים הידוע של עמוס עוז מנסה לפענח את פרשת נישואיהם האומללים של אילנה ואל

"המלכודת" הוא הסיפור הבלשי המפורסם ביותר שכתבה אלופת הספרות הבלשית, אגאתה כריסטי. ראשית: בתסכית - רדיו שנכתב בשנות ה - 40, וסופו במחזה שהועלה בראשונה על הבימה בלונדון בשנת 1952 - ולא ירד מאז אף לערב אחד! לפי מיטב המסורת הבלשית, מאוכלס סיפור - מתח זה בחשודים רבים ורצוף ברמזים לפתרון - עד לרגע האחרון, שבו מכונסים הרמזים, משובצים במקומם, יו