עוזי וייל

עוזי וייל

סופר

עוזי וייל, סופר ועיתונאי, נולד בי"ח הסיון תשכ"ד, 29 במאי 1964 בקיבוץ גזית. דור שני לניצולי שואה. בגיל שנה עבר לתל-אביב וגדל בשכונת יד אליהו. נשוי לאמנית איריס דה-בוטון ולהם בן, מיכאל. כתב וערך את השער האחורי בעיתון "העיר", נמנה עם צוות הכותבים הקבוע של "החמישיה הקאמרית", וכתב לתיאטרון ולטלוויזיה.
[מקורות: ויקיפדיה]

» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (75):
ספרים שרוצה לקרוא, מתכוונת לקרוא, לקרוא שוב, רשימת קניות, יומן מסע-הספרים שלי., משתוקק לקרוא, חייבת לקרוא, ספרים שאשמח לקרוא, my list , רוצה לקרוא, רוצה לקרוא - ואין לי, לקרוא, ספרים שאקרא בקרוב, רוצה לקרוא, הספרייה העברית בברלין, ספרים שצריך לקרוא, רוצה לקרוא, להשיג ולקרוא, קראתי ואהבתי, עוד ...
1.
ביום שבו ירו בראש הממשלה הפך לאט ובשקט אבל בהתמדה לאחד מספרי הפולחן של הספרות העברית הצעירה. סיפורים ממנו נבחרו לאסופות סיפורים, אחרים נלמדים בבתי-הספר ובאוניברסיטה, והנובלה שבו עומדת להפוך לסרט. הגיבורים של וייל הם אנשים צעירים - גולים בסביבתם ומלאים בהבטחה גדולה שלא מצליחה להתממש גם כששורטים אותם בציפורניים - שנמצאים בתנועה בלתי פוסקת וחסרת תכלית. המניע חסר המנוח לתזזית הזו הוא בדרך כלל כוחם הצורב והמצמית של האובדן וההחמצה, אובדן של אדם יקר ושל אהבה גדולה, שכמו מולדת, אחרי שהיתה לך כזו, לא תשכח איך זה להיות שם, אבל גם תדע עד כמה היא רחוקה וקשה להשגה. אבל אחרי שהם כמעט מוותרים, סיפורו של אדם זר, מילים מחיים אחרים, מצליחים לפתע לגעת בהם, ליצור מקום חדש בעולם ולברוא ברגע של כמעט-התגלות, חסד ותקווה. בשפה המזוקקת, הציורית והחד-פעמית של וייל, שמתפקעת מרגשות ועדיין מלאה בהומור הייחודי והמושחז שלו, הוא מצליח לברוא כאן עולם ישראלי, אבל בעיקר אנושי ומוכר מאוד, שהזרקור המכאיב המופנה כלפיו מאיר אותו גם בחמלה ובאהבה. ...

2.
גבר לא צעיר מגיע לנמל התעופה בן גוריון, בשעת לילה מאוחרת. הוא עייף, הוא לא היה בארץ עשר שנים, ובתוך המחשב האישי שלו הוא מחביא אקדח. נערה יפה מלווה אותו. היא אינה בחיים. היא איננה מתה. רק הגבר רואה אותה, והוא לא יודע מדוע. היא לא תעזוב אותו עד שיבצע את מה שבא לבצע. בינתיים, במועדון הימורים בלתי חוקי בשכונת התקווה, אלוף העולם בשש - בש מדליק סיגר משובח: אנשים מעריצים אותו, אנשים מפחדים ממנו, הוא המלך הגדול האחרון של עולם הפשע. אבל חייו עומדים להתהפך, והוא מרגיש בזה. משהו באויר הלילה השחור שעוטף אותו, אומר: הנה זה בא. הנה זה בא. הנה מגיעים הימים החדשים. והרחק משם בואדי נידח בגליל, יושב האיש הזקן. הוא לבדו, והוא מחכה. הוא יודע שהאיש עם האקדח יגיע אליו. קשה להגדיר את הספר הזה: זהו סיפור מתח הנקרא בנשימה עצורה, אבל גם אגדה על אהבה וזיכרון. הסוף שלו טוב, הסוף שלו רע. הוא מורכב מסצינות קולנועיות קצרות - אבל נחרת בזיכרון כמו שיר, או חלום. הוא סיפור על מוות ואובדן. הוא מלא אושר. הדבר היחידי, אולי, שניתן לומר עליו בבטחה, הוא שאינו דומה לשום דבר שאי פעם קראתם....

3.
שלום טוקשה. דוב הכותל. אפרת ניצן, בת 6. חזי ושמעון מניקור-פדיקור. נציב המים. רונית כרמלי, רווקה. הרב המוטורי הראשון לציון, משה דוד ח"י בוסקילה. הנה הם כאן, כולם. כל גיבורי השער האחורי – המדור הסטירי המיתולוגי של עיתון "העיר". השער האחורי שינה את פני ההומור הישראלי. הוא אמר את כל מה שאסור היה לומר, ועשה את זה בצורה חדשה, משוחררת, שלא היתה כמוה. הוא הרשה לעצמו להיות הכל: עצוב, מצחיק, מפתיע, אבסורדי, חסר גבולות, חסר פשרות. הוא היה התמכרות שבועית מענגת שאי אפשר היה בלעדיה. הדיוק. העושר הלשוני. הדביליות. שמחת החיים. היכולת להגיד דברים מזעזעים ודברים מטופשים לחלוטין באותה שורה. החרב המילולית החדה כתער, בצד הגסות המשוחררת וחסרת המעצורים. הכי גבוה והכי נמוך, עם כל הסוכריות המתפוצצות שבפנים. הנה הם כאן....

4.
“נעמה היתה בת שבע־עשרה, ובמשך כמה חודשים לא ישנה טוב, ולא אכלה כמעט. ואז היא חלמה סדרה של חמישה חלומות. הראשון היה על זה שיום אחד יהיה לה בן, והוא ישכב עם המורָה שלו. איש אחד בחלום אמר לה לזכור את זה, ולרשום את זה אחרי שתתעורר, כי החלום הזה יתגשם.“ שנים חלפו. החלומות נשכחו. עד שיום אחד הם מתחילים להתגשם בזה אחר זה, וסערה גדולה עוברת על נעמה, על בעלה, על הבן שלהם ועל כל מי שקרוב אליהם. היא מגלה שמידע נסתר נוכח בחייה - וגם בחיינו. וכל מה שצריך זה רק לפקוח עין. להקשיב. להתבונן ברווח העתיק שבין חלום למציאות. וכך עושה עוזי וייל בספר הזה: מעיר את הנסתר, היפה, הנוגה, הקסום שבחיי היום־יום שלה. ושלנו. זהו טקסט צנום על פי מידותיו אך עשיר ורחב ונדיב ביריעה הרגשית שהוא פורש. עוזי וייל מעמיד עולם מלא צבע ורגש, מתאר אותו במילים מדויקות, מפלחות, לא מזייף לרגע, ועושה שימוש מושכל, מחושב ורגיש להפליא בשפה העברית. עוזי וייל הוא סופר, תסריטאי ומתרגם. מספריו: ‘ביום שבו ירו בראש הממשלה´, ‘אושר´, ו´חייו ומותו של השער האחורי´. ובטלוויזיה: ‘החמישיה הקאמרית´, ‘הרצועה´, ‘בטיפול´, ו´המשרד´, הגירסה הישראלית....

5.
`כל הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו על חיינו הם אשליה. במקרה הטוב, אנחנו מצליחים לספר אותה למישהו אחר.`` הזונה היפה והחלום על המתים . האיש שהעביר את הכותל המערבי . חמורבי והסקס בנתניה . השינה. ועוד 50 סיפורים, העוסקים במהות המתעתעת של אושר, אהבה, מוות וכאב. הסיפורים בקובץ החדש של עוזי וייל שונים זה מזה. חלקם ריאליסטים וחלקם על גבול המדע הבדיוני, אך לכולם מוזיקה אחת וכשהם מופיעים זה לצד זה הם יוצרים תמונה שלמה. בסיפור ``האיש שהעביר את הכותל המערבי`` דוד לוגסי, קבלן שיפוצים שאוהב את הכותל אבל שונא את ירושלים, מחליט אחרי רצח רבין להעביר את הכותל לחוף הים בתל אביב. ``סיפור על הדברים החשובים, אחרי שבוע מר`` מספר על ארוחת בוקר בעיירה סקוטית קסומה, ועל רגעים קטנים ונדירים. ``אני מביט סביבי...`` כותב וייל, ``ורואה את לואי ואת מכונת הקפה... ואת הבתים הקטנים, ואת הנהר... ואני יודע שהרגע הזה ייעלם עוד מעט... רגעים כאלה, נעלמים, זה בסדר, בשביל זה הם שם, זה מה שעושה אותם כל כך נדירים, אבל בכל זאת הייתי רוצה לזכור.`` עוזי וייל, סופר ועיתונאי, פרסם עד כה שני ספרי פרוזה, שזכו לשבחי הביקורת: ``ביום שבו ירו בראש הממשלה`` ו``לאן הולך הזיכרון אחרי שאנחנו מתים``. כמו כן ערך ותירגם את האנתולוגיה ``ריימונד קארבר - השירים``. וייל כותב ועורך את השער האחורי בעיתון ``העיר``, וכותב לתיאטרון ולטלוויזיה....

6.
מה ענה צ'רצ'יל כשנרמז לו כי מכנסיו אינם מכופתרים? מי טען שאם וודי אלן לא היה קיים היה צריך לסרוג אותו? איך אפשר לסכם את הספרות הדרום - אמריקנית? (אפשר, אפשר, הנה הגרסה של פט קונרוי: "ביום שהחזירים אכלו את הגנרל, אמא מתה כשהיא שמעה מה אבא עשה לאחותי.") מה הסיכוי לאבד חותנת? מי השתוקק לכתוב ספר שמסתיים במלה "מיונז"? איך הומצא נייר הטישיו? (לא, לא יהודים, לא תמיד זה יהודים) מי אכל שמיכות צבאיות והאם זה מוריד פרופיל? איפה בוטיצ'לי היה עובד אילו חי היום? וגם (לחובבי היסטוריה אלטרנטיבית): מה היה קורה אם ברבי היתה נישאת לקלאום ברבי? הכרך שלפניכם, המשתבח בעשרות ערכים ומאות ציטוטים מכל תחומי החיים והמוות, הוא אומז' חגיגי לטור האינטרנט המדובר, הגבול הדק. כולם יהיו: דני בהדני, פול ניומן, ג'קי (כן, יבוא מחוץ לארץ, מה יש?), ת"ס אליוט, אלי מקביל, פ"ג או'רורק, נערות צעירות בלתי מזדהות, ליליאן הלמן, רוסיני, ניטשה, אפילו ברכט. עוזי וייל, סופר, תמריטאי, מחזאי ומתרגם, חי בתל - אביב. ציטוטים אמיתיים * ציטוטים שהם נורא אמיתיים * ציתותים * האזנות סתר * מומחים מדברים * חשיפה כמעט ראשונה של הכרך השני באפופיית המופת בהמשכים "חיים ומוות ביד אליהו" * ועוד...

7.
לְכָל יַלְדָּה יֵשׁ פֵיָה שֶׁהִיא רַק שֶׁלָּהּ. וְרַק הִיא יוֹדַעַת אֵיךְ הִיא נִרְאֵית, וְרַק אִתָּהּ הַפֵיָה הַזֹּאת מְדַבֶּרֶת, וְרַק עָלֶיהָ הִיא שׁוֹמֶרֶת. אֲבָל מָה קוֹרֶה כְּשֶׁהַפֵיָה פִּתְאֹם נֶעֱלֶמֶת? אֵיךְ מוֹצְאִים אוֹתָהּ? אֵיךְ גּוֹרְמִים לָהּ לַחְזֹר? שָׁלֹשׁ יְלָדוֹת יוֹצְאוֹת לְמַסַּע הַרְפַּתְקָאוֹת נוֹעָז, נְחוּשׁוֹת לִמְצֹא אֶת הַפֵיוֹת שֶׁלָּהֶן. מַסָּעָן בֵּין סִפּוּרוֹ הַמְּהַפְּנֵט שֶׁל עוּזִי וַייל וּבֵין הָאִיּוּרִים מְלֶאכֶת הַמַּחְשֶׁבֶת שֶׁל אִירִיס דֶה בּוֹטוֹן, הוֹפֵךְ לְסֵפֶר מְקוֹרִי וּמְרַגֵּשׁ. עוּזִי וַייל הוּא סוֹפֵר, מְתַרְגֵּם וְתַסְרִיטַאי. אִירִיס דֶה בּוֹטוֹן הִיא מְאַיֶּרֶת וְיוֹצֶרֶת, הַמִּתְמַחָה בַּעֲבוֹדָה עִם יְלָדִים.ביקורות על הספר:...

8.
בלילה, בבית של מקס, יש מפלצות. ושדים. ורשעים אימים. אבל מקס הוא לא ילד רגיל. הוא ילד לוחם. יש לו כפפת קסם, ותותח מחשבות, וחרב דו צדדית מכושפת, ויש לו לב אמיץ וחכם. אז אם מקס בסביבה - אתם יכולים לישון בשקט, הוא מגן על כולם. על אמא ואבא, ובעצם על כל העולם....

9.
קובץ ספורים שהגיבורים בהם הם צעירים ישראליים המרגישים גולים בארצם ואינם מצליחים לממש את ההבטחה הטמונה בהם. תחושת ההחמצה היא המניע והמשבית עד שפגישה מקרית אחת, כמה מילים דולפות משיחה של אחרים, משנים את גורלם ומניפים דגל של תקווה וחסד. בהומור ייחודי ומושחז מצליח עוזי וייל לתאר את 'תוגת הישראליות' אבל גם למצוא רגעים של מוצא ממנה ושביבי הבטחה לעתיד טוב יותר....

10.

מדי פעם צפה ועולה השאלה האם הייתי עושה את מה שעשיתי לו ידעתי שהסוף יהיה רע. האם הייתי מתחתן אם הייתי יודע שעוד כמה שנים אתגרש, האם הייתי יוצ... המשך לקרוא
37 אהבו · אהבתי · הגב
כתוב פה שהתחלתי לפני שנתיים. לא זוכרת. אז אני נהנתי. קראתי ביום אחד נו יומיים אני בחופשת מחלה לקראת נסיעה לחו"ל מתרגשת מהמסע הקרב וההרפתקה ... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
אוסף סיפורי האהבה היפה ביותר שקראתי. לא יודע מה להוסיף, כמו שבלתי אפשרי להגדיר או להסביר מה זו אהבה.... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
} - הי עוזי. - אהלן גבר. מה קורה? - וואלה. איך אצלך? - אחלה. אחלה. - איך האישה? - עזבה אותי. לא היה לה טוב איתי. - כן, אה? וואלה. - ומה איתך, ע... המשך לקרוא
42 אהבו · אהבתי · הגב
לא קראתי את הספר גם לא אקרא אותו ואם אקבל במתנה אתן אותו בחזרה לחנות אחליפו בספר אחר או מחברת או עט אפילו עיתון יומי כל דבר יהיה ראו... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ