מדף הספרים של עמי אש - הספרים שדירג

אוקטובר 1978, בעוד שישה חודשים ירד המסך על שנות העשרים של המספר. עשר השנים האחרונות בחייו היו "שנים של כלום. אבל ממש כלום". מבחינתו, כל מה שהשיג הוא חסר ערך וכל הדברים שעשה - חסרי משמעות. הוא מתגורר בעיר שבה למעלה מעשרה מיליון איש ובכל הכרך הגדול הזה אין יותר משני אנשים שהוא יכול לצלצל אליהם. משרד הפרסום שלו מקרטע וגרושתו חיה עם חברו. של

עמוד ראשון בספר: לילה אחד לפני איזה עשרים שנה, בתקופת המצור שהטילה מחלת החזרת על משפחתנו הענקית, הועברה פראני, אחותי הצעירה ביותר, עם העריסה והכול, אל החדר שהיה אמור להיות נקי מחיידקים, החדר שאותו חילקתי עם אחי הגדול סימיר. אני הייתי בן חמש - עשרה, סימיר היה בן שבע - עשרה. בסביבות שתיים לפנות בוקר, העיר אותי בכייה של השותפה החדשה לחדר.

סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.

* במלחמות ישראל אין אח ורע לחטיבה שאיבדה את שדרת הפיקוד הבכיר שלה במהלך 24 שעות הלחימה הראשונות. * במלחמות ישראל אין גם אח ורע לחטיבה שבחלוף 24 שעות ירדה מסד"כ הכוחות הצה"לי ותוך יומיים, כאותו עוף חול אגדי, חזרה ליטול חלק משמעותי בהמשך הלחימה, הדפה, עם כוחות אחרים, את הסורים מרמת הגוחן ונטלה חלק בהבקעה הגדולה לתוך שטח סוריה. * במלחמות י

מחוצה לה, הוא גם אצן חובב למרחקים ארוכים, שהשלים עשרות ריצות מרתון ואף ריצת אולטרה מרתון ל-100 ק"מ. על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה הוא ספרו האישי ביותר של הסופר היפני, המאפשר הצצה נדירה לנפשו ולחייו של מחברם של רבי מכר רבים, גדול סופרי יפן כיום ואחד מהסופרים הזרים הנקראים ביותר בישראל. מורקמי הוא זוכה פרס פרנץ קפקא לשנת 2006 ופרס י

איש צעיר מלווה את בן דודו לבית החולים לבדיקת שמיעה ונזכר בסיפור על אישה ששקעה בשינה וזבובים קטנים השתכנו באוזנה; יחסים בין בני זוג מתערערים לאחר שהם אוכלים סרטנים במהלך חופשה; גבר המחפש עבודה ממלא הנחיות שקיבל על גב גלויה, אך סיסמא סודית עומדת בינו לבין המעביד המסתורי שלו. בכל אחד מהסיפורים האלה נוטש הרוקי מורקמי, האמן הבלתי מעור

טורו אוקאדה אוהב את אשתו. הוא אוהב גם לבשל, לקרוא ולהאזין למוזיקה, והוא אפילו מתחיל להתרגל לשגרת חייו כמובטל. אבל אז מתרחשים כמה אירועים בלתי שגרתיים: שלא ביוזמתו הוא מתחיל לקבל שיחות טלפון אירוטיות, החתול שלו נעלם, והוא מתוודע לשתי אחיות מסתוריות. אבל השינוי שמערער את שלוותו יותר מכל הוא היעלמה של אשתו, קומיקו. החיפוש אחר אשתו

בגיל 15, עם מעט כסף בארנק ובגדים שדחס לתיק קטן, בורח קפקא טאמורה מביתו, מעברו, מקללתו האיומה של אביו. מצויד במשאלה עתיקה - למצוא את אחותו ואמו שעזבו את הבית כשהיה בן ארבע - הוא יוצא לדרך בלי לדעת לאן תוביל. ממש כמו נאקאטה, זקן פגוע מוח המתפרנס מאיתור חתולים אבודים, שנהדף אל המסע הראשון בחייו בנסיבות קיצוניות לא פחות. שני סיפורי המסע, ש

שני קווי עלילה מתפתחים במקביל ברומן המסחרר הזה, פרי עטו של הרוקי מורקמי. האחד מתרחש בטוקיו בעתיד הקרוב , בעולם פלאות קשוח שבו המידע הוא הנכס המקנה עוצמה וזכויות. הקו השני מתרחש במפלט נטול הזמן של הלא מודע", "סוף העולם ".. תושביו אינם יודעים רוע ומוות, אך הם נטולי מהות אנושית . בהדרגה שני הקווים המקבילים מתחילים להתקרב ולהתמזג. המספר ה

הקורבן, ספרו השני של סול בלו אשר ראה אור בשנת 1947, רואה אור כעת לראשונה בעברית. הספר, שנכתב בעקבות מלחמת העולם השנייה, עוסק בהתמודדות עם רדיפה וקורבנות במאה העשרים ובוחן באופן מעמיק וסוחף את המחויבות המוסרית ואת הערבות ההדדית בין בני האדם אחרי המלחמה. כשאשתו נוסעת לבקר את אמה, מרגיש אסא לוונטל בודד ואבוד. באחד הערבים, בעודו מחפש ה

הרומן הראשון, עטור הפרסים של ארונדהטי רוי מתרחש בכפר קטן במחוז קרלה בהודו של שנת 1969. התאומים רהל ואסתה בני השבע, נצר למשפחה נוצרית אמידה ואנגלופילית חיים בימים של אי שקט פוליטי, סופגים חינוך מערבי בתוך חברה מעמדית נוקשה במשפחה עם הרבה חשבונות עבר לא סגורים. הביקור של סופי, בת דודם המגיעה עם אימה מאנגליה, וסופו הטרגי, עומדים במרכז

באביב שנתה העשרים ושתיים התאהבה סומירה, לראשונה בחייה. אהבה סוחפת, כמו טורנדו הממוטט את כל הנקרה בדרכו. אהבתה של סומירה הייתה מבוגרת ממנה בשבע עשרה שנה ונשואה. וכן, זו הייתה אישה. שמה היה מיו. סומירה המאוהבת עד מעל לראשה במיו היא מושא אהבתו של ק', המספר. מרגע שפגש אותה לראשונה כסטודנט נקשר אליה בעבותות. רק אתה יכול היה לנהל שי

טורו ווטנבה, סטודנט לתיאטרון באוניברסיטה בטוקיו בשלהי שנות השישים, חי בתחושה של ניכור וניתוק מאז התאבדותו של חברו הטוב קיזוקי בתיכון. הוא נקשר אל שתי נשים: נאוקו היפה והדיכאונית, שהייתה חברתו של קיזוקי, ומידורי תאבת החיים. ווטנבה מיטלטל בין שתי הנשים ובה בעת מנסה למצוא את עצמו ואת מקומו בעולם, בכנות ובישירות שבזכותן הוא מתחבב גם ע

בכפר קטן ונידח ברוסיה האסיאתית, בימי מלחמת העולם השנייה, כשרוב הגברים נלחמים הרחק בחזית ורק מעטים זוכים לשוב למכורתם, מתלבלבת בחשאי אהבתם של דניאר, פצוע מלחמה שחזר אל הכפר, וג'מילה, הנשואה לאחר. סיפור המעשה מתואר מפיו של סאיט, אחיו הצעיר של הבעל הנבגד, נער מתבגר המאוהב גם הוא בג'מילה, אך מגלה את הדבר מאוחר מדי.  ג'מילה הוא סיפר אהבה

בשארית היום הגיע קאזואו אישיגורו, הסופר האנגלי ממוצא יפני, להישג ספרותי נדיר. באמצעות התיאור של אנגליה המעמדית של התקופה שבין שתי מלחמות העולם, נפרש סיפור מרתק המסופר בווירטואוזיות, ובו ניגוד- עצוב לעתים, מצחיק לפעמים- בין כוונותיו של הגיבור המספר למשמעות האמיתית של דבריו.

עלילת האיש שלא פסק לישון, הרומן החדש של אהרן אפלפלד, מתרחשת רובה ככולה בארץ ישראל בזמן מלחמת השחרור. כמה נערים ניצולי שואה קובצו יחד והם בונים טרסות בהרי יהודה, לומדים עברית ומתאמנים לקראת הקרבות שיבואו. אך המשימה הקשה יותר הניצבת בפניהם היא המפגש עם עולמם הפנימי: הזיכרונות הבהירים, הכורח להתמודד עם מה שאירע להם והרצון העז להעניק

בצהרי יום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973, נשלחו חמישה צנחנים בפיקוד מפקד מחלקת החבלה של גדוד הנח"ל המוצנח 50, לאייש תצפית עומק על תל א-סקי, הנמצא כשלושה ק"מ מצפון ליישוב רמת מגשימים. בשעה 14:00 פרצה המלחמה ועל התל נחתה הפגזה סורית כבדה. הלוחמים שעל התל לא הבינו שפרצה מלחמה. מצפון להם החל הצבא הסורי במאמץ ההבקעה העיקרי שלו לתוך דרום רמת הגולן. מו

בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד. מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה. ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק

ביצירה זו אנו מתלווים לחיפושיו של הגיבור גמפי מומואי, אחר היופי המתגלם בנשים השונות שבחייו, כשהיופי נתפש בעיניו כתקוה יחידה בעולם של יצרים ואובססיביות. אנו יוצאים עם גימפי למסע של גוף ונפש, בין טוקיו לקרואיזווה, בין עבר להווה, במחוזות של יופי ועצבות, קומיות וטרגיות. יאסונרי קוובטה (1972 - 1899) מענקי הספרות היפנית המודרנית, חתן פרס נ