מדף הספרים של אור - הספרים שדירגה


כאן נמצאים הספרים שקרא והדירוג שנתן לכל אחד מהם.


אור
בת 56
תל-אביב



Simania RSS

מדף הספרים של אור - הספרים שדירגה


מיין לפי: הצג כ:
לאט לאט נכנסה זינה אל מרכז מעגל האבנים וזרועותיה נשואות אל-על. היא השמיעה את המילה "אמא"... זו היתה מילה רבת-עוצמה. ג'ון דאר למברט הולכת ב"מעגל אבנים" בעקבות "שבט דוב המערות" ו"הנבואה השמימית" ומגוללת עלילה מופלאה של חיי האדם בתקופה הפרה-היסטורית... "מעגל אבנים" היא הרפתקה מרתקת, כובשת ועוצרת נשימה של שלוש נשים חכמות, שכל אחת מהן נקראת ז
כדי להחליט אם זה "טוב" או "לא טוב" יש לנו כלל פשוט ביותר: החיבור צריך להיות אמיתי. עלינו לתאר מה שקיים, מה שאנחנו רואים, מה שאנחנו שומעים, מה שאנחנו עושים. למשל, אסור לכתוב: "סבתא דומה למכשפה", אבל מותר לכתוב: "אנשים קוראים לסבתא "המכשפה", אסור לכתוב: "העיר הקטנה יפה", כי העיר הקטנה יכולה להיות יפה בעינינו ומכוערת בעיני מישהו אחר. מה"חיבור
מינוטאור הוא סיפור על סוכן חשאי ישראלי בשנות הארבעים לחייו, האוהב מרחוק, אהבה נואשת, אישה צעירה שלא פגשה בו מימיה. השניים מנהלים חליפת מכתבים מסועפת - מארג צפוף העוטף את חייהם בלא להותיר פרצה. אלכס אברמוב, הסוכן החשאי, הוא בנו של יהודי רוסי בעל חווה גדולה בשרון. לכאורה "גיבור ישראלי" אופייני - יליד ארץ - ישראל שורשי, חניך בית - ספר חק
קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו. קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה. מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו
על רקע שכונת בית הכרם בשנות השישים עוקב הספר אחר עולמו הפנימי של אהרון במשך כארבע שנים של גיל ההתבגרות. התפתחותו הגופנית של נער זה מעוכבת, והווה - הנמשך שלו, כבתוך תא הקפאה או בועת זכוכית, הוא המוקד לעלילת הספר. ``בפנים קורים המון דברים``, הנמסרים כמו בעד זכוכית מגדלת, ודווקא ההשעיה מן הביולוגיה מאפשרת הזרה של תהליכי ההתבגרות וההבשלה
"רצות עם זאבים" מקים לחיים את המקומות הפראיים והמוזנחים בנפש הנשית. קלאריסה פינקולה אסטס כותבת כמו מתוך דחף, צורך לתת ביטוי לתכנים המבעבעים מתוך קרביה. היא מדברת אלינו מבטן אל בטן. מאותו מקום ייצרי עליו היא מספרת לנו ואלינו היא קוראת לנו לחזור. אל פולחן האלה הגדולה, אלת הטבע, הבוראת חיים. אל עומק נפשנו לא נתקרב באמצעות ניסוחים לוג
בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד. מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה. ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק
טֶרֶסיטה אינה ילדה רגילה.היא נולדה לאם אינדיאנית בורה וענייה ואינה יודעת כמעט דבר על עברה או על עתידה.אין לה מושג שאביה הוא דון טומאס אוּרֵאָה,האדון האמיץ והעשיר של חווה רחבת ידיים במדינת סינָלוֹאָה שבמקסיקו. אין לה מושג שאוּאִילָה, המרפאת הזקנה שלוקחת אותהלחסותה,יודעת סודות על הגורל שנועד לה.ואין לה מושג שעד מהרה תשטוף את מקסיק
אהבה וחושך הם שניים מן הכוחות הפועלים בספרו זה של עמוס עוז, אוטוביוגרפיה הכתובה כרומן משוכלל, מעשה ספרותי צרוף ומזוקק שנפרשים בו שורשי משפחתו של עוז, קורות ילדותו ונעוריו בירושלים ובקיבוץ חולדה, חייהם הטרגיים של הוריו, וכן תיאורים אפיים נרחבים של ירושלים, תל אביב וחיי הקיבוץ בשנות השלושים, הארבעים והחמישים. העולם הספרותי והעולם
עמוס קינן: לוחם חירות, עוזי ושות', עיתונאי, סופר, מחזאי, פסל, צייר, פעיל שלום, שתיין. אחד הישראלים הכי מוכשרים, הכי מלאי סתירות, הכי חיים שהיו מעולם. האישה שאתו זה 45 שנים, חוקרת הספרות והתרבות נורית גרץ, נטלה על עצמה את המשימה העדינה והמורכבת של כתיבת פרקים מחייו. הספר פותח במסע פיוטי האורג את ילדותו של קינן עם מהלך הידרדרותו הנפשית של
כאן, ברוזנאו, לכל אדם יש מקום, וכל אדם יודע את מקומו, ועם זאת, כל תנודה קלה מטלטלת את הכפר כולו. כמו בבוקר ההוא ב-1909, כאשר הגיעה לכאן גלוית דואר מצוירת ובה תמונה של אגם יפהפה ואשה עם שמשייה וכמה מילות אהבה קצרות. המהומה היתה גדולה: ממי היא נשלחה? ואל מי? מי יודע?... נחלה הוא רומן רגיש ועז, הנע מסיפורה של הסבתא לסיפורה של האם, ואל הבת והאח
ג‭'‬ורג' ברניני‭ ‬הוא‭ ‬בנם‭ ‬בן‭ ‬החמש‭ ‬של‭ ‬צמד‭ ‬לולייני‭ ‬טרפז‭ ‬בקרקס,‭ ‬הנוהגים‭ ‬להופיע‭ ‬ללא‭ ‬רשת‭ ‬ביטחון.‭ ‬לילה‭ ‬אחד‭ ‬קופצים‭ ‬השניים‭ ‬זה‭ ‬לזרועותיו‭ ‬של‭ ‬זה‭ ‬באוויר‭ ‬וצונחים‭ ‬אל‭ ‬מותם.‭ ‬ג‭'‬ורג‭' ‬נשלח‭ ‬לפריז,‭ ‬אל‭ ‬דודו‭ ‬המופלא‭ ‬פריץ‭ ‬‮–‬‭ ‬איש‭ ‬בוהמה
קרועה בין אמא האמריקאית שטופת הקנאה לאביה הלבנוני הנוקשה, ג`זירה נאלצת להתמודד לבדה עם ניצני נשיותה, ומפתחת תשוקה אובססיבית לשכן מבוגר, איש מילואים העומד להישלח למלחמה. לכודה בים בית חונק לסביבה רבת פיתויים, היא נחשפת לניצול, לגזענות ולניכור קיומי. סיפור ההתבגרות של ג`זירה אינו רק הישג ספרותי, אלא גם ביטוי נדיר של חיפוש דרך וגילוי
"רופא הכפר מסר ללִינֶקֶה את המכתב הראשון אחרי שלימד אותה להכין סירופּ נגד שיעול. הם עמדו בחדר הפנימי בבית-המרקחת, מול שולחן העבודה הגדול, ולִינֶקֶה לא העלתה בדעתה שבכיס המקטורן השחור של דוקטור קוֹלי מונח מכתב מאבא שלה." כך מתחילה ההתכתבות הסודית בין הילדה לינקה לבין אביה, בין מקום מסתור אחד לאחר, בהולנד הכבושה בידי הנאצים. האב - מד
הנובלה היקיצה ראתה אור ב-1899. הוחרמה בגלל עיסוקה בנושאים שנויים במחלוקת ונדחקה לקרו זוית. היום היא נחשבת ליצירה מהפכנית ופורמת דרך שהקדימה את זמנה. יש הרואים בה את היצירה הספרותית החשובה הראשונה שנכתבה בידי אישה אמריקאית. זהו סיפורה של עדנה פונטלייה, אשת איש מצודדת ואם מסורה, המתאהבת בגבר צעיר מחוג מכריה. בעקבות אותה התאהבות של
כיכר היהלום הוא סיפורה של נטליה המכונה קולומטה, נערת היונים, אישה אחת מני רבות. נטליה, החיה בברצלונה חיים רגילים לגמרי כביכול, מגוללת ברומאן את קורותיה כביומן: במילים פשוטות ואמתיות, בכנות גמורה וברוח נמוכה.   תוך כדי כך נחשפים בפני קוראיה, המתוודעים לחברה הקטלאנית ולתרבותה, סדקיו של עולם מורכב, יופיו ושבריו.   אם כי יותר משלושים ש
שמה דינה. בתנ"ך מוזכרים חייה כאפיזודה קצרה ואלימה, המופיעה בינות לפרקים מוכרים הרבה יותר בספר בראשית, העוסקים באביה יעקב ובתריסר בניו. ספר זה המסופר בגוף ראשון, מגלה את תולדותיה וחייה רבי התהפוכות של דינה ושל הנשים בעולמה. האוהל האדום, שבו אין לגברים דריסת רגל, הוא מעון הנשים בתקופת נידתן. בו מתרחשות דרמות, קנאות ואהבות, ובו יוצ
בהשראת הרומנים הגדולים של המאה ה-19, ספרי מסתורין, הקולנוע ההודי, חייו של המחבר, ותחקיר מעמיק על חיי הרחוב של מומבאי, משחקים מקודשים הוא סיפור מופלא, שמהדהד מתוכו עומק רגשי ואינטליגנטי של מיטב הספרות.סארטג' סינג, אחד הסיקים הבודדים במשטרת מומבאי, רגיל לכך שמזהים אותו על פי זקנו והטורבן שלראשו. אבל "הסיקי של משי" עבר כבר את גיל ארבעים,
יוצאים לגנוב סוסים. זה מה שאמר כשעמד בפתח הבקתה שבה התגוררתי עם אבי באותו קיץ. הייתי בן חמש עשרה. זה היה בשנת 1948, באחד הימים הראשונים של יולי. זו היתה אמורה להיות חופשה רגילה, זמן איכות שמבלים יחד אב ובנו על גדות הנהר, הרחק משאון העיר ומזיכרונות המלחמה. ואמנם, עד לבוקר שבו הזמין יון את טרונד להרפתקה שובבה, "לגנוב סוסים", נראה שהיא אכן כ
יונתן, בנו של מזכיר הקיבוץ, מואס באשתו, בהוריו ובקיבוצו. חייו נדמים כחסרי תכלית, אשתו חדלה לעורר אותו מבחינה מינית, והוא מתכנן לברוח מן הקיבוץ. ואז מזדמן למקום עלם תמהוני, מעין משורר - חכם נודד המבקש אהבה, קשר ובית. ובכן, זה יוצא וזה נכנס. אלה הם חומרי הפתיחה לדרמה מורכבת המעלה סבך של יחסים בין - אישיים. סיפור המעשה של "מנוחה נכונה" מתרח


©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ