מדף הספרים של misskay - הספרים שדירגה

"זכרתי גם שבאדי וילארד אמר בנימה ידענית ומאיימת שאחרי שיהיו לי ילדים אני ארגיש אחרת, אני לא ארצה יותר לכתוב שירים. אז התחלתי לחשוב שאולי זה נכון שכשאת נשואה ויש לך ילדים, זה כמו לעבור שטיפת מוח שאחריה את ממשיכה בחייך בערפול חושים כמו שפחה במדינה טוטליטרית משלך."   אסתר גרינווד, אשה צעירה מפרברי בוסטון, זוכה בהתמחות קיץ במגזין מוביל

"נדרשו לי זמן רב ועולם שלם כדי ללמוד את מה שאני יודע היום על אהבה, על גורל ועל הבחירות שלנו, אבל את המהות קלטתי בהרף עין, בעת שהייתי כבול לקיר ומעונה." כך נפתח שאנטראם, רומן אפי ומהפנט המתרחש בעולם התחתון של בומבי בת זמננו ומספר את סיפורו של לין, שנמלט מכלא שמור באוסטרליה אל רחובותיה הסואנים של עיר זרה כדי להיעלם בה. רדוף וחסר בית, משפ

אשת חיל מתמודד ברגישות ובכנות כובשת עם המורכבות העצומה והמבלבלת של התפקיד החשוב ביותר בחייה של כל אישה. האמהות. אחד לאחד מפרקת ליהיא לפיד את השקרים המוסכמים ואת האמיתות המקובלות האופפים כמסך עשן את התא המשפחתי המודרני. מבעד למכתביהן של עשרות נשים, ודרך סיפור חייה שלה, נחשפת המערבולת המסחררת של הקרבות היום יומיים, מאבקי השגרה, ל

שרי, אשתו של עבריין מבוקש, מתלבטת אם להיכנס לתחנת המשטרה ולהסגירו; מירי מכינה את ילדיה לשיחה גורלית שבה יגלה להם בעלה את סודו; שרון חוזרת לבית הוריה, לאחר שנים של ניתוק; ושולי נפרדת מבני משפחתה ומהבית שבו התגוררה כל חייה, רגעים לפני מותה. מה משותף לכל הדמויות האלה, ולגיבורות הנוספות המספרות את סיפוריהן ברומן ברזל? כולן משתפות את הקו

האהבר כמחלה חשובת מרפא הוא קובץ סיפורים שאינם אלא סיפור אחד של יתמות ובגידה, של התבגרות מכאיבה ומתנקמת, של התהוללות שסופה, כתמיד, כאב ממושך. בלשון מקורית, עשירה ועזת ביטוי, מתאר שי גולדן עולם עכשווי ומיוסר של צעירים הרואים בן דמותם בחבר שמת מאיידס, היוצאים למסעות השתוללות מתריסים ומסוממים במכונית, המוציאים את כעסם הלא מוסבר, באלימ

מאוס הוא סיפורם של ולאדק ספיגלמן, ניצול יהודי מאירופה של היטלר, ושל בנו, מאייר המבקש להתמודד עם אביו, עם סיפורו המבעית של אביו ועם ההיסטוריה עצמה. צורתו ואיוריו של מאוס (הנאצים כחתולים, היהודים כעכברים), מצליחים לחלוטין לנער מעלינו כל תחושה של קרבה לאירועים המתוארים, בעודו ניגש אל הדבר שאין להעלותו על דל שפתיים, באמצעות המוכר והקרו

"-יש כל-כך הרבה שלא אוכל להבין או לדמות. כלומר, המציאות מורכבת מדי בשביל קומיקס... -פשוט שמור על כנות יקירי." מתוך הספר זוכה פרס פוליצר לשנת 1992 חלקו הראשון של מאוס זכה לשבחים רבים והוכר כהישג אומנותי נוקב ומרגש עד מאוד. מאוס הוא סיפורם של ולאדק ספיגלמן, ניצול יהודי מאירופה של הילטר, ושל בנו, מאייר המבקש להתמודד עם אביו, עם סיפורו המ

יצירה מרשימה ורבת קסם, רומן המוסר באותנטיות מושלמת ובפיוט מעודן את וידויה של אחת הגיישות ,המפורסמות בתולדות יפן. במבט נכון ומפוכח לאחור ,מספרת לנו ניטה סאיורי את סיפור חייה כגיישה בקול מכשף ואינטימי כאחד.

עלילתו הדרמתית והמסועפת של הרומן "אלנבי" אורגת יחד שלושה סיפורי אהבה עזים, פרועים לעיתים, לא לגמרי אפשריים, לא תמיד מפוענחים. הם צומחים סביב מועדון ברחוב אלנבי שהוא מיקרוקוסמוס של השוליים בישראל של שנות ה-2000. שוליים צבעוניים, רוויי מיניות, אלימים, אבל גם מלאי חיים. אירוע בודד של מכות במועדון - גבר צעיר מכה נערה - סוחף אל תוכו את כ

"אמה, אני צריכה לספר לך משהו." עכשיו היא שמעה את זה. "מה, מה קרה?" אמרתי את זה כאילו אני קוראת משפט מתוך תסריט: "אתמול בלילה מישהו הרביץ לי ואנס אותי בפארק." אמי אמרה, "אוי אלהים," ואז אחרי שאיפת אוויר מהירה והשתנקות, חזרה לעצמה. "את בסדר?" "את יכולה לבוא לקחת אותי, אמא?" שאלתי. אליס סיבולד הותקפה ונאנסה באכזריות בגיל שמונה-עשרה, במנהרה חשו

ממקומה החדש בגן - עדן, סוזן סלמון מספרת את סיפורה. הסיפור מסופר מצד אחד כסיפור בלשי מותח ומרתק, המלווה את פרשת חקירת מותה של סוזן. ומצד שני. במקביל, זהו גם סיפורם של האנשים שסבבו אותה בחייה: הוריה. סבתה הפרועה, אחותה העומדת על סף גיל ההתבגרות, אחיה הקטן שזוכר תמיד כיצד הצילה את חייו, ריי, חברה לכיתה, שהעניק לה את הנשיקה הראשונה והיחידה

אינני סובל מצניעות מופרזת, אבל לא הייתי טורח על הספר הזה אילולא התרשמתי כל כך מלווייתי. היא היתה ללא ספק הצלחה מסחררת. ראש הממשלה בכה על קברי, מאות אנשים הצטופפו במעברים, וכמובן שהצלחתי לעורר שערורייה אחת אחרונה בכך שלראשונה בתולדות המדינה נקבר אדם קבורה חילונית בבית קברות אורתודקסי. בתום הלוויה, בעת ששולה צעדה החוצה, היא מלמלה ב

"לכי על זה! תשכבי איתו! את שומעת אותי? תשכבי איתו! בלי לחשוב, בלי לשקול, בלי מבחני קבלה, בלי דרישות מעצמך, בלי דעות קדומות, פשוט תתעלמי מכל מה שעלול לעלות לך בראש ולכל הרוחות...תהיי יפה וטיפשה. מה כבר יכול לקרות? ואם את אל מסוגלת, קחי כדור הרגעה, אחר כך הכול כבר יזרום. צעד קטן לאדם - צעד גדול ליסמין. ומצדי, תזרקי אותו אחרי. העיקר שתיכנסי אית

מסע חיפוש הרפתקני של אישה ברחבי איטליה, הודו ואינדונזיה. עד יום הולדתה השלושים כבר השיגה אליזבת גילברט כל מה שאישה יכולה לבקש – בעל אוהב, בית בפרוורים, קריירה פורחת. אבל במקום להרגיש מאושרת ומסופקת היא מבוהלת ואחוזת צער ובלבול. אחרי גירושים, דיכאון הרסני ורומן כושל, כל מה שקיוותה להיות - פשוט התפוגג. אליזבת עושה מעשה.. היא נפטרת

אדם רוחני הוא בסך הכול אדם שמבקש להבין איך עובד כל העסק הזה של החיים זה הכול. לא פרחי באך ולא יוגה ולא צמחונות ולא מדיטציות. זה לא רוחני. אדם שכל חבריו כבר התחתנו והוא נואש כולו. יושב עם עצמו בשבת בצהרים ושואל - מה קורה פה? למה דווקא אני לא, אז הוא נהיה רוחני או במילים אחרות, כשאלוהים רוצה שמישהו יחפש אותו הוא דוחה לו את השידוך. זה הכול.

הספר הזה יצא לאור כי לאנשים אין כבר מקום על המקרר. מאז 1991, הפך מדורו השבועי של יאיר לפיד- תחילה במעריב ולאחר מכן בידעות אחרונות, לחלק בלתי נפרד מכל יום שישי. מאות אלפי קוראיו הקבועים צוחקים איתו, מתרגישים איתו, מנהלים איתו ויכוחים סוערים, לוקחים צד במאבקיו האינסופיים עם זוגתו שתחייה, ולעיתים קרובות גוזרים אותו ומדביקים על המקרר,

לפעמים אני הולך ברחוב, ותוהה לאן כולם הולכים? לאן היא הולכת? ומאיפה לעזאזל הם כולם באים? אני עוצם לרגע עיניים, וחושב האם יש מישהו שבאמת מאושר בפנים. ושאלה נוספת, שגם עולה לפעמים, היא לכמה מהם יש פס קקי בתחתונים? זהו ספרו השני של אילן הייטנר מחבר רב המכר "חוכמת הבייגלה".

איפה זה רחוב כינרת, שאלתי את הבחורה שטיילה עם הכלב בלילה בנווה צדק. היא ענתה לי שהיא גרה שם, אז אמרתי לה שאשמח לראות את דירתה כדי להבין מה "הסטנדרט" באזור, כי אני מחפש דירה. עלינו אליה הביתה. היא הציעה לי קפה, אחר כך עוגיות, אחרי זה סיגריה ואחר כך קצת וויסקי.   היא נשכבה לידי במיטה והסתכלנו אחד על השני בעימים. היא הדליקה סיגריה ואני הד

אני לא ביישן מי יודע מה, אבל בכל זאת - כשהתיישבתי מולה הרגשתי שאני מסמי'ק. כמה שניות היא לא עשתה שום סימן שהיא מרגישה בקיומי. חשבתי כבר להשתעל כדי למשוך את תשומת הלב שלה, אבל בדיוק אז היא הניחה את הספל על השולחן והתבוננה בי בעניין. בעצם, סקרנות יהיה תיאור מדויק יותר. "פנויה?" שאלתי. כך זה התחיל, וכך זה גם היה אמור להסתיים. מפגש חד פעמי, ל

גיבור הרומן הוא גם המספר בגוף ראשון, צעיר בן 24 שהגיע מהמושב אל העיר הגדולה, בבוקר הוא לומד פסיכולוגיה באוניברסיטה ובערב הוא מוכר מלבי בנמל. הוא מתאהב במריה, אישה ברזילאית בת 41, וכשהיא עוזבת אותו בפתאומיות ונוסעת למולדתה, הוא נוסע אחריה בעקבות האהבה. בברזיל הוא פוגש את דנה, ישראלית שהיה מאוהב בה בעבר. מכאן מתפתחת אנלוגיה ניגודית ב