הרומן המדהים ביותר של העשור. פנינה ספרותית וספר מתח מעולה בעת ובעונה אחת. "רומן זה קרוב ליצירתו של וולטר" (ל"אקספרס, צרפת) "כתוב בוירטואזיות בלתי מצויה" (פנורמה, איטליה) "הספר האינטליגנטי והמרתק ביותר שנכתב זה שנים" (דר שפיגל, גרמניה) "אני חוגג ועמי חוגג העולם הספרותי כולו"
שלושים - וחמש שנה. שלושים - וחמש שנה - ושש - עשרה הדפסות, והספר עוד נזכר ונקרא. משום כך שמחתי כשפנתה אלי העורכת בבקשה לחדש את הספר, ולא רק את מראהו. הוספתי לו נספח בן חמישה שירים שנכתבו כולם בין 1959 - 1960 ל - 1966, כלומר בין "שירים שונים" לבין מועד הופעתו הראשונה של קובץ זה. כולם שירים מן הגניזה, שלא ראו אור מעולם. והרי הם לפניכם - ללא כל תיקונ
סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.
איניד למברט מודאגת: בעלה חולה במחלת פרקינסון ומאבד את צלילות דעתו, בנה הבכור נשוי ליורשת עשירה וילדותית, בנה האמצעי המבריק נכשל בכל מעשיו, ובתה, שפית יפה ומצליחה, מנהלת כנראה רומן עם גבר נשוי. אך איניד מנסה להתעלם מכל אלה ולקבץ את כולם לחג מולד אחרון וחמים בבית המשפחה שבמערב התיכון. דרכם של בני למברט לשם תהיה רצופה דרמות אישיות ואס
"יצירת המופת' היה הרומאן הראשון שעמו פרצה אנה אנקוויסט לתודעת הקוראים באירופה (1994). יוהאן סטנקאמר, צייר אמביציוזי ומצליח, מתכונן לפתיחת תערוכה של עבודותיו החדשות במוזיאון העירוני המכובד באמסטרדם, אשר מן - הסתם תביא לפריצה בינלאומית של הקריירה שלו. האם יגיע מאמריקה לפתיחה (כתקוות אמו של יוהאן) גם אביו, שאותו לא ראה יותר מארבעים שנה,
אורה, שבנה החייל יוצא למבצע צבאי גדול, בורחת מביתה כדי לא להתענות בציפייה לבשורה הרעה, שאין לה ספק כי תגיע; כסרבנית-בשורה אולי בכלל תוכל למנוע אותה ולהציל את בנה. בדרכה אל הגליל היא כמעט חוטפת את אברם, אהוב נעוריה, ובמשך ימים ולילות היא נודדת אתו על-פני הארץ, ברגל, ועושה את הדבר היחיד שיש ביכולתה לעשות כדי לגונן על בנה ולתת לו כוח: היא
מומיק, הילד שגידל במרתף ביתו את החיה הנאצית כדי להכירה ולאלף אותה; אנשל וסרמן - שחרזאדה - סופר הילדים היהודי הזקן, שטווה את מפקד מחנה ההשמדה הנאצי לתוך אגדותיו, כשהוא ממשיך לספר גם אחרי שהרגוהו וקונה בסיפורו שוב ושוב את מותו; קאזיק, התינוק הזקן שכל חייו, מלידה עד מוות, הם מסע חיים מזורז של 24 שעות; ברונו שולץ, הסופר היהודי פולני, שלא מ
"חיי נישואים" - חריג זנוח בדרך-המלך של הספרות העברית כשנדפס לראשונה ב-1929-30;
אחד הספרים המרכזיים של הפרוזה העברית המודרנית כשנדפס בנוסח חדש ב-1986 - מוגש עתה, שוב, לדור קוראים חדש.
כשהופיע הספר ב-1986 (ולמעשה, היתה זו כניסתו הראשונה הממשית לספרות העברית), נכתב על העטיפה שהופעתו יהיה בה "כדי לקבוע את מקומו של פוגל כפרוזאיקון שחשיבותו אינה
ביום קיץ חם ומחניק של 1935 מתחוללים בביתה הכפרי הנאה של משפחה אנגלית אמידה שורה של מאורעות שעתידים לשנות לבלי הכר את חייהן של נפשות רבות. אגרטל עתיק שנשבר על שפת בריכה בפארק, פתק מסגיר שנכתב מתוך סערת יצרים ורגשות ובמקום להיגנז נשלח בטעות ליעדו, מחזה רומנטי ילדותי שלא הוצג, נערה שנאנסה - כל אלה נקשרים זה בזה מכוחה של מקריות הרת - גור
המעגל הסגור של הזיקנה והחולי משקף כראי גרוטסקי ונוגע ללב את החיים שמחוצה לו, על היצרים, הפחדים, החלומות והבדידות שבהם. בכתיבתו הרגישה והמדויקת, שכבשה לה מקום ייחודי בספרותנו, מתאר כאן המחבר את המראות והקולות, הקונפליקטים ורגעי החסד של גברים ונשים בערוב יומם, שבצירופם יוצרים סיפור רב עוצמה החורג מגבולות העולם המצומצם לכאורה שהם מ
ספר ראשון זה הוא הבטחה גדולה וגם מימוש של כשרון בשל. הנובלות שבו כבר הוכתרו בפרס `עיתון 77`, בפרס אקו"ם בעילום שם, ופרס היצירה של קרן ת"א. הספר הוא חגיגה של מצבים ודמויות ססגוניות, והתיחכום הניכר ב"תפירת" הפרטים למארג מעובה של התקשרויות, אינו בא במקום הספונטניות של הכתיבה והמלאות האנושית; המראה בפנטזיה, חמלה אנושית, הומור משוחרר, חזותי
הקלות הבלתי נסבלת של הקיום הוא סיפורם של ארבעה אנשים וכלב: טומאש, מנתח שסולק ממשרתו אחרי הפלישה הרוסית לצ'כוסלובקיה, רודף נשים בחיפוש מתמיד אחר ייחודן. טרזה, מגישה במסעדת מלון בעיר שכוחה, שבאה להציע לו את נאמנותה. סבינה, ציירת, שחייה שרשרת בגידות וניסיון אמיץ לשמור על עצמאותה. פראנץ, מרצה באוניברסיטה בז'נבה, החולם הנצחי, וקרנין, כלב
לונדון, ערב השנה החדשה, גג בניין המקפצה. ארבעה בני אדם זרים זה לזה מגלים שהתאבדות בקפיצה היא לא עניין פשוט, ובהחלט לא אקט אינטימי כפי שציפו.
מגיש תוכניות בוקר בטלוויזיה שהסתבך בפרשיית מין מביכה, מתבגרת פאנקיסטית עם ייחוס משפחתי מפתיע וסוד מחריד, אם חד-הורית לבן בעייתי במיוחד ושליח פיצות אמריקאי שתיכנן להיות ברוס ספרינגסטין הבא. מ
כשפרמבואז סימון בת השישים וחמש מגיעה לעיירה קטנה על גדות הלואר, התושבים אינם מזהים אותה.
וכי מי היה מעלה על דעתו שהמסעדנית הזאת, המחזיקה במתכון סודי נחשק, היא בתה של האישה האחראית לטרגדיה הגדולה של העיירה?
אבל העבר וההווה שזורים זה בזה באלבום המתכונים והזיכרונות שבפרמבואז ירשה מאמה.
עד מהרה היא תבין שבאלבום טמון גם המפתח לתעלו
'הר אדוני', פסגת יצירתו של דה לוקה עד כה, רב - מכר במשך חודשים ארוכים באיטליה (2001) ובצרפת (2002; "פרס פמינה" היוקרתי) - הנובלה השנייה של דה לוקה בתרגום עברי (אחרי 'אתה, שלי'; הספרייה החדשה, 2003). סיפור על אהבה בנפולי, בין ילד בן 13 ובין ילדה בת גילו, אך מנוסה, שכבר מכירה את "הגועל של החיים". "הנובלה הקטנה הזאת מספרת על האנשים הכי פשוטים, על החיים ה
"אני שומע אותה יוצאת מהמקלחת, ויכול ממש לראות, דרך הקיר, איך היא מברישה את השיער הארוך שלה, פורמת את הקשרים עד שהוא נהיה חלק. אני שומע אותה מדברת, לא ברור עם מי. אני לא מבין אף מילה, אבל הטון מוצא חן בעיני. מלא מרץ, דעתני, נכון תמיד לפרוץ בצחוק. אני חושב לעצמי: גם היא לבד בבית. בדיוק כמוני." עמיר ונועה, זוג סטודנטים, עוברים לגור יחד בפעם הר
גבר רואה אשה לא מוכרת לו, מחבקת את עצמה בתוך קבוצת אנשים, מבדילה את עצמה מהם. היא נוגעת ללבו (מדוע?). הוא כותב לה מכתב ומציע לה קשר עמוק, חופשי, עירום מכל קליפות היומיום, לצד המשך חייהם כל - אחד עם בן - זוגו וילדו, אבל הוא עומד על כך שהקשר יתקיים אך ורק באמצעות מילים כתובות. פנייתו, הנואשת - כמעט, נוקבת אותה באופן שאינו מוכר לה (למה?). היא נע