“עיניי פגשו את עיניו של נתן זך על כריכתו של הספר במחסן של עם עובד, ומאז הם לא חדלו מלקרוא בו. הרגשתי שאני קורא פרקים מתוך חיי. זך כותב בצורה שכלתנית ולאו דווקא רגשית , אבל זה לא גורע מיופיים של השירים. ספר שירה ייחודי ויוצא מן הכלל. רוצו לקרוא גם אם אף פעם לא קראתם ספרי שירה.”

“זך, לצד רביקוביץ, הם המשוררים כותבי העברית של חיי. על אף שאופטימיות אינה הצד החזק שלהם, בשונה מעמיחי. אני מוצא בהם אמת. "כל החלב והדבש" הוא בשבילי כמו דיסק מסויים של גלן גולד. אני קורא אותו שוב ושוב. אני מצטט מתוכו בלי סוף, בין אם לעצמי בין אם לאחרים. יותר מלהיות חכם (והוא חכם מאוד) יש בזך הצעיר משהו מאוד ישר, ולא מעגל פינות. אני חושב למשל על ויסלבה שימבורסקה - חכמה חכמה אבל אנושיותה "מכריעה" אותה. היא חייבת לצאת טוב בסוף. זך נקי מכך. אין חובה להיות אומלל, אבל אם אתה כותב על אומללות, כמו על אושר, כתוב ישר. אגב, להדורה זו מצורף דיסק שבו זך קורא משיריו. השירים מהדהדים בראש ולעולם לא תוכל לקרוא אותם בהטעמה אחרת אח"כ. משהו נוסף: מאחר ואיני קורא תנ"כ, משוררים כמו זך הם התווך שלי לעברית ששואבת מבארות עתיקים. גם על כך אני מודה.”

“כל החלב והדבש
לדעתי זה ספר השירה הטוב והאוטנטי ביותר שיצא בשפה העברית.
זו שירה במיטבה המאגדת קשת רגשית רחבה ועמוקה, שפה המעדיפה דרך דיבור בגוף ראשון ואם אני לא טועה (את ספר השירים הזה קראתי לאחרונה די מזמן) אני לא זוכר אפילו פעם אחת שמופיע בספר הביטוי – "אנחנו". ואף על פי כן לדעתי במקומות מסוימים רומז ואולי אפילו אומר המשורר גם משהו על מצבו הקיומי של האדם במאה העשרים.
ספר מצוין, מרגש ומעורר מחשבה.
תודה נתן.
בברכת קריאה מהנה.
טוביה מגבעת ישעיהו.”

“אני רוצה תמיד עיניים



אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות

את יפי העולם ולהלל את היופי

המופלא הזה שאין בו כל דופי ולהלל

את מי שעשה אותו יפה להלל

ומלא, כל כך מלא, יופי.



ואינני רוצה להיות עיוור ליופי

העולם כל עוד אני חי. אני אוותר

על דברים אחרים אבל לא אומר די

לראות את היופי הזה שבו אני חי

ושבו ידי מהלכות כמו אניות וחושבות

ועושות את יד באומץ ולא פחות

מכך, בסבלנות, סבלנות בלי די.



ולא אחדל מהלל, כן, להלל לא אחדל.

וכשאפול עוד אקום - ולא רק לרגע

- שלא יאמרו

הוא נפל. אלא הוא קם עוד רגע להלל

בעיניים אחרונות

את שלהלל לא יחדל.
טבע, יופי, הלל, ראיה, יהדות וסביבה, עיניים




שיר זה מופיע בעמוד 20 בספרו המופלא של נתן זך.נתן זך ממשוררי "דור בארץ" ולדעתי הטוב שבהם.

זוהי שירה זכה שנכתבה על ידי משורר צעיר-כשכתב ספר זה היה אדם צעיר.הייתה בו נפש של אומן בוגר, כל מילה

שכתב, כל מטבע לשון בשירה זו משובץ במקומו. לא ניתן להוציא ולו מילה אחת מבלי לפגוע.

היו בדורו משוררים נוספים טובים מאד וחשובים בשירה העברית-חלקם עדיין אתנו

אבל טוהר אומנותי כפי שמופיע בשירתו, בעיקר בספריו הראשונים מעמיד אותו כראשון בשירה הצעירה.

איני מוצא מקום להשוות בינו ובין ביאליק ובני דורו. זו לשון אחרת, זו תקופה אחרת.

ישנו שחרור מאווירת גלות, שחרור טבעי לא ניסיון מלאכותי להשתחרר שאיפיין משוררים. (אחד מהם מופיע בימים

אלו על שטר החמישים ש"ח.) אישית איני אוהב משוררים וסופרים על שטרות כסף אבל זה כבר עיניין אחר.

שירתו מיוחדת אני מזהה את "טביעת האצבעות" שלו ברבים משיריו. גם אם לא הייתי יודע שהוא כתב אותם.

זה לא תמיד פשוט וגדולים ממני נכשלים באיתור כותבים גם בפרוזה וגם ובעיקר בשירה על פי כתיבתם.אצל נתן זך

קל לזהות אותו יש בכתיבה משהו שמסייע לאתר שזו כתיבתו. זה נתן זך.


באמת "כל החלב והדבש".”