הרומן יוליסס, שהסעיר וריתק קוראים ומבקרים מאז ראה אור בחודש פברואר 1922, נבחר לקראת סוף המאה על ידי סופרים ואנשי רוח כספר הטוב ביותר במאה העשרים. הרומן מתאר יום אחד בחייהם של שלושה אנשים: סטיבן דדאלוס בן דמותו של ג'ויס עצמו, ליאופולד בלום היהודי, בן דמותו של אודיסאוס (יוליסס)ואשתו מולי בלום שהמונולוג שלה המסיים את הספר הקים עליו את המ
נוטות החסד, "Les Bienveillantes", הוא ספר הביכורים של ג'ונתן ליטל, יהודי אמריקאי בן 38, שגדל בצרפת ומתגורר היום בספרד. גיבור הרומן שלו הוא קצין אס-אס נאצי נטול רגשות אשמה החי ופועל בסביבה של נאציזם, אנטישמיות ורוע .
נוטות החסד הוא פרסקו בבּארוקי המתאר בגוף ראשון את עולמו המפלצתי של קצין אס-אס בין 1938 ל-1945, יצירה מהפנטת, מטרידה ורבת-עוצמה, שמיד
כבר בגיל צעיה הבנתי שאן לאן ללכת, ולעולם לא יהיה כי אני כבר שם עכשיו אני יודע שידעתי אז כל מה שיש לדעת.
בוטה וגסה, תוקפנות ואנארכיסטית-וכל כך אנושית ופגיעה-היא חוכמת החיים של בוקובטקי.
בשיריו היא באה לידי ביטויה הישיר והמזוקק ביותר.
כל שיר הוא אנקדוטה קטנה וציורית שבה הפרסונה של בוקובסקי היא בעת ובעונה אחת הפושע והקורבן, המנ
סוף - סוף יראה אור בעברית כל 'בעקבות הזמן האבוד' של פרוסט - פסגת הפרוזה המודרנית.' הספריה החדשה' תפרסם את 3000 העמודים של פרוסט ברציפות - כרך כל שנה - בתרגום מופת של הלית ישורון.' קומברה,' הספר הראשון, הוא נקודת המוצא למסע גדול ובלתי נשכח - מסע אל זמנה של החוויה הנפשית, שבו יחליף הקורא את כלי ההסתכלות שלו בחייו ובחיי סביבתו.
אחד הספרים החשובים והעמוקים של דורנו - מסע מדהים של אדם בחיפוש אחרי זהותו. סיפור מופלא של אדם המבקש את האמת. ספר שעשוי לשנות את יחסך אל החיים ולחדד את תחושותיך לגבי משמעותם. אב ובנו באודיסיאה מזעזעת של גילוי - עצמי. ספר המדבר ישירות אל המבוכות והיסורים של היקום האנושי. ספר נוגע ללב, כואב. ספר חיים נשגב. אלה הם רק כמה מן הדברים שנכתבו
אדם בן כלב נחשב לאחד הספרים המהפכניים בספרות הישראלית ולאחת מן היצירות ששינו את האופן שבו יוצגה ונתפשה השואה בספרות. הספר, שראה אור לראשונה בשנת 1968, הקדים את זמנו בשנית רבות. במרכזו ניצב אדם שטיין, ניצול שואה ששרד את המשרפות בזכות כשרונו הגדול כליצן. תפקידו של אדם במחנות היה לשעשע את הצועדים אל מותם (כולל בני משפחתו שלו) בדרכם הא
אב ובן הולכים לבדם לאורך כביש בין־מדינתי באמריקה החרוכה. דבר לא זע בנוף פרט לאפר המתפזר ברוח. אובך קבוע מסתיר את אור השמש. הכול אפור והקור מקפיא. המים בנהרות עכורים, וצבע הוא רק זיכרון רחוק. הם הולכים לכיוון הים, למרות שאינם יודעים מה מצפה להם שם. אין להם דבר פרט לבגדים הבלויים שלגופם, עגלת סופרמרקט מקרטעת, אקדח טעון בשני כדורים והאח
ספר בלי מוסר - השכל. בלי מסר. ועם עושר של הגיון אבסורד,רעיונות פילוסופיים,והרפתקאות לשוניות - הוא למעלה ממאה שנים ספר הילדים המפורסם והמצליח ביותר ובתור שכזה - קוראיו המובהקים הם בני כל הגילים. הבאים מכל התחומים.
מפיסיקה ועד פסיכולוגיה,מפילוסופיה עד בלשנות, והם קוראים בו ומוצאים בו עניין מזוויות שונות ומשונות.
מטף ועד זקן חווי
"אנשי כדור הארץ, שימו לב בבקשה. כאן פרוסטטניק ווגון ילטץ מהמועצה הגאלקטית לתכנון העל - חלל. תוכניות הפיתוח לאזורי הספר של הגלקסיה מצריכות סלילת דרך אקספרס על - חללית, שתעבור דרך מערכת הכוכב שלכם. למרבה הצער, הפלנטה שלכם היא אחת מאלה שנועדו להריסה. התהליך יארך מעט פחות משתי דקות, במושגים הארציים שלכם. תודה". בלי פאניקה, בלי פאניקה. עבו
"המאהב" הוא הרומן הראשון שכתב אברהם ב.יהושע, ומיד עם פרסומו ב - 1977 הפך לאחד הרומנים האהובים והנקראים ביותר בספרות הישראליית. הוא תורגם ל - 23 שפות, עובד להצגה בתיאטרון חיפה, ופעמיים עובד לסרט באורך מלא בארץ ובאירופה. שש נפשות מצאו מחבר, ובמונולוגים שתי וערב הן מספרות על עצמן בישראל של תקופת מלחמת יום הכיפורים ואחריה. מן הביקורת: ``...מע
נשים הינו הרומאן המפורסם של צ'רלס בוקובסקי, סופר שובר מוסכמות, שאהב נשים ואהב את בקבוק המשקה, ולעיתים לא ידע מי חשוב ממי. בוקובסקי הינו סופר של גברים - מצ'ואיסט, מבטא את הגופניות, חסכן במילים. ויחד עם זאת בוקובסקי הינו הסופר הבוחן את מערכות היחסים בין גבר ואישה באופן השנון והחושפני ביותר. 104 פרקים יש ברומאן זה, וכל פרק הינו יצירת אמנו
אמיל, או על החינוך, חיבורו ההגותי הגדול ביותר של ז'אן-ז'אק רוסו (1778-1712), נחשב ליצירת מופת לא רק בתחום מחשבת החינוך אלא גם בפילוסופיה חברתית ומדינית. רוסו עצמו העריכו כטוב וכחשוב שבספריו. הוצאתו לאור בקיץ 1762 לוותה בסערה ציבורית גדולה: שלטונות צרפת ציוו להעלות את הספר על המוקד בגין פגיעתו בדת ומחברו הפך לאדם נרדף, שנאלץ להימלט מפריז ול
משה האיש והדת המונותיאיסטית הוא אקורד הסיום האישי והמקצועי של מפעלו האדיר של זיגמונד פרויד. זהו הספר האחרון שראה אור בימי חייו, ונסיבות כתיבתו ופרסומו מעניקות לו מעין תוקף של צוואה.
פרויד החל בכתיבת הספר ב-1934 בווינה, פרסם את החלקים הראשונים ב-1937-1938 והשלים את המלאכה ב-1939, זמן לא רב לפני מותו, בגלות בלונדון. הכתיבה הממושכת והמיוסרת
נקמת הילד המגמגם היום אני מדבר לזכר המלים שפעם נתקעו לי בפה, לזכר גלגלי השנים שפוררו הברות מתחת ללשון והריחו את אבק השרפות ברוח בין הלוע לשפתיים החשוכות חלמתי אז להבריח את המלים שנארזו כסחורות גנובות במחסני הפה, לקרע את אריזות הקרטון ולשלוף את צעצועי האל"ף - בי"ת המורה היתה מניחה יד על כתפי ומספרת שגם משה גמגם ובכל זאת הגיע להר סינ
בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד.
הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך.
באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל
השנה היא 1895 בעיר יפו.
צאלח דג'אני, ילד כבן שתים-עשרה המתגורר עם אמו באחוזה רחבת ידיים בסמוך ליפו המוסלמית, סובל מחזיונות משונים על חורבן ואסון המתרגשים לבוא על בני עמו.
אמו, עפיפה, אובדת עצות.
המשרתת הזקנה אמינה, האריסים שטופי האמונות התפלות וחזותו הקודרת של בית המידות באחוזה אינם תורמים להחלמתו של הילד.
אבל הכל משתנה כשאל חיי