מדף הספרים של Rokie - הספרים שדירג

כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית. יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים. הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה). אלא שהיתה זו גירסה מצונזר

אם יכפה על מישהו להכין רשימה של עשרת הרומאנים הגדולים של כל הזמנים - יתפוס דוסטוייבסקי, מן הסתם, שליש מן הרשימה, מבין ששת הרומאנים הגדולים שכתב דוסטוייבסקי בין השנים 1866 ל1880 - , `אידיוט` (1868, שנתיים אחרי `החטא ועונשו`) הוא אחד המועמדים הוודאיים לרשימה בלתי - אפשרית כזאת. דוסטוייבסקי התקשה בכתיבת `אידיוט` יותר מאשר בכל רומאן אחר שלו. לפח

בשנת 1866 היה פיודור דוסטויבסקי בן 45. לאחר 10 שנות מאסר וגלות "בעקבות פעילות חתרנית", חזר לעיר פטרבורג, אלמן, עמוס חובות, מהמר כפייתי, לא בריא, ובקיצור - גאון. הוא מבטיח לעצמו, לנושיו, ולמוציא-לאור הכול, להשלים תוך כמה חודשים שני ספרים. "את יודעת", הוא כותב לידידתו אנה, "שאפילו היום דברים משונים ומיוחדים כאלה מענגים אותו לחלוטין". רומן אחד

זוהי אולי היצירה הבולטת והעל זמנית ביותר של ארנסט המינגוויי. בשפה פשוטה אך בעוצמה רבה, מגולל בפנינו הסופר הגדול את הסיפור הכובש אודות דייג קובני, חסר מזל, שלעת זקנה נאלץ לעמוד בפני מבחן החיים הגדול ביותר שלו ? מאבק עיקש ומייסר כנגד דג-חרב, הרחק במימיו של זרם הגולף. בסגנון מודרני, ייחודי, המינגוויי מעצב מחדש את התימה הקלאסית של ג

ברומן זה, הנחשב למיטב יצירתו של ארנסט המינגווי, מציב המספר - האמן יד לבני "הדור האובד" של שלהי מלחמת - העולם הראשונה, מבשרו של דור הביטניקים בימינו. באירוניה ובלב נכמר המחיש המינגווי בספר זה את תחושת האכזבה, היאוש, התלישות וההתפרקות של צעירים משכילים מבני אמריקה שאבד להם טעם חייהם והם נישאים בסחרחרת הוללות בפאריס ובערי ספרד - נפשות

"האם האח הגדול קיים?" "ודאי שהוא קיים. המפלגה קיימת. האח הגדול הוא התגלמות המפלגה." "האם הוא קיים באותו מובן שאני קיים?" "אתה לא קיים."   1984, הרומן הדיסטופי הנודע ביותר בספרות העולם ועדיין המפתיע בחיותו ובאקטואליות שלו, ראה אור לראשונה ב־1949. ג'ורג' אורוול חוזה בו חזות דמיונית קשה על דמותו החברתית והפוליטית של העולם בעתיד, עולם השרוי במל

ביצירת מופת זו, המגוללת את סיפורו של צעיר המוכר נשמתו תמורת נעורים ויופי נצחיים, באים לידי ביטוי שנינותו, ביקורתו החברתית החדה והפרוזה המבריקה של אוסקר ווילד. גיבורו ? הדאנדי, ההדוניסט קצר הרוח ןחסר המוסר, שאינו משתנה כלל בעוד תמונתו מזדקנת והופכת דוחה יותר ויותר עם השנים ? הפחיד, הקסים, משך ואף השחית קוראים רבים במשך למעלה ממאה שנ

שבעת "הסיפורים הנפוליאוניים" של בלזאק, המקובצים בכרך זה, נכתבו כולם בשנות השלושים של המאה התשע - עשרה (שהן גם שנות השלושים בחייו של הסופר). הדמויות המרכזיות הן חייליו ומפקדי צבאו לשעבר של נפוליאון, ורבים מן הסיפורים עוסקים בגורלם של אלה שנים לא מעטות אחרי נפילתו, ואף אחרי מותו. אך המלחמה, גורלם בה, והמיתוס הנפוליאוני עומדים במרכז הו

אם ספרות המאה העשרים תשאיר אחריה עשרה רומאנים גדולים-'לוליטה' הוא אחד מהם.הספר,שנדפס לראשונה בשקט בפאריס ב-1955 (המו"לים האמריקנים חששו להוציאו לאור), חילחל לאט ונעשה כעבור שלוש שנים רב - מכר שערורייתי, שעד מהרה תפס את מקומו הראוי כמושלם ברומאנים של נאבוקוב. האפקט של צבע מופלא שיש לקשקשת של חרקים מסויימים אינו נובע מן הפיגמנט, אלא מ

מרסו, פקיד צעיר שחי באלג'יר, אינו בוכה בהלויית אמו, רוצח אדם "בגלל השמש", ועל שני אלו נשפט ונידון למוות "בשם העם הצרפתי" - סיפור תמוה ומוזר, ששום דבר אינו מובן בו לאשורו ואף - על - פי - כן הוא מרתק ונקרא בנימה עצורה מתחילתו ועד סופו. "הזר", שהוא הרומן הראשון של אלבר קאמי, יצא לאור ב - 1942 ונמנה עם הידועות שביצירות הספרות המודרנית: "הקוראים נ

"זו ההיסטוריה של מהפכה שסטתה מדרכה והתירוצים המצוינים שניתנו על כל צעד ושעל לסילופה ועיוותה של התורה המקורית."    כך תיאר ג'ורג' אורוול את חוות החיות בדש הספר כשיצא לאור ב 1945. הסָטירה הנוקבת על ברית המועצות ושברו של חזון המהפכה בידי מי שנחשב ה"מצפון של בני דורו" עדיין מסעירה את קוראיה ומעוררת מחלוקת. עתה, שנים לאחר קריסתה של ברית ה

מאז ראה אור ב־1932 , נחשב עולם חדש מופלא לאחת מיצירות המופת העתידניות המשפיעות ביותר במאה העשרים . כמו ספרו הנודע של ג ´ורג ´ אורוול , , 1984 הוא טבע מושגים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהמילון החברתי־פוליטי . עולם חדש מופלא הוא חזון סאטירי מאיים על עתיד "אוטופי ",שבו בני האדם מתרבים באופן גנטי ומעוקרים מרגשות באמצעות סמים במטרה לשרת באופן פס

רומן מופת של אחד מטובי מספריה של צרפת שהוכתר בפרס נובל. סיפור רב מתח על מגפה המשותללת בעיר אוראן ועושה שמות בהמוניה הנכנעים לגורלם ועל קומץ עקשנים העומדים על נפשם ומנסים להילחם בנגע. בתיאור המגפה, אשר ניתן לפרשה כביטוי אליגורי לפגעי החברה והתקופה, נרמז ה"אני מאמין" של סופר-לוחם, מאנשי המוסר הדגולים בדורנו.