מדף הספרים של פודי - הספרים שדירגה
ספר בלי מוסר - השכל. בלי מסר. ועם עושר של הגיון אבסורד,רעיונות פילוסופיים,והרפתקאות לשוניות - הוא למעלה ממאה שנים ספר הילדים המפורסם והמצליח ביותר ובתור שכזה - קוראיו המובהקים הם בני כל הגילים. הבאים מכל התחומים.
מפיסיקה ועד פסיכולוגיה,מפילוסופיה עד בלשנות, והם קוראים בו ומוצאים בו עניין מזוויות שונות ומשונות.
מטף ועד זקן חווי
קבוצה של נערים, פליטי - שואה "שכבר ראו הכל", מכונסים בחוות הכשרה חקלאית, במרכז הארץ. כאן, במוסד הציוני ביותר שאפשר לעלות על הדעת, הם עוברים "חינוך מחדש" שבעקבותיו הם אמורים להפוך מ"אבק אדם" ל"עברים חדשים". עליהם להפטר מ"ארס הגלות" ומ"הרע" שדבק בהם במלחמה - שכן, כפי שסבורים "הקולטים" בחווה, רק הרעים, כלומר, מי שלא היו להם מעצורים מוסריים, שר
כדי להחליט אם זה "טוב" או "לא טוב" יש לנו כלל פשוט ביותר: החיבור צריך להיות אמיתי. עלינו לתאר מה שקיים, מה שאנחנו רואים, מה שאנחנו שומעים, מה שאנחנו עושים. למשל, אסור לכתוב: "סבתא דומה למכשפה", אבל מותר לכתוב: "אנשים קוראים לסבתא "המכשפה", אסור לכתוב: "העיר הקטנה יפה", כי העיר הקטנה יכולה להיות יפה בעינינו ומכוערת בעיני מישהו אחר.
מה"חיבור
שואה שלנו הוא רומן אוטוביוגרפי ולא אוטוביוגרפי.
יש בו אנשים שאיכלסו את ילדותו של המספר: ניצולי שואה טראגיים, מופלאים, ססגוניים:
עובדות העולות מן המחקרים, מן העדויות, ותוספות של דמיון:
גרמנים רעים וגרמנים טובים, יהודים טובים ויהודים רעים.
הוריו של המספר עברו את השואה כילדים.
נותר להם כוח ורצון חיים להעניק לילדיהם ילדות משוחרר
קלאסיקה לגן ולבית הספר.
סיפור משל עם מסר של קבלת הזולת וחיי שלום.
אי אפשר לגדל ילדים בלי הספר הזה.
סיפורה הקלאסי והמשעשע של לאה גולדברג על יחסי שכנות טובים ועל אהבת הבריות ממשיך לשמח דורות של ילדים.
בְּעֵמֶק יָפֶה בֵּין כרמים וּשְׂדוֹת.
עוֹמֵד מִגְדָּל בֵּן חֲמֵשׁ קוֹמוֹת .
וּמִי גָּר בַּמִּגְדָּל?
בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹ
פבלו נרודה (צ'ילה 1904 - 1973), חתן פרס נובל לספרות, הוא מגדולי המשוררים בלשון הספרדית ומן הקולות האהובים בשירת העולם. מבחר זה מקיף את כלל שירתו, משירי האהבה והארוטיקה ועד שירת המחאה היוקדת, מהפואמות הגדולות ועד האודות הפשוטות. לראשונה בעברית פנורמה רחבה ממיטב יצירתו המגוונתף היחידה במינה, של נרודהף בתרגומה המשובח של ניצן - קרן.
סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.
העיר פראג במחצית שנות החמישים: המשטר שולט ביד ברזל אך הסופרים ממלאים פיהם מים.
בתוך זה מתואר גבורו של הספר, ירומיל הנער - המשורר על כל פרשיות אהבותיו, וכן אמו ומערכת היחסים שביניהם.
"אל תאמרו שירומיל משורר גרוע! הוא משורר מחונן, בעל דמיון ועוצמת רגש גדולים. אך כמובן הוא גם מפלצת..."
מתוך העלילה המרתקת ששזור בה ההומור השנון של קונדר
"ספר יוצא מן הכלל זה, שכתב הנאורולוג המזהיר ד"ר אוליבר סאקס, עוסק במקריהם של 20 אנשים שונים, שאינם מסוגלים לתקשר עם עצמם ועם העולם הסובב אותם... דוקטור סאקס כותב על פאציינטים אלה לא כעל מוזרויות מדעיות, אלא כעל אנשים, אינדיבידואליים, שבעיותיהם-הרוחניות והמוסריות-ממשיות ומורכבות,"כך כתבה המבקרת של "ניו יורק טיימס" על האיש שחשב שאשתו הי
ההוביט נכתב על ידי הפרופסור והסופר הבריטי המהולל ג'ון רעואל רונלד טולקין ויצא לאור בשנת 1937.
הספר מספר את סיפורו של בילבו, הוביט שכמעט בעל כורחו יוצא להרפתקאה יחד עם גאנדאלף הקוסם ושלושה עשר גמדים. מטרת ההרפתקאה – לחזור אל ההר הבודד, מושבם הקדום של הגמדים, להניס משם את הדרקון שכבש אותו ולזכות באוצרו. ההרפתקאות והדמויות בספר מצוי
קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו.
קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה.
מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו
כריסטופר בון בן החמש-עשרה יודע את שמות כל המדינות בעולם ואת ערי הבירה שלהן ואת כל המספרים הראשוניים עד 7507. הוא מתבונן בעולם בעיני הגיבור שלו, שרלוק הולמס, כשהוא זוכר כל פרט, מבחין בכל תנועה.
אך למרות שהוא פותר בקלות בעיות סבוכות במתמטיקה, הוא מתקשה להבין גם את הרגשות הפשוטים ביותר של בני האדם. בדיחות לא מצחיקות אותו, מטאפורה היא
הקלות הבלתי נסבלת של הקיום הוא סיפורם של ארבעה אנשים וכלב: טומאש, מנתח שסולק ממשרתו אחרי הפלישה הרוסית לצ'כוסלובקיה, רודף נשים בחיפוש מתמיד אחר ייחודן. טרזה, מגישה במסעדת מלון בעיר שכוחה, שבאה להציע לו את נאמנותה. סבינה, ציירת, שחייה שרשרת בגידות וניסיון אמיץ לשמור על עצמאותה. פראנץ, מרצה באוניברסיטה בז'נבה, החולם הנצחי, וקרנין, כלב
טורו ווטנבה, סטודנט לתיאטרון באוניברסיטה בטוקיו בשלהי שנות השישים, חי בתחושה של ניכור וניתוק מאז התאבדותו של חברו הטוב קיזוקי בתיכון. הוא נקשר אל שתי נשים: נאוקו היפה והדיכאונית, שהייתה חברתו של קיזוקי, ומידורי תאבת החיים. ווטנבה מיטלטל בין שתי הנשים ובה בעת מנסה למצוא את עצמו ואת מקומו בעולם, בכנות ובישירות שבזכותן הוא מתחבב גם ע
פ.ד. אוספנסקי נולד במוסקבה ב1878־.
מ1909־ עד 1914 פרסם כמה ספרים שקבעו את מקומו בין הוגי הדעות החשובים בשאלות הקיום של האדם. בשנים אלה הִרבה אוספנסקי במסעות באירופה, במצרים ובמזרח, בחיפוש אחר תורות שימצא בהן ידע אמיתי על אודות האדם והיקום.
בשנת 1915 נפגש אוספנסקי במוסקבה עם גורדייף (המכונה "ג." בספר זה).
פגישה זו מציינת נקודת מפנה בחייו.
שמו של חתן פרס נובל, המשורר והסופר הספרדי חוּאָן רָמוֹן חִימֵנֶס, נקשר אחת ולתמיד בדמותו של החמור פְּלָטֶרוֹ, אחד משני הגיבורים הראשיים ביצירה פְּלָטֶרוֹ וַאֲנִי. הספר המתאר את מערכת היחסים בין חמור כפרי לבין משורר האוהב אותו אהבת נפש אינו רק ספרו המפורסם ביותר של יוצרו הדגול - פְּלָטֶרוֹ וַאֲנִי הוא אחד מנכסיה החשובים ביותר של ספרות
הרחק בצפון, בארץ פינלנד הבקרה, נמצא עמק החיות המוזרות, בה גר מומינטרול עם הוריו ואחותו, עם בוא השלג הראשון שקעה משפחת מומין בתנומת החורף, והנה, לילה אחד קרה דבר מוזר:
מומינטרול התעורר משנתו 0- ולא הצליח להירדם.
אז יצא מביתו לעמק מכוסה השלג, לחפש ידידים, ספר רב יופי-יופי זה מתאר לפנינו בשפה פיוטית שובת-לב את כל ההרפתקאות המשעשעות שעב
בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד.
מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה.
ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק