שתים-עשרה שנים לאחר מותו של בעלה האהוב פטריק, קייט, תרפיסטית במוזיקה,
מתכוננת להמשיך סוף-סוף בחיים שלעולם לא יהיו מושלמים עם הארוס החדש שלה, דן.
אלא שמיד לאחר האירוסים היא מתחילה לחלום חלומות מציאותיים להפליא
על החיים שהיו אמורים להיות לה לו פטריק היה חי.
מטרידה עוד יותר היא העובדה שלכמה מהפרטים בחלומות האלה יש אחיזה בחיים האמ
אינוביל היתה עיר שגרתית עד 26 ביוני 1948. באותו היום, שבזכותו נרשמה בדפי ההיסטוריה, הגיע לעיר הקטנה נער מסתורי וכתב בתיקים האישיים של תושביה את התאריך המדויק שבו ילכו לעולמם. מאז נודעה אינוביל בכינויה "העיר שתושביה יודעים את יום מותם".
כמה שנים אחרי ביקורו של הנער, ביום הולדתה השמונה-עשר, פתחה דורה מאטר את תיקה האישי, ומאותו הרגע עמד
מה קורה שלקופים נמאס שעושים בהם ניסויים
איזבל דאנקן, חוקרת במעבדה הלשונית של קופי האדם, לא מבינה בני אדם, אבל בעלי חיים היא מבינה היטב - במיוחד את קופי הבּוֹנוֹבּו. קופים אלה מסוגלים למחשבה הגיונית ולקיום מערכות יחסים עמוקות, ואלה המצויים במעבדה הלשונית יודעים את שפת הסימנים האמריקנית. איזבל חשה בנוח בעולמם הרבה יותר משחשה אי פע
המילדת מונציה מספר את סיפורה של חנה, מיילדת יהודייה בוונציה של המאה ה-16, המתבקשת ליילד את אשתו של רוזן נוצרי. אם תיענה לבקשה, היא תסתכן במאסר על הפרת החוק נגד יהודים המטפלים בנוצרים; אם תיענה לבקשה והאֵם תמות, היא תסכן את הגטו היהודי כולו בפעולת תגמול. אבל בעלה של חנה שבוי, ושכירי חרב של מסדר אבירי מלטה דורשים ממנה כופר תמורת פדייתו
הרמון הסולטאן, קונסטנטינופול 1578: חנה ויצחק לוי, ונציאנים גולים, התגברו על מכשולים בלתי נתפסים והתחילו חיים חדשים באימפריה העות'מאנית. הוא השתלב בתחום המתפתח של סחר המשי, והיא, המיילדת הטובה ביותר בבירה, סועדת מאות נשים בהרמונו התוסס והנודע לשמצה של הסולטאן מוראט השלישי. לילה אחד חנה מזומנת בפתאומיות אל הארמון המרהיב ופוגשת את לאה
כשציור אחד משנה חיים שלמים... אמילי אמרסון רגילה להיות לבד. אביה נטש את משפחתה כשהייתה ילדה, אמהּ מתה כשהייתה בת 17, סבתהּ האהובה נפטרה לאחרונה ובעבודה הודיעו לה שהיא מפוטרת. יום אחד היא מקבלת לידיה ציור יפהפה שמשנה את חייה. אל הציור, שהגיע ממקור בלתי-ידוע, מצורף מכתב ובו כתוב סבא שלך מעולם לא חדל לאהוב אותה.
אמילי מחליטה לצאת למסע ב
סיפור מצחיק ומעציב, אמיתי אך לא ייאמן, שתחילתו ריב אחים ואחריתו ליל אהבים, שהתרחש באוקראינה ובפלשתינה, בארצות הברית ובישראל, על שואב-אבק של סבתא שלי ומעט גם עליה עצמה.
ניו יורק, 1899. אל רחובותיה של עיר המהגרים השוקקת נקלעים שני יצורים שלא מן העולם הזה. חוה היא גולם, אישה עשוית חומר, יציר כפיו של רב פולני הבקיא בתורת הנסתר. אחמד הוא ג'יני, יצור של רוח ואש המשתחרר מתוך קנקן נחושת בחנותו של מסגר סורי. למרות מזגם המנוגד פורחת ביניהם ידידות: רק זה בפני זה הם יכולים לחשוף את אופיים האמיתי. אולם זוהי קרבה של
באביב 2008 בניו־יורק, בזמן שארצות־הברית מתעוררת לחיים ערב הבחירות לנשיאות, מרקוס גולדמן, סופר צעיר ומצליח, נתון במצוקה:
הוא לא מסוגל לכתוב את הרומן החדש שהתחייב להגיש למו"ל שלו תוך חודשים ספורים.
תאריך היעד עומד לפוג כשלפתע מתחוללת טלטלה בחייו: חברו והמרצה שלו לשעבר, הארי קֶבֶּרט, מן הסופרים הנודעים בארצות הברית, נרדף על ידי העבר
את הסוד שסופייה מגלה בגיל שמונה-עשרה היא מחליטה לנצור בלבה לעד. היא מתנתקת מעברה ונישאת לגבר אנגלי שפגשה באתונה, עוקרת מיוון ללונדון ומקימה משפחה. אבל ערב נישואי בתה, אלקסיס, שב העבר ומתדפק על דלתה. סופייה מבינה שכדי לאפשר לבתה להכיר את עצמה ולמצוא את דרכה בעולם, עליה להתפייס עם משפחתה ועם תולדותיה. כשאלקסיס מחליטה לנסוע לכרתים, סו
ליסבת סלאנדר, שעמדה במרכז שני החלקים הראשונים של טרילוגיית מילניום, מאושפזת במחלקה לטיפול נמרץ במצב קריטי, לאחר שנורתה בראשה, בכתפה ובאזור הירך. היא נלחמת על חייה בכל מובן אפשרי: אם תצליח להחלים היא תועמד למשפט ותואשם בשלושה מקרי רצח שונים.
יחד עם מיכאל בלומקוויסט, המתעקש להישאר חלק מחייה, ועם המחשב שממלא תפקיד מרכזי בספר, היא מ
שבועות ספורים לפני יציאתו לאור של גיליון המוקדש כולו לסחר בנשים, מגלה מיכאל בלומקוויסט, העורך הראשי של מגזין "מילניום", כי שני התחקירנים שיזמו את כתבת התחקיר המרכזית לגיליון נורו למוות בביתם. בכתבת התחקיר עמדו השניים לחשוף שורה של בכירים בממשל, בחברה ובכלכלה השוודית שהיו מעורבים בסחר בנשים.
מיכאל, המעלה בדעתו אנשים שונים שהיו ע
הפונדק במפרץ רוז הוא רומן מרגש על האפשרויות המפתיעות שהחיים טומנים בחובם ועל יכולתו של הלב להתאושש.
ג'ו מארי רוז מגיעה לעיירת החוף השלווה סידֶר קוֹב בחיפוש אחר התחלה חדשה, לאחר שבעלה פול נהרג באפגניסטן.
כשהיא מגלה פונדק קטן ומקסים העומד למכירה היא מחליטה לרכוש אותו,
בתקווה למצוא נחמה בפינת החמד השקטה הזאת.
גם שני האורחים הר
השנים הן תחילת שנות השישים, ימי המאבק נגד הגזענות בארצות–הברית — ומדינת מיסיסיפי בוערת. אך בתוך הבתים נמשכת שגרת היומיום.
סקיטר חולמת להיות סופרת, למרות שאמה וחברותיה משתוקקות לראותה מתמסרת לחיי משפחה. כשהיא מסיימת קולג´ ושבה לביתה, היא מגלה כי העוזרת השחורה שגידלה אותה עזבה, ואיש אינו מוכן לספר לה מדוע.
אייבילין טרם התאוששה ממ
יצירה מרשימה ורבת קסם, רומן המוסר באותנטיות מושלמת ובפיוט מעודן את וידויה של אחת הגיישות ,המפורסמות בתולדות יפן. במבט נכון ומפוכח לאחור ,מספרת לנו ניטה סאיורי את סיפור חייה כגיישה בקול מכשף ואינטימי כאחד.
סלוניקי, 1917. ביום שבו נולד דימיטריס קומנינוס מאכלת שרפה נוראה את העיר היוונית המשגשגת, שבה גרים זה לצד זה נוצרים, יהודים ומוסלמים. כעבור חמש שנים, בעיר סמירנה שבטורקיה, נאלצת קטרינה סרפוגלו בת החמש לברוח מביתה מאימת הצבא הטורקי, כמו אלפי תושבים יוונים כמוה. בתוהו ובוהו המשתרר בעיר היא מאבדת את אמה, ונמלטת בספינה אל יעד בלתי ידוע בי
ג'ייקוב האנט, נער בעל תסמונת אספרגר, לגמרי חסר תקנה בהבנת קודים חברתיים ובהבעת רגשות, וכמו לקויי אספרגר אחרים הוא ממוקד בנושא אחד — במקרה שלו, זיהוי פלילי. לא אחת הוא מופיע בזירות פשע תודות לסורק התדרים המשטרתי שבחדרו ואומר לשוטרים מה לעשות... ובדרך כלל הוא צודק. אך כשרצח נוראי מזעזע את העיירה שלו, המשטרה חושדת בו ומציבה בפניו שאלות
נונו הוא בנו של איש משטרה בכיר.
אמו מתה כשהיה תינוק, והנפש הקרובה אליו ביותר היא גבי, מזכירתו של אביו.
בתחילת הסיפור הוא עולה על הרכבת בירושלים ונוסע לביקור משפחתי בחיפה.
הוא לא יגיע לשם.
במקום זה הוא יקלע ל"חטיפה" ולמסע של פשעים קטנים וגדולים, מטורפים ואביריים, בעוד הוא נמלט מן המשטרה המחפשת אחריו.
במהלך המאורעות המתעתעים נחש
“…בדרך כלל אני לא מקנאה, ובכל זאת הדבר היחיד שגורם לי לקנא הוא כשאני קוראת ספרים הכתובים בצורה כל כך מופלאה – שונה מכל מה שאי פעם קראתי. כשאני לא מצליחה להניח את הספר, כי כואב לי בבטן, כואב לי בלב ובראש, אני צורחת: ‘לעזאזל איתך (פה נכנס שם הסופרת!) למה אני לא חשבתי על זה קודם??’” קולין הובר, מחברת רבי המכר של ה’ניו יורק טיימס’, על מאד
אני לא מרבה לדבר על הימים ההם... אני לא יודע למה – עבדתי בקרקסים כמעט שבע שנים, ואם זה לא נושא טוב לשיחה, אני לא יודע מה כן.
למעשה אני יודע למה: מעולם לא בטחתי בעצמי... ידעתי עד כמה חשוב לשמור את הסוד שלה, ואכן שמרתי עליו – עד אחרית ימיה ומעבר להם.
במשך שבעים שנה לא סיפרתי לנפש חיה.
גם אם הוא לא מדבר עליהם, הזיכרונות עדיין שוכנים בראש