מדף הספרים של hedi - הספרים שדירגה
"כשהחלטתי לברוח מהבית עם בכורי בן השנתיים ובניי התאומים בני שלושה וחצי חודשים, אל מקלט לנשים מוכות, ידעתי שאני מצילה בכך את חיי. הייתי שבר כלי במובן הפיסי והנפשי, אך הקשבתי לגחלת קטנה, שברירית, אך עקשנית ונאמנה, אשר שמרה על תקוותי ועל שפיות דעתי.
אולי הייתה הבריחה צעד אמיץ, אך היה זה גם מעשה נואש מחוסר בדירה. לא שיערתי כי מדובר בהתמו
קרני אור נשברות, גלים נשברים, קולות נשברים.
הבטחות נשברות.
לבבות נשברים.
כל הורה המצפה לבואו של ילד לעולם יאמר לכם שהוא רוצה תינוק
בריא. שרלוט ושון או'קיף גם הם היו מבקשים תינוק בריא אילו ניתנה להם
ההזדמנות. תחת זאת חייהם מורכבים מלילות ללא שינה, מחשבונות תופחים,
ממבטי רחמים של הורים "בני מזל". כי וילואו שלהם נולדה חולה. ואז שורת
א
ג'ייקוב האנט, נער בעל תסמונת אספרגר, לגמרי חסר תקנה בהבנת קודים חברתיים ובהבעת רגשות, וכמו לקויי אספרגר אחרים הוא ממוקד בנושא אחד — במקרה שלו, זיהוי פלילי. לא אחת הוא מופיע בזירות פשע תודות לסורק התדרים המשטרתי שבחדרו ואומר לשוטרים מה לעשות... ובדרך כלל הוא צודק. אך כשרצח נוראי מזעזע את העיירה שלו, המשטרה חושדת בו ומציבה בפניו שאלות
ב- 18 באוקטובר 1973 היה יורם עשת-אלקלעי שרוע על הקרקע במצרים. חור גדול פעור בראשו מפגיעת פגז ומוחו חשוף. לרופא שהתעקש לטפל בו אמרו, עזוב אותו, עדיף שתשמור את האינפוזיות לפצועים שעוד אפשר להציל. כשהתעורר בבית החולים היו גופו ונפשו שבורים. צדו השמאלי משותק, עיניו לא רואות, תודעתו מבולבלת.
אדם הולך הביתה, הוא סיפור החלמתו כנגד כל הסיכויי
אנצו, הכלב הפילוסוף, כבש את לבם של מיליוני אנשים ברחבי העולם. אנצו חושב ומרגיש באופן כמעט אנושי, הוא גם בטוח שבגלגול הבא יהיה אדם לכל דבר.
אמנם הוא אינו יכול לדבר, אבל הוא מבין כל מה שמתרחש סביבו. הידע שלו ותובנותיו על העולם שאובים מהתבוננות מעמיקה בחיי הסובבים אותו ומהאזנה קשובה לבעליו, דני סוויפט, נהג המירוצים המנצח כנגד כל הסיכו
סיפור אמיתי על אישה אחת, על חור שחור שנפער בחייה ואיים לכלותה, ועל כוחה המרפא של האהבה.
שבועיים לאחר לידת בנה היחיד, לבה של איריס נדם והיא צונחת על מדרגות ביתה.רגע לאחר הגשמת החלום הגדול – תינוק בריא, בן זוג אוהב ובית מטופח במושב – מגיע הרע מכול וקורע את השלווה לגזרים.
דבר לא יהיה עוד כשהיה.
הדופק שב, אך הכרתה המבולבלת של איריס נו
הנסיעה שמתוארת בנסיעה היא כזו שכולנו מכירים וחלקנו אף נוטים לזלזל בה - נסיעה של חייל בשירות חובה אל הקב"ן.
אלא שעד מהרה מתברר שזוהי גם נסיעה אל גבולות הנפש, אל מעמקיה של החברה הישראלית, ואולי אף אל האמת והגאולה.
וכיוון שגיבור הספר הוא בן למשפחה דתית-לאומית, ש"השתמטות" מבחינתו היא רעיון בלתי נסבל - ומי שמלווה אותו לתחנה לבריאות הנפש
"את הסיפור שלנו סיפרנו לעצמנו כל הזמן.
בכפייתיות. בעל פה.
לפעמים התעייפנו עוד לפני שהתחלנו ובכל זאת סיפרנו במשך שעות. הקשבנו רוב קשב אחד לשני, כי בכל ערב בו סופר הסיפור, התחוורו לנו פרטים חדשים, גם שנים רבות אחרי שכבר לא היינו שם."
היינו העתיד הוא יצירה חריגה בנוף הספרות המקומית: רומן אוטוביוגרפי שנון ואירוני המשלב בתוכו מבט מרת
"אני נזכרת במשחק ששיחקתי עם אחותי כשהיינו ילדות:
אם היו אומרים לך שתהיי יפה כמו ברוק שילדס אבל כשתגדלי יצא לך ילד מפגר...
אם היו אומרים לך שיהיה לך בית עם קומות וחדר משלך, אבל כשתגדלי יהיה לך ילד אוטיסט...
אם היו אומרים לך או שאבא עושה לך בושות ליד החברים מבית ספר או שלילד שיהיה לך לא יהיו חברים בכלל...
"ענבל יודעת מתי חולקו חייה לשנ
"מתוך החלום אתה בא אליי ואנחנו שוב ילדים בקיבוץ. גופך הדקיק עוטף אותי, שער הפשתן נוגע ומדגדג את פניי בריח שמפו ילדותי, כזה שלא עושה דמעות, ואני מחייכת וצוחקת אליך בעיניים עצומות... אתה זוכר, שאולי? גם אותך עוד צובטות התמונות?"
במשך פרק זמן תמים ודחוס של ילדות גדלו שאולי ותמר כאחים.
מפגש מחודש המתקיים בבגרותם מותיר את תמר מעורערת, שב
“...יום ככל הימים. ברק משחק בחדר עם חבר... יום רגיל עם המון בלגן, ממתקים, צרחות, מלחמות, צחוקים וחיים, המון חיים. באותו זמן, אני והתינוקת שלי תופסות זוּלה בסלון. זמן איכות... כולה עינוגים, חיוכים וצחקוקים. ידי מרקדות על פני גופה המתוק והרך.... ואז אני נתקלת בה בפעם הראשונה. בלי שום הודעה מוקדמת, בין תלתליה המלטפים אני חשה במשהו קשה. זו בליט
במשך 30 שנה נאבק העיתונאי אילן בכר בשדים שרדפו אותו - עד אשר הוא הכניע אותם.
באביב הראשון שלאחר מלחמת יום הכיפור, סמוך לאנדרטת שלושה מהחיילים שישבו מאחור נהרגו במקום: ישראל גוטליב, יוסף עוזרי ויצחק מזרחי. שלושה אחרים נפצעו באורח אנוש ופונו במסוק חיל האוויר לבית החולים "תל השומר". במשך ימים אחדים פירפרו שלושת הפצועים בין חיים למוות.
"שמי פרי מ´ קרנדל ואני לא מפגר. סבתא תמיד אמרה לי שהאות מ´ בשם שלי מייצגת מזל... יש לי הרבה מזל... ואני יודע את זה כי זכיתי בשנים עשר מיליון דולר בהגרלת הלוטו של מדינת וושינגטון."
כך נפתח סיפורו של פרי קרנדל, גיבור הספר ההגרלה. קרנדל הוא מין פורסט גאמפ שמנת המשכל שלו גבוהה בנקודה אחת בלבד ממנת המשכל של מי שמוגדר מפגר בשכלו. נקודה אחת בלב
יש בעולם הזה קבוצה קטנה של אנשים שקרה להם מקרה נורא עד כדי כך שכמה מהם הפסיקו להאמין באלוהים. אבל לאלה שהברק הכה בהם יש מאפיין משותף, והוא נכונות עמוקה ועיקשת להאמין בנסים...
כך פותחת פורשיה אייברסן את ספרה המרגש על מסע ההתקרבות וההתחברות אל בנה האוטיסט, דוב, לאחר שכמעט נואשה מלתקשר עימו. את הנס חולל אוטיסט אחר, נהר הודי ששמו טיטו,
היא שלי! הקריאה הספונטנית שיצאה מפי מיכאל, סטז´ר צעיר במחלקה לרפואה פנימית, יותר משהיתה מכוונת כלפי הפציינטית המצודדת שקלט באקראי מול דלפק הקבלה, נועדה לקבוע עובדות מול עמיתו אורי, בתחרות המתמדת ביניהם על חסדיה של כל בחורה מזדמנת. עד מהרה ייפקחו עיניו. "ראיתי מספר לא מועט של חולים במצבה," יאמר מנהל המחלקה על האישה המושלמת ביותר שיצ
זהו סיפורו האמיתי של אב, אשר היה מוכן לצאת אל קצוות תבל כדי לחפש מרפא לבנו.
בגיל שלוש אובחן רואן אייזקסון כאוטיסט, ואביו, רופרט, חש כאילו מישהו חבט בו באַלה. חייהם של רופרט ואשתו הפכו לסחרחרת מתישה של התמודדות עם ילד לא מתפקד, הנתון להתפרצויות זעם תדירות, שאף אחד מהטיפולים שניתנו לו לא הצליח להבקיע דרך אל עולמו הנעול. כאשר הבחין רופ
מפיקת מלחמות הוא סיפורה האמיתי של יעל לביא, אשר שימשה יותר מעשור כעורכת ומפיקת חדשות עבור רשת איי-בי-סי ניוז בארצות הברית, בתוכניות כמו ”גוד מורנינג אמריקה“ בהגשת דיאן סוייר וברגעי סיקור דרמטיים כמו נפילת התאומים בהנהגתו של פיטר ג‘נינגס.
במשך שנותיה כעיתונאית עבור אחת מרשתות החדשות המובילות בעולם, הגיעה יעל לאזורי מלחמה עוינ
שירה עומדת על גג העולם: חייה לא יכולים להיות טובים יותר. היא גרה בעיירה קטנה בבלגיה ועובדת על הדוקטורט שלה במתמטיקה. אבל כמו שקורה בחיים לעתים קרובות, האושר מופר בן רגע. שיחת טלפון מהארץ מנפצת את התמונה השלווה. אמה של שירה מודיעה לה שאביה ואחיה נפצעו בפיגוע חבלני.
מאותו רגע, כמעט כמו נגזר עליהם לשמש גרסה מודרנית לסיפור איוב, הצרות
בטיסה לבולטימור, בדרכה לבקר את אחותה, מוצאת נטע במושב שלידה דווקא את יואב, אהוב נעוריה מהקיבוץ: יפה כמעט כמו שהיה פעם, ועדיין כועס. נטע נטשה אותו לפני 25 שנים ונישאה לגבר אחר, וכעת עומדות לרשותה רק 12 שעות על מנת לנסות להבין מדוע לא סלח לה יואב עד היום.
זוהי מסגרת הסיפור הפשוט לכאורה של טיסת יום, אך אורית שחם-גובר יוצקת לתוכה ביד אמן ח
ילדי הכאוס נולדו במוצבים של צה"ל בחברון, ברפיח ובדרום לבנון, והם גדלים ברחובות צדדיים ובחצרות אחוריות, מתקיימים על דיאטת שוליים של סקס, סמים ופאנק. במשך השבוע הם העבדים של הצבא, אבל בסופו הם מתמסרים לכאוס ולחופש.
שטקר רצה קרבי כי פחד להיתקע בעבודה מסריחה בעסק המשפחתי; ויקטור עלה לארץ כדי לנקום במוסלמים; טולסטי הגיע מטיביליסי אל קרב