הספר מסע הגיבור, המבוסס על מיתוסים ואגדות בתרבויות שונות, מנסה לאסוף יחד את האיכויות וההיבטים השונים לאורך חיי האדם, שתובעים את גבורת הנפש הנדרשת למאבק במפלצות הנפש והמציאות, כדי לצלוח את מסע החיים.
המיתוסים עוסקים בהתוויית רשת סיפורית מארגנת לתהליכי התפתחות הנפש והתודעה האנושית. הם מעניקים סדר ופשר לחיינו ומציגים מודלים שונ
מטפלת, המטפל שלה, וחיינו הנגלים לפנינו.
לורי גוטליב היא פסיכולוגית. יש לה קליניקה בלוס אנג'לס. יום אחד פוקד אותה משבר אישי ועולמה נחרב.
כדי לטפל בעצמה היא נוחתת בחדרו של וֶנדֶל, פסיכולוג מוזר ומנוסה, שעם הקרחת שלו, בסוודר ומכנסי חאקי, נראה כאילו יצא מסוכנות לליהוק מטפלים.
זהו, שלא.
בזמן שגוטליב חוקרת את חייהם הפרטיים של המטופלי
"היכון למות!" רעם האביר שמול אלבי. היה לו קול עמוק ומהדהד, עם מבטא שאלבי לא זיהה. "מתי?" שאל אלבי בנימוס. "עכשיו," אמר האביר. "אי אפשר להתכונן למשהו שהוא עכשיו," התלונן אלבי, "אני יכול להתכונן רק למה שיקרה אחרי". "אחרי מה?" שאל האביר. "אחרי עכשיו," אמר אלבי בסבלנות. "אבל אתה צריך למות עכשיו," אמר האביר. "זה לא מה שאמרת," התרגז אלבי, "אמרת היכון למו
יוצאים לגנוב סוסים. זה מה שאמר כשעמד בפתח הבקתה שבה התגוררתי עם אבי באותו קיץ. הייתי בן חמש עשרה. זה היה בשנת 1948, באחד הימים הראשונים של יולי. זו היתה אמורה להיות חופשה רגילה, זמן איכות שמבלים יחד אב ובנו על גדות הנהר, הרחק משאון העיר ומזיכרונות המלחמה. ואמנם, עד לבוקר שבו הזמין יון את טרונד להרפתקה שובבה, "לגנוב סוסים", נראה שהיא אכן כ
"הירח המאיר על השלג הטרי, וכלניות כחולות בצלע ההר, ומרבדי הפרחים, והרוח מעל האגמים, והרוח הנושבת בגבעולי השיפון, והרכסים האדומים בסתיו... ילד יכול להרגיש את כל הדברים האלה כנגד כפות ידיו, כנגד מותניו, כנגד שוקיו, והוא יכול להיות ילד עיוור ועדיין לראות את זה."
יִים וטומי היו חברי נפש לאורך כל ילדותם. גם כשאמו של טומי נעלמה יום אחד והו
אֶספֵּרַנסָה, ילדה בת-עשרה ממוצא מקסיקני הגדלה בשיקגו, עוברת לגור עם משפחתה ברחוב
מנגו, בשכונה גדושת מציאות קשוחה ויופי קשוח. אספרנסה לא רוצה להיות שייכת – לא לשכונתה העלובה והמחניקה, ולא לציפיות הנמוכות של העולם ממנה. זהו סיפורה של נערה צעירה המפלסת דרך אל העוצמות שבתוכה, מעצבת ותובעת לעצמה את זהותה, וממציאה את מי שהיא עתידה להי
חנות הספרים של מר פֶּנוּמְבְּרָה פתוחה עשרים וארבע שעות ביממה", מכריז השלט. כשקליי ג´אנון, שזה עתה פוטר מעבודתו ההייטקית כמעצב אתרים, מתקבל לעבודה בחנות במשמרות הלילה, הוא מתחיל לתהות למה חנות ריקה צריכה להיות פתוחה עשרים וארבע שעות ביממה.
החנות אמנם פתוחה - אבל מעט האנשים שנכנסים אליה אינם לקוחות כלל: הם שואלים ספרים אך לא ק
לויס היא מתכנתת צעירה ומבריקה, שמקבלת עבודה בחברת רובוטיקה חדשנית ועוברת לסן פרנסיסקו. היא עובדת יותר מדי, מבלה פחות מדי, יש לה דירה עלובה וכמעט שאין לה חברים. ואז היא נאלצת להיפרד מהדבר הכי טוב בחיים שלה - המרק החריף ולחם המחמצת שהגיעו אליה מדי ערב במשלוח ועשו לה את היום. כיוון שהיא הייתה הלקוחה הכי טובה של המסעדה שעומדת להיסגר, הי
כל אדם הוא סיפור. כשהייתי ילדה, נהגו אנשים לשבת סביב שולחנות המטבח ולספר את סיפוריהם. איננומרבים לעשות זאת כיום. הישיבה סביב השולחן וההאזנה לסיפורים אינה רק דרך להעביר את הזמן. זו דרך להעביראת החוכמה זה לזה. להעביר את החומר שעוזר לנו לחיות חיים ראויים ובעלי משמעות. למרות עוצמתה אדירה של הטכנולוגיה, רבים מאיתנו עדיין אינם חיים טוב.
מארי־לוֹר ל‘בלאן, גדלה בפריז עם אביה, המנעולן הראשי של מוזיאון הטבע. מיום שהיא מתעוורת מבלה מארי־לור את כל זמנה עם אביה במוזיאון כשהיא חוקרת באצבעותיה, באוזניה ובאפה את עשרות אלפי המוצגים המדעיים. כדי שתוכל להתמצא בסביבתה אביה בונה עבורה דגם של שכונת מגוריה, ששינון קפדני שלו מאפשר לה להגיע בכוחות עצמה למוזיאון. עם כיבוש פריז על י
הראש של קלמנטיין, ג'ינג'ית בת שמונה, מלא רעיונות. הבעיה היא שלא תמיד כולם מבינים עד כמה הרעיונות שלה גאוניים. כשלחברה הכי טובה שלה, מרגרט, נדבק השיער בשיעור אמנות, לקְלֶמֶנְטַיין יש רעיון גאוני, שכולל גזירה וצביעה בטושים.
הרעיון הגאוני הזה שולח את קְלֶמֶנְטַיין ישר אל חדר המנהלת, וגורם לאבא שלה לנהל שיחה ארוכה עם אמא של מרגרט, שבמהל
אלמן מתלונן על אשתו: שבעה חודשים אחרי מותה היא עושה לו בושות בחלומותיו, מתעלסת בהם עם הרופא הצעיר שלו; אשה שהתאלמנה מעבירה את ערבי ה'שבעה' בישיבה בחושך, צופה בחלון מואר ממול: זקן אוכל שם פרוסות נקניק טבולות בדבש; אהובה הצעיר של אשה ניצולת-שואה, שנורה בסוף המלחמה, חוזר ומופיע לנגד עיניה במלוא יופיו בכל-פעם שהיא מכינה לבעלה תפוח אפוי…
בכפר גמלאים מנומנם, המקום האחרון שמשהו מסעיר קורה בו, מתגבשת חבורה: ארבעה קשישים נפגשים מדי שבוע בחדר הפאזלים כדי לדון בפשעי עבר לא מפוענחים. אין להם יומרות של ממש, רק רצון לשמור על המוח עובד. הם קוראים לעצמם "מועדון הרצח של יום חמישי".
ואז קורה דבר שאיש לא ציפה לו: רצח אמיתי, אלים ואכזרי! ועוד של הקבלן שבנה את כפר הגימלאים. מישהו חבט
רומן מאיר עיניים ומחמם לב על אהבה, אובדן וסודות משפחה מהסוג שיכול להפתיע ולהביך בכל שלב בחיים.
לוסי בארטון היא סופרת מצליחה המתגוררת בניו יורק, מנווטת את המחצית השנייה של חייה כאלמנה טרייה ואם לשתי בנות בוגרות. מפגש מקרי ומפתיע מוביל אותה חזרה אל ויליאם, בעלה הראשון ואבי בנותיה, שהחברות העמוקה ביניהם היא חלק בלתי נפרד מחייה.
בעל
'הר אדוני', פסגת יצירתו של דה לוקה עד כה, רב - מכר במשך חודשים ארוכים באיטליה (2001) ובצרפת (2002; "פרס פמינה" היוקרתי) - הנובלה השנייה של דה לוקה בתרגום עברי (אחרי 'אתה, שלי'; הספרייה החדשה, 2003). סיפור על אהבה בנפולי, בין ילד בן 13 ובין ילדה בת גילו, אך מנוסה, שכבר מכירה את "הגועל של החיים". "הנובלה הקטנה הזאת מספרת על האנשים הכי פשוטים, על החיים ה
פול אוסטר הוא אחד מהכשרונות הבולטים בספרות האמריקנית של השנים האחרונות. "המצאת הבדידות" (1982) הוא ספר הסיפורת הראשון שלו, שנכתב לפני שהחל לפרסם רומאנים - ובעיני רבים זה גם ספרו הטוב ביותר. הספר מורכב משני "טקסטים" אישיים. האחד, שכותרתו "דיוקנו של אדם בלתי נראה", עוסק באביו של אוסטר, סמוך לפטירתו; הכתיבה היפה והמאופקת כוללת, עם זאת, חומ
ליד כפרים שקטים: 12 ימים בפולין חמשת פרקיו של ספר זה - שנכתב בעקבות נסיעה לפולין - אינם כתבות עיתונאיות. הם נקראים יותר כפואמות בפרוזה עוצרות נשימה, עם שפע של פרטים מרתקים, המיטלטלות בין כתיבה עצורה, מייבשת, לבין התבוננויות ומשפטים שמכים בראש. "מתברר שבכלל יש מין קשר פולני. אנשים שאני מכירה אותם, נפגשת איתם, שנים, מתברר שיש עוד מערכת, מ
The seven years between the birth of Etgar Keret’s son and the death of his father were good years, though still full of reasons to worry. Lev is born in the midst of a terrorist attack. Etgar’s father gets cancer. The threat of constant war looms over their home and permeates daily life.
What emerges from this dark reality is a series of sublimely absurd ruminations on everything from Etgar’s three-year-old son’s impending military service to the terrorist mind-set behind Angry Birds. There’s Lev’s insistence that he is a cat, releasing him from any human responsibilities or ru