מדף הספרים של אילן של קובה - הספרים שדירג

בשנת 1311, בצריח הגבוה ביותר של טירת 'ענן של דרורים', אישה יפהפייה יושבת ליד החלון וצופה באויבים המתקבצים לרגליו. בעודה מצפה בשלווה לגורלה, היא מתחילה לכתוב ומגוללת בשימת לב את קורותיו הסודיים של בית־האב אוקומיצ'י, על מתת הנבואה שלהם ועל הגורל הבלתי רגיל המצפה להם. אמילי גיבסון, מיסיונרית אמריקנית מגיעה לנמל אדו ב-1861 ומגלה את 600 הכתב

נוילנד נבטה בראשו של אשכול נבו לפני 11 שנה, וגם כשעבד על צימר בגבעתיים, ארבעה בתים וגעגוע ו-משאלה אחת ימינה , הוסיף נבו לפתח את נוילנד, ספר אותו הוא מגדיר "הספר שתמיד רצה לכתוב". נוילנד מתרחש ברובו בנופיה הדרמטיים של דרום אמריקה. כדי לכתוב עליהם ארז אשכול נבו תרמיל ומחברת ויצא לתחקיר של שבועיים ביבשת. בדרום אמריקה נפגש עם מכשפים אי

לפני עידן ועידנים, בתקופה שכוחה זה מכבר, טלטל אירוע על-טבעי את העונות והפר את האיזון ביניהם. בארץ אשר בה נמשכים הקיצים שנים ארוכות, ואורך החורף כאורך חיי אדם, סערה מאיימת לפרוץ. הקור עומד לשוב, ובערבות הקפואות מצפון לווינטרפל, מעבר לחומה המגינה על הממלכה, כוחות זדוניים צוברים כוח. בדרום מאבד המלך את כוחו: יועצו הנאמן מת בנסיבות מסתו

הקיץ כבר כאן, אוסלו מעולפת מחום. גופת אישה צעירה נמצאת בדירתה כשאצבעה כרותה ויהלום אדום בצורת כוכב מחומש מוטמן מתחת לעפעפה. מכיוון שכמעט כל החוקרים ביחידה לחקירות רצח יצאו לחופשה, החקירה נמסרת בלית בררה למפקח הארי הולה, הבלש הכי טוב ביחידה, אבל גם השוטר הכי בעייתי והכי שיכור בנורווגיה שזה ארבעה שבועות נעדר מהעבודה ושקוע בשתייה.

בריון ניאו-נאצי שמחץ את גולגולתו של מהגר וייטנמי מזוכה בגלל טעות טכנית. רובה מרקלין נדיר עם קליעים בקוטר 16 מ"מ נמכר בעסקת נשק מסתורית בסכום עתק. הומלס אלמוני נשחט במיומנות ובאכזריות בסמטה אפלה. מה שנראה כטפטוף מקרי של כמה אירועים לא קשורים מתעצם בהדרגה לעומד להפוך לזרם של מעשי רצח ללא הסבר. המפקח הארי הולה, הטרוד במשימות אבטחה לרג

הסתיו הגיע. בבנק במרכז אוסלו מצטווה מנהל הסניף לרוקן את הכספומט בתוך עשרים וחמש שניות. שלושים ואחת שניות עוברות בטרם הוא מצליח להשלים את המשימה. השודד מנופף שש אצבעות מול מצלמת האבטחה ויורה בפקידת בנק. המפקח הארי הולה מתעורר בדירתו אחרי שאיבד את הכרתו לשתים–עשרה שעות בסוף ארוחת ערב אצל אנה, אהובה משכבר הימים. הוא נקרא לחקו

אני לא מרבה לדבר על הימים ההם... אני לא יודע למה – עבדתי בקרקסים כמעט שבע שנים, ואם זה לא נושא טוב לשיחה, אני לא יודע מה כן. למעשה אני יודע למה: מעולם לא בטחתי בעצמי...  ידעתי עד כמה חשוב לשמור את הסוד שלה, ואכן שמרתי עליו – עד אחרית ימיה ומעבר להם. במשך שבעים שנה לא סיפרתי לנפש חיה. גם אם הוא לא מדבר עליהם, הזיכרונות עדיין שוכנים בראש

שנות השישים בקאבול, בירת אפגניסטן. שני ילדים, אמיר וחסן, נולדים באותו בית מידות ויונקים משדיה של אותה מינקת, אך למרות זאת, הם גדלים בעולמות שונים לחלוטין. אמיר הוא בנו של איש עסקים עשיר ומכובד, מעמודי התווך של קאבול; חסן הוא בנו של עלי, המשרת של באבא, אביו של אמיר. אמיר הוא פאשטוני, מוסלמי סוני, בן לאליטה השלטת באפגניסטן. חסן הוא האזאר

הנעלמים הוא סיפור סוחף ועוצר נשימה על סודות, שקרים ובגידה גורלית, שנפרש תוך כדי מצוד אחר אח נעדר, אהובה שנעלמת במסתוריות, רוצח סדרתי, ובעיקר אחר האמת, שעתידה לזעזע את חייהן של כל הנפשות הפועלות.

ההוביט נכתב על ידי הפרופסור והסופר הבריטי המהולל ג'ון רעואל רונלד טולקין ויצא לאור בשנת 1937. הספר מספר את סיפורו של בילבו, הוביט שכמעט בעל כורחו יוצא להרפתקאה יחד עם גאנדאלף הקוסם ושלושה עשר גמדים. מטרת ההרפתקאה – לחזור אל ההר הבודד, מושבם הקדום של הגמדים, להניס משם את הדרקון שכבש אותו ולזכות באוצרו. ההרפתקאות והדמויות בספר מצוי

"ידעתי. ידעתי מיד שיש צורך בעגיל הפנינה. הוא ישלים את הציור." בדלפט המשגשגת של המאה השבע - עשרה ידע כל אחד את מקומו: עשירים ועניים, קתולים ופרוטסטנטים אדון ומשרתת. כשמגיעה הנערה חריט לביתו של הצייר ורמר, ברור לה מקומה: עבודות בית, כביסה, וטיפול בשישה ילדים. איש אינו צופה מראש שהתנהגותה השקטה של חריט, התפיסה המהירה שלה, והקסם של ציורי

קולו של דראגון היה טעון סארקזם כבד, נימה ששמר עבור סוכניו הבכירים: "כמובן, דוקטור המלוק." הוא גישש אחר הזמזם, לקרוא אליו את מיסיס צרברוס. עד כמה שזה נגע לו נסתיימה שיחתם. ג'ונתן עקב בשקט אחר מאמציו, ולא הציע את עזרתו. "עכשיו משידוע לך הרקע, המלוק, ברור לך ודאי מדוע אנחנו צריכים אותך, ורק אותך, לביצוע החסתול. אתה מטפס הרים נודע, ומסיב

בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד. הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך. באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל

היא היתה אהובתו של קיסר, אמו של קיסר, ואויבתו של קיסר. היא לחמה בבעלה הראשון, שהיה אחיה, והרעילה את בעלה השני, שהיה אף הוא אחיה. היא ניהלה רומנים מתוקשרים עם שניים מהחזקים שבמנהיגים בזמנה, יוליוס קיסר ומרקוס אנטוניוס, והביאה במדיניותה להעלאת מצרים לדרגת מעצמה, אבל גם לנפילתה ולסיפוחה לאימפריה הרומית. היא היתה מושא לאינספור מעשיו

מזרח אפריקה הקולוניאלית, 1913. שלושה עובדי מספנה מלווים אוניית קיטור שפורקה לחלקים במסעה מצפון גרמניה אל גדות אגם טנגניקה, שם ירכיבו אותה מחדש. אך בעודם עוסקים במלאכתם ונשבים בקסמה של היבשת המסתורית, פורצת מלחמת העולם הראשונה. בלונדון מטילה מפקדת הצי הבריטי על קצין זוטר אקסצנטרי, בדאי כפייתי ורברבן חסר תקנה, להעביר שתי ספינות תותח

"קדחת המגרש דן במצבו של האדם. רמת הדיון כאן אינה נופלת בסוגה מרמת העיסוק של פנחס שדה בקיום האנושי ב"החיים כמשל" או של מיכאלנג´לו אנטוניוטי ב"זהות גנובה" או של קאמי ב"הזר". ספר מופת. אייל מגד / זמן תל אביב אהבתי את "קדחת המגרש" כי מה שדרוש לבנאדם כדי להתענג על היצירה הם שלושה דברים: האהבה לאנגליה, אהבת הקריאה ואהבת הכדורגל. יצירה נפלאה. ב

סיפור העלילה הגדול שר הטבעות מוגש בזה לקוראים במהדורה עברית חדשה, המבוססת על המהדורה האנגלית השנייה והמלאה של הספר, לרבות הנספחים. הסיפור צמח מתוך יצירת חייו של ג'ון רונלד רעואל טולקין – המסכת המיתולוגית רחבת יריעה "הסילמריליון". במשאל שערכו רשת החנויות ווטרסטון וערוץ 4 של הטלוויזיה הבריטית, 25,000 משיבים הכתירו את שר הטבעות, ברו

דייב גרני הוא בלש מהולל במשטרת ניו יורק שפרש בגיל 47 ועבר להתגורר עם אשתו מדלן בבית חווה מבודד בהרים שבמדינת ניו יורק. באופן לא צפוי, הוא מתמסר לאמנות (מעבד פורטרטים של רוצחים סדרתיים שאותם תפס במשך שנותיו כבלש במשטרת NYPD), ומנסה לחיות חיי זוגיות שלווים עם אשתו. ברקע יש גם טראומה שהוא מנסה להתמודד איתה, אחרי שבמשך שנים הדחיק אותה לגמר

הרומן המדהים ביותר של העשור. פנינה ספרותית וספר מתח מעולה בעת ובעונה אחת. "רומן זה קרוב ליצירתו של וולטר" (ל"אקספרס, צרפת) "כתוב בוירטואזיות בלתי מצויה" (פנורמה, איטליה) "הספר האינטליגנטי והמרתק ביותר שנכתב זה שנים" (דר שפיגל, גרמניה) "אני חוגג ועמי חוגג העולם הספרותי כולו"