מדף הספרים של חומות של תקווה - הספרים שדירגה

סופר ערבי צעיר מעכו, המנהל פרשת אהבים מתעתעת עם קרלה ברוני; אישה הלומדת על העולם דרך החפצים שהיא מוצאת על המושב האחורי של האוטובוס, שבו נוהג בעלה; פלסטיני חיפאי המתלבט באיזה נוסח לכתוב למפקד בחמאס כדי שזה יורה להרחיק את האש מעירו; שני ידידים הנפגשים ליד דלפק התשלום בבית המרקחת, כשבידי אחד מהם קופסה ירוקה של אוֹלוֵוייז עם כנפיים, אל

רגע לפני מותו בלילה אפל, סבו של ג'ייקוב מספיק לומר רק שהמפלצות חזרו. ג'ייקוב בן ה-16 יודע שכדי לגלות מה קרה, הוא מוכרח לנסוע לאי מבודד ליד חופי ויילס, אל המעון של מיס פֶּרֶגרין לילדים משונים. כך נפתח הספר הראשון בסדרת מיס פרגרין, שכבש את העולם בסערה ושהה שבועות ארוכים ברשימות רבי המכר, גם בישראל. עכשיו מגיע ספר ההמשך המצמרר. השנה היא 1

היא נהגה למכור את נשיקותיה בעבור סוכריות קרמל, את שפתיה תמורת רצועות ארוכות של ליקוריץ ואת לטיפותיה תמורת מנדרינות ופירות מזוגגים... היא הגיעה לפינה הקטנה שלנו בגן העדן בחודש יוני של שנת 1975, ביום שישי ה13 - , יום שישי השחור. הדבר הראשון שאמרה לי מעבר לגדר האחורית, במבטא בלתי - ניתן - לשליטה בדיוק כמו שערותיה, הוא: אז מה לא היה בסדר עד עכ

ג'ולייט אבוקסיד, אשה חכמה ויפה, היא דמות חריגה בעיירה הקטנה בלד חמר (העיר האדומה), בגבול המדבר שטוף סערות החול שבמרוקו. ג'ולייט, המתגוררת עם ילדיה, בעלה וכל קרובי משפחתה בבית אחד, היא חביבתו של סבה הזקן, שעל פיו יישק דבר בבית. היא מתפתה לדבר חטא ויולדת ממזרה לשליח הסוכנות יפה התואר המגיע לעיירה. בחבר שג'ולייט חיה בה זהו חטא בל יכופר, אך

"... מה דעתך שנערוך בינינו חוזה? אתה, ז'וזף, תעמיד פנים שאתה נוצרי, ואילו אני אעמיד פנים שאני יהודי... זה הסוד שלנו, סוד כמוס. אם נגלה אותו, שנינו עלולים למות. אתה נשבע לשמור את הסוד?" 1942. בלגיה. ז'וזף בן השש, בן השבע או בן השמונה - תלוי באיזה מסמכים בודקים - מופרד ממשפחתו, בלי להיפרד פרידה של ממש מהוריו, הוא עובר מיד ליד עד שלבסוף הוא

מואיז בן השתים - עשרה, נער גלמוד שהוריו נטשו אותו, מאמץ לעצמו לאב את איברהים, חנווני זקן, "הערבי" של השכונה. איברהים מעניק למואיז מחוכמת הקוראן ומנסה ללמדו את סודות האושר. יחד יוצאים השניים למסע ארוך, שממנו ישוב רק אחד מהם. אדון איברהים ופרחי הקוראן הוא סיפור מלא חום, הומור, אנושיות וחוכמת חיים, שאי אפשר שלא לחשוב עליו בהקשר של "כל החי

בבית קטן, בירושלים של שנות החמישים, גר ילד יתום מאם עם אביו ועם משפחה נוספת, והילד מתנהל בעולם כגלמוד המבקש אהבה בכל אשר יפנה. אל בני הבית הזה, שכל אחד מהם נושא עמו שק של כאב, מצטרפת בלילה גשום אחד גברת שפניה חבולים ומבטה מבועת, ובלבה פקעת של סודות. עוד באותו לילה מתברר שמתחת לאיפור ולשמלה מסתתר גבר במנוסה. "הדודה אווה", כך קורא לו הי

"מגע הקסם של הבל גאגין" הוא מופע מסחרר הכתוב באהבה גדולה לדמויות ולמקומות בירושלים של שנות ה-60, עיר הולדתו של הסופר אמנון דנקנר. הקברט הצבעוני שנפרש בפני הקוראים מאוכלס ביותר מ-170 טיפוסים ירושלמיים בלתי נשכחים, שרוקדים בלי הרף בראשו של המחבר, וכולם "רוקעים בשמחה ברגליים מפזזות, מעשנים, צוחקים, מתנשקים, מתקוטטים ומזמרים". מלצר

ליאורה פינר, אישה החווה נזירות ובדידות בנישואיה, נקלעת לקשר רומנטי מפוקפק עם קצין משטרה, נשוי אף הוא. מבחינתו - זהו רומן אסור, מבחינתה - הכול גלוי בפני בעלה. הרומן הולך ומסתבך עד לכדי זימון לבית המשפט, אולם רק בעת הגשת כתב ההגנה שלה מתחיל מסעה של ליאורה אל מקור משיכתה וכמיהתה הנואשת אל הקצין שהתעלל בה וניסה להניח אזיקים על ידיה. הרו

זהו סיפורו המצחיק עד דמעות של אלן קרלסון, שפרש לבית אבות אחרי חיים ארוכים וסוערים. זו אמורה להיות תחנתו האחרונה עלי אדמות - אבל גופו בריא ומסרב לבגוד בו, ולאכזבתו הגיע יום הולדתו המאה. בבית האבות מכינים לכבודו אירוע רב-רושם ומשתתפים, אבל אלן נמלט ממסיבת יום ההולדת שלו עצמו. כשעובר אורח מבקש ממנו להשגיח לרגע על מזוודה מסתורית, הו

אי מסתורי, בית יתומים עזוב, סדרה של תצלומים מוזרים... רגע לפני מותו בלב יער בלילה אפל, סבו של ג'ייקוב מספיק לומר רק שהמפלצות חזרו. ג'ייקוב בן ה-16 יודע שכדי לגלות מה קרה הוא חייב לנסוע לאי מבודד, אי-שם ליד חופי וֵיילס, אל המעון של מיס פרגרין לילדים משונים. כל חייו שמע ג'ייקוב את סיפוריו של סבו על המעון של מיס פרגרין, בית היתומים שבו התגו

נשרפת חיים הוא סיפורה המזעזע של אישה צעירה שנפלה קורבן לניסיון רצח על רקע "חילול כבוד המשפחה". סועאד נולדה בכפר פלסטיני נידח. היא מעולם לא למדה בבית ספר וילדותה עברה עליה בעבודה קשה ובהתעללות פיזית מצד אביה. כשהייתה בת שמונה עשרה הרתה, ומכיוון שלא הייתה נשואה היתה צפויה לעונש מוות, כמקובל בחברה שבה חיה. גיסה שפך עליה דלק והצית אותה

אשר כנפו נולד ב - 1935 במוגדור, היא אסווירא שבמרוקו, למשפחת רבנים ידועה. עולה ארצה בשנת 1951 עם חברת נוער המצטרפת לקיבוץ כפר דרום. ב - 1961, שליחות באיטליה ובצרפת. לימודים בסורבון. ב - 1973, שליחות חינוכית בפנמה. מ - 1980 מפקח וראש תחום חינוך חברתי במחוז הדרום. תואר ראשון ושני באוניברסיטת תל - אביב. פרסם מאמרים, סיפורים ושירים בבמות שונות, ועורך של

כמו רוב הממזרים, בילי הגיע לעולם בהפתעה : הוא הונח בפתח חווה בה מתגורר סבו, בסל פיקניק ("כמו דמות ברומן של דיקנס") שאליו הוצמדה פתקה : "הממזר של אדי". אדי, אביו של בילי, היה טייס שנהרג בוויטנאם. את בילי מגדל הסב, תומאס מאן ג'וניור (שום קרבה לסופר), מסתגר מריר ובודד. מן הסיפורים של סבו לומד בילי כיצד התגלה אוצר המשפחה על ידי אבי - אבי - סבו, וי

מהרגע בו פגש מבטו של רפאל ארמוזה בברק העיניים הכחולות של הנערה המסתורית, דבר לא חזר להיות כמו שהיה. אותו ברק שהכה ברפאל יפגע לאחר שנים בבנו גבריאל כשיפגוש את רוח‘ל, ולאחר מכן יפגע גם בלונה, בתו של גבריאל, כשתפגוש בדוד. את סיפורן של האהבות הבוערות, הרגשות והיצרים העזים, והמציאות הכואבת שעוברים כחוט השני בין ארבעה דורות במשפחת ארמוז

"שנתיים אחרי מות אמי, התאהב אבי בגרושה אוקראינית בלונדינית וזוהרת. הוא היה בן שמונים וארבע והיא בת שלושים ושש." נישואיו של האב הקשיש להמגרת צעירה בעלת חזה שופע, חמוקיין נדיבים וחיבה למכוניות יוקרתיות מסעירים את העיירה האנגלית השלווה. בנותיו המופתעות, ורה ונדיה, מתעלמות ממשקעי העבר ומתמקדות במאבק באויבת המשותפת. אך האם החורגתת הט