מדף הספרים של אני - הספרים שדירגה

המספר הוא ילד ערבי בביתה של זונה לשעבר שמתפרנסת מטיפול בילדיהן של חברות למקצוע; והסיפור מצייר את דמותה המרשימה של אישה זו – יהודייה, שנולדה בפולין, הגיעה לצרפת וחייתה את אימי השואה – ואת ההווי הססגוני של רובע בלוויל בפריס המאוכלס ברובו במהגרים ערבים, יהודים ושחורים.   ספר מיוחד במינו, עצוב ומצחיק ומרתק, שזכה בפרס גונקור לשנת 1975

סיפור אנושי נודע (נתפרסם בסרט בשם "מות הזמיר") על הבעיה הגזעית בדרום ארצות - הברית. בחמימות ובהומור, המזכירים במקצת את מרק טוין, מסופרות הרפתקאות שני ילדיו של פרקליט בעיירה על רקע משפטו של כושי הנאשם באונס. פרשה רבת - מתח ורוויה שנינות ואהבת - אדם, כתובה בידי מספרת - מלידה. נל הרפר לי נולדה בשנת 1926 במונרוביל שבאלאבאמה והיא בת - משפחה לג

סיפור קורותיה המרתקות והמזעזעות כאחת של קבוצת נערים בריטיים, ניצולי תאונת מטוס בימי מלחמה. מתוך נפתולי הסתגלות ומאבקי השתלטות מקימים הניצולים, באי השומם שאליו נקלעו, חברה הלוקה בכל מומיה של החברה האנושית. יצירה שהיא גם משל אכזרי על תולדות האנושות וגם חזות קשה לעולם התרבות בתקופה של ערעור יסודות וסכנת שואה פרי - עטו של אחד מסופרי -

שואה שלנו הוא רומן אוטוביוגרפי ולא אוטוביוגרפי. יש בו אנשים שאיכלסו את ילדותו של המספר: ניצולי שואה טראגיים, מופלאים, ססגוניים: עובדות העולות מן המחקרים, מן העדויות, ותוספות של דמיון: גרמנים רעים וגרמנים טובים, יהודים טובים ויהודים רעים. הוריו של המספר עברו את השואה כילדים. נותר להם כוח ורצון חיים להעניק לילדיהם ילדות משוחרר

האסופית אן מהחווה הירוקה מונטגומרי הוצאת כתר הסופרת לוסי מוד מונטגומרי (1874 - 1942) נולדה באי הנסיך אדוארד, קנדה - בדיוק במקום שעליו היא מספרת בספרים שכתבה. בהיותה תינוקת מתה אימה?, ובגיל צעיר מאוד מסר אותה אביה לסבה ולסבתה, והם גידלו אותה בביתם. לוסי מוד בת ה- 9 כתבה את שירה? הראשון, ומאז לא הפסיקה לכתוב. ספרה הראשון היה "אן מהחווה הירוקה"

קשה להסביר מה יש ברומן משפחתי זה, הקוסם ומרתק את כל הקוראים, צעירים ומבוגרים כאחד. יש בו הרבה עצב ושמחה, הומור ותיאורי הווי, הגורמים לקרוא לחוש את עצמו כחלק מן המשפחה המיוחדת והמופלאה הזאת. לעינינו נפרשים חייהן של ארבע אחיות הנאבקות בעוני, באכזבות, בקשיי החיים ובאהבות נעורים, ומצליחות, כל אחת בדרכה, להגשים את חלומותיהן. הסופרת ת

טורו ווטנבה, סטודנט לתיאטרון באוניברסיטה בטוקיו בשלהי שנות השישים, חי בתחושה של ניכור וניתוק מאז התאבדותו של חברו הטוב קיזוקי בתיכון. הוא נקשר אל שתי נשים: נאוקו היפה והדיכאונית, שהייתה חברתו של קיזוקי, ומידורי תאבת החיים. ווטנבה מיטלטל בין שתי הנשים ובה בעת מנסה למצוא את עצמו ואת מקומו בעולם, בכנות ובישירות שבזכותן הוא מתחבב גם ע

אן שרלי, היתומה הקטנה שאומצה לפני שנים רבות על ידי זוג איכרים קשישים, אן האדמונית והחולמנית שעליה סופר בספרים: ``האסופית - אן מהחווה הירוקה`` ו``אן מאבונלי``, אותה אן גדלה, פרחה והיתה לנערה צעירה, יפה ומוכשרת. אן עזבה את כפרה הקטן ונסעה אל העיר הגדולה, שם החלה ללמוד במכללה. היא הצליחה בלימודים וחי חיים מעניינים ומסעירים בחברת נערים ונע

סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.

"ידעתי. ידעתי מיד שיש צורך בעגיל הפנינה. הוא ישלים את הציור." בדלפט המשגשגת של המאה השבע - עשרה ידע כל אחד את מקומו: עשירים ועניים, קתולים ופרוטסטנטים אדון ומשרתת. כשמגיעה הנערה חריט לביתו של הצייר ורמר, ברור לה מקומה: עבודות בית, כביסה, וטיפול בשישה ילדים. איש אינו צופה מראש שהתנהגותה השקטה של חריט, התפיסה המהירה שלה, והקסם של ציורי

ביום קיץ חם ומחניק של 1935 מתחוללים בביתה הכפרי הנאה של משפחה אנגלית אמידה שורה של מאורעות שעתידים לשנות לבלי הכר את חייהן של נפשות רבות. אגרטל עתיק שנשבר על שפת בריכה בפארק, פתק מסגיר שנכתב מתוך סערת יצרים ורגשות ובמקום להיגנז נשלח בטעות ליעדו, מחזה רומנטי ילדותי שלא הוצג, נערה שנאנסה - כל אלה נקשרים זה בזה מכוחה של מקריות הרת - גור

Charlotte Brontë’s impassioned novel is the love story of Jane Eyre, a plain yet spirited governess, and her employer, the arrogant, brooding Mr. Rochester. Published in 1847 under the pseudonym Currer Bell, the book heralded a new kind of heroine—one whose virtuous integrity, keen intel

לאחר שכיכב יותר משנתיים ברשימות רבי-המכר עם ספרו רודף העפיפונים, שיותר משבעה מיליון עותקים ממנו נמכרו ברחבי העולם - מתוכם 200,000 עותקים בישראל - חוזר חאלד חוסייני עם ספר מקסים, מטלטל וסוחף, שנוגע בחייו של כל אדם בימינו. אלף שמשות זוהרות הוא סיפור עוצר נשימה שמוצג על רקע התהפוכות הפוליטיות ההרסניות שידעה אפגניסטן בשלושים השנים האחר

שנות השישים בקאבול, בירת אפגניסטן. שני ילדים, אמיר וחסן, נולדים באותו בית מידות ויונקים משדיה של אותה מינקת, אך למרות זאת, הם גדלים בעולמות שונים לחלוטין. אמיר הוא בנו של איש עסקים עשיר ומכובד, מעמודי התווך של קאבול; חסן הוא בנו של עלי, המשרת של באבא, אביו של אמיר. אמיר הוא פאשטוני, מוסלמי סוני, בן לאליטה השלטת באפגניסטן. חסן הוא האזאר

אן מהעמק הירוק הוא פרק נוסף בחייה של אן, האסופית אדומת השיער. בספר זה אן כבר אם לילדים, אך בתוך תוכה זו עדיין אותה אן אוהבת החיים, אותה אן מאבונלי המקסימה, אותה אן הצעירה שהקימה בית חלומות במפרץ הקסום עם גילברט בחיר לבה. אן מהעמק הירוק מספר את סיפורם של אן וששת ילדיה השובבים, הקשורים לאמם באהבה עזה. אן שותפה לחוויותיהם של ילדיה, לכאבם

ויקטור א' פראנקל הוא מייסד תורת הלוגותראפיה, הנחשבת כאסכולה הוינאית השלישית בפסיכותראפיה אחרי קודמותיה-הפסיכואנליזה של פרויד והפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אדלר. מכהן כפרופסור לנאורולוגיה ולפסיכיאטריה בבית - הספר לרפואה של אוניברסיטת וינה, משמש פרופסור ללוגותראפיה באוניברסיטה הבינלאומית של ארה"ב אשר בסן דייגו, בעל תוארי ד"ר

זהו המשכו של הספר "האסופית - אן מהחווה הירוקה". הנערה היתומה, התימהונית והמקסימה, שאומצה בילדותה על ידי זוג איכרים באי "הנסיך אדוארד" שבקנדה, גדלה, ויפתה מאוד. היא זוכה במילגה המאפשרת לה לנסוע ללמוד בעיר הגדולה, אולם לבה הטוב ואופייה המבורך אינם נותנים לה לעזוב את מרילה, אמה המאמצת שהתאלמנה, ואת ילדי הכפר הכרוכים אחריה. היא מתמנה מו

דייב גרני הוא בלש מהולל במשטרת ניו יורק שפרש בגיל 47 ועבר להתגורר עם אשתו מדלן בבית חווה מבודד בהרים שבמדינת ניו יורק. באופן לא צפוי, הוא מתמסר לאמנות (מעבד פורטרטים של רוצחים סדרתיים שאותם תפס במשך שנותיו כבלש במשטרת NYPD), ומנסה לחיות חיי זוגיות שלווים עם אשתו. ברקע יש גם טראומה שהוא מנסה להתמודד איתה, אחרי שבמשך שנים הדחיק אותה לגמר

בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד. הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך. באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל