מדף הספרים של avivit levi - הספרים שדירגה

טטיאנה מֵטָאנובה גרה בדירה דחוסה, וחולקת בה חדר אחד עם אחותה, אחיה ושני הוריה, בתנאי הדוחק שמזמנת רוסיה של סטאלין. כן, לנינגרד של 1941 היא עיר שימיה המפוארים מאחוריה. אבל כשגרמניה של היטלר פולשת לעיר ומטילה עליה מצור, התנאים האלה רק הולכים ומחריפים, ואל הדוחק מצטרפים דלות בלתי נסבלת ורעב קשה. זהו הרקע לרומן מרגש וסוחף, שבמרכזו סיפ

אנסטסיה סטיל, סטודנטית לספרות, יוצאת לראיין את היזם הצעיר והמצליח כריסטיאן גריי. במשרד רחב הידיים שבקומה העשרים היא פוגשת גבר מבריק ויפה תואר שגורם לה, פשוטו כמשמעו, לאבד את שיווי המשקל. היא מופתעת מהעוצמה שבה היא נמשכת אליו, ומופתעת עוד יותר לגלות שלמרות חוסר ניסיונה – גם הוא רוצה בה. ואז הוא מסביר לה מהם התנאים שלו, והיא מגלה מה

"מרגע שפגשתי את גידאון קרוס בפעם הראשונה, ראיתי בו משהו שנזקקתי לו. משהו שלא יכולתי לעמוד בפניו. ראיתי גם את הנשמה המסוכנת והפגועה שבפנים – נשמה הדומה כל-כך לשלי. נמשכתי אליה. הייתי זקוקה לו כמו שהייתי זקוקה ללבי הפועם." "איש אינו יודע עד כמה הוא סיכן את עצמו למעני. עד כמה הייתי נתונה בסכנה, או עד כמה אפל ונואש היה הצל של עברנו."

"גידאון קרוס, מושלם ויפה התואר מבחוץ, אך פגוע ומעונה מבפנים. הוא היה להבה של אש חורכת וזוהרת, שחשפה לעיני עולם אפל ומסעיר של תענוגות. לא יכולתי להתרחק ממנו. לא רציתי להתרחק ממנו... הוא היה כמו סם ממכר... הוא סיפק את כל תשוקותי... הוא היה שלי. העבר שלי היה רווי אלימות, ממש כמו העבר של גידאון והייתי שבורה בדיוק כמוהו. הזוגיות שלנו היתה

גידאון קרוס פרץ לחיי כמו ברק באפלה... הוא היה יפה-תואר ומבריק, קשוח וסקסי בטירוף. נמשכתי אליו כמו שלא נמשכתי לאף אחד או לשום דבר אחר בחיי. השתוקקתי למגע שלו כמו לסם, אף-על-פי שידעתי שזה יחליש אותי. הייתי בחורה מתוסבכת וקשה, והוא פיצח אותי בכזאת קלות... גידאון ידע מה עובר עלי. גם לו היו שלדים בארון, והיה ברור מהרגע הראשון שאנחנו נחל

כשג'וסלין באטלר עברה לאדינבורו, היא הותירה את עברה הטרגי הרחק מאחור. היא מדחיקה את השדים, את הכאבים, ואת הזכרונות, ומתבצרת מאוחרי חומת הגנה המרחיקה כל מי שמבקש להתקרב אליה. זה עובד מצוין שנים - ואז היא עוברת לרחוב דבלין, ופוגשת את בריידן קרמייקל. בריידן קרמייקל הוא לא אחד שרגיל לשמוע "לא". הוא רגיל להשיג את מה שהוא רוצה, ועכשיו הוא ר

הנערה שהשארתָ מאחור חובק את סיפורן של שתי נשים בלתי- נשכחות שעשורים רבים מפרידים ביניהן. בשנת 1916 יוצא הצייר אדוארד לֶפֶבְר אל החזית ומשאיר מאחור את אשתו סופי בכפר קטן בצרפת. כמעט מאה שנים אחר כך, דייוויד הלסטון משאיר מאחור את אשתו ליב כשהוא מת מוות פתאומי וחסר פשר זמן קצר לאחר נישואיהם. בין המאות ובין הנשים קושרת תמונה אחת – "ה

אנצה וצ'ירו נפגשים לראשונה בנעוריהם בתחילת המאה הקודמת על רקע יופיים המלכותי של האלפים האיטלקיים. אולם ניצוץ האהבה שניצת בלבם נגדע באיבו כשצ'ירו נשלח אל מעבר לאוקיינוס לעבוד כשוליית סנדלר ב"איטליה הקטנה" שבניו יורק. אנצה נותרת מאחור, אולם שבר קשה שמשפחתה מתמודדת עמו מאלץ גם אותה להיפרד מכול שיקר ללבה ולהגר לאמריקה. למרות שהגורל י

"בטח נדהמת היום כשאחייך קיבלו את הירושה ואת לא. ואני יכולה לשער כמה כעסת כשהמשרה הבכירה ניתנה לקתרין. תסמכי עלי, אני יודעת מה אני עושה, וכל מעשי הם אך ורק לטובתך." חייה של ברט בולינג'ר מסודרים מקיר לקיר: יש לה עבודה מכובדת ודירה מרווחת, ואפילו חבר שהוא עורך-דין מוצלח ויפה תואר. אבל כשאמה האהובה מתה בפתאומיות, היא מותירה אחריה צוואה

אהבתם של טטיאנה ואלכסנדר שרדה את מלחמת העולם השנייה ואת החיים ברוסיה תחת שלטון האימים של סטלין, וכל אותה עת נותרה עזה כתמיד. כעת, לאחר שהם מקימים את ביתם בארצות-הברית, עליהם ללמוד לחיות יחד ולהכיר זה את זה אחרי שנים רבות כל כך של פירוד. בנוסף לכל אלה עליהם להתמודד עם זהותם הרוסית על רקע ‘ציד המכשפות‘ של המלחמה הקרה, ועם התגייסותו ש

טטיאנה, נערה בת שמונה עשרה, אלמנה בהריון, נמלטת מלניגרד, העיר השסועה לאחר מלחמת העולם השנייה, כדי להתחיל חיים חדשים באמריקה. ואולם רוחות הרפאים של עברה אינן מוכנות לנוח בשלום במקומן. היא נתקפת תחושה עזה, כמעט דיבוק שבעלה, רב סרן אלכסנדר בלוב, עדיין חי, והוא זקוק לה נואשות. בינתיים, מעבר לימים ויבשות, הרחק בתוככי ברית המועצות, אלכס

אני משפשפת את משקפת הצלילה שלי והכול שחור, למה הכול שחור? יד חזקה מושכת אותי מחוץ למים והשחור הופך אפור. איפה אני? כשאווה נמשית מהמים ומגלה שניצלה מצונאמי הרסני שהחריב את האי טנריף, גן העדן שלה הופך לגיהינום. יחד עם קבוצת ניצולים קטנה הכוללת את אית'ן, חייל המרינס, לילי, ילדה בריטית בת שש וג'ונתן, נער צעיר מניו זילנד, היא מחכה לחילוץ.

אַבּי אבֶּרנתי החדשה היא ילדה טובה. היא לא שותה ולא מקללת, ויש לה הבגדים הנכונים בארון. אבּי מאמינה שהיא מקפידה על המרחק הנחוץ מעברהּ האפל, אבל כשהיא מגיעה לקולג' עם חברתה הטובה ביותר, התוכניות להתחלה חדשה משתבשות, והכול בגלל טרביס... טרביס מדוקס, חתיך שרירי, קשוח ומכוסה קעקועים, הוא בדיוק מה שאבי רוצה - וצריכה - להתחמק ממנו. אבל דווק

לאחר שטעמה מסודותיו האפלים ומנחת זרועו של כריסטיאן גריי מחליטה אנסטסיה סטיל לנתק את קשריה עמו ולנסות לבנות את חייה מחדש. היא חוזרת לגור בדירתה ומתחילה לעבוד בבית הוצאה לאור בסיאטל. אלא שתשוקתה לגבר המעונה ויפה התואר לא מרפה, והיא נאלצת להיאבק בה יום יום ושעה שעה. ולכן, כשכריסטיאן מציע לה למסד את הקשר ביניהם על פי חוזה חדש, היא מת

דבר לא הכין את אנסטסיה סטיל למפגש שלה עם כריסטיאן גריי, יזם צעיר, מסחרר וכריזמטי, ודבר לא הכין אותה למשיכה העזה שתתעורר ביניהם ולרומן החושני והמטלטל שיבוא בעקבותיה. אבל ההפתעה האמיתית שציפתה לה היתה הפרקטיקה המינית המועדפת על כריסטיאן, שהִפגישה אותה עם עולם שלם של רגשות ותחושות שלא הכירה קודם לכן. אלא שכדי לחיות בעולם שלו נזק

סוף–סוף תוכלו לגלות מה גברים חושבים באמת! טרביס מדוקס למד שני דברים מאמו לפני מותה: אֱהַב בעוצמה, הילחם בעוצמה גדולה עוד יותר. באסון יפהפה חייו של טרביס מלאים בנשים ללילה, בהימורים מחתרתיים ובאלימות. אבל בדיוק כשהוא חושב שכל אלה בלתי נמנעים, אבּי אבֶּרנתי מורידה אותו על הברכיים. לכל סיפור יש שני צדדים: באסון יפהפה אבּי תיארה את

אשמת הכוכבים הוא סיפור של אהבה בלתי-אפשרית, בתנאים בלתי-אפשריים, שלא ישאיר עין יבשה גם בקרב הציניים שבקוראים. זהו סיפור אהבתם הלא צפויה של הייזל ואוגאסטוס, שניהם מתבגרים חולי סרטן, שיוצאים למסע משותף בעקבות ספר עלום. אבל הסיכום היבש הזה לא עושה צדק לספר המצחיק-מורבידי, החכם, הפילוסופי-אך-לא מתפלסף, השנון והמרגש הזה ולגיבוריו, שנעים

אוליביה היא חברותית, חכמה ומצחיקה. למרות כל אלה, היא חסרת ביטחון עד כאב בכל הנוגע ליחסים עם גברים. כשהיא עוברת להתגורר באדינבורו יש לה הזדמנות להתחיל מחדש, ולאחר שהיא פוגשת בסטודנט מושך, היא מחליטה לקחת אותה בשתי ידיים ולהתגבר על החרדות שלה. נייט סויר הוא חתיך מהמם שלא נקשר לאף אחת, אבל לחבריו הטובים הוא נאמן מאין כמוהו. כשהו

“טליה… טליה… איפה הדברים שלך עכשיו?” הקולות הנשכחים חוזרים. מצחקקים ברחבי הבית שהיה שלי. “הבגדים שלך לא כאן. והריח שלך לא כאן. ואת? את לא כאן. רק אנחנו כאן טליה. רק אנחנו. והוא…” השדים של טליה בלום מסרבים להישאר סגורים. גיבורת הספרים “תחרה וצבע” ו “זהב ודיו“, עדיין נאבקת בכל כוחה להאמין בעצמה. להאמין שהיא ראויה לטוב. הצעת נ

"זהב ודיו" הוא החלק השני בטרילוגיה המצליחה "תחרה וצבע". הספר ממשיך את סיפורה של טליה, בחיפושיה אחר מזור לפחדיה, אחר כוח למגר את השדים שלה ואחר אומץ להשיב לחייה את האהבה – וקודם כל, את האהבה לעצמה.