“זה מה שקורה (ולצערי גם קורא) כשמגיעים לספרייה בדקה התשעים ואחת: חוטפים מהספרנית מבטים שכולם חמה וזעם ונשלחים כלאחר כבוד אל עגלת ההחזרות תוך הקצבת 60 שניות לבחירת ספר ולהסתלקות מהירה מן המקום. מאוד מתסכל, בהנחה שיש לי רשימת קריאה ארוכה שמורכבת מספרים לא מבוקשים שמרב הסיכויים שיימצאו על גבי המדפים. הספר הראשון שעלה בחכתי מתוך העגלה היה "משתקפת בך". כבר בדרכי חזרה הביתה שמתי לב שעל העטיפה מופיע הכיתוב "הספר השני בטרילוגיה", ואת הספר הראשון הרי בוששתי לקרוא. איזה באסה. אבל אז גיליתי על גבי העטיפה את הכיתוב משובב הנפש "הצלחה בינלאומית! בצמרת רשימות רבי המכר בעולם!" והתעודדתי קמעה. אחרי ככלות הכל, מי אני שאתווכח עם ההמונים? לקח לי בערך עשרה עמודים להבין שלפניי ניצב רומן רומנטי ארוטי מהזן הירוד ביותר. העלילה קלושה ביותר ורדודה להחריד, הקיטשיות והסכריניות נוטפות וזולגות מכל משפט, השפה נמוכה ונלעגת להחריד, התיאורים המיניים מפורטים ומביכים, כצפוי, והם מהווים את לב לבו של הספר, אם אפשר לקרוא ליצור הזה ספר. הייתי אומר שזה ספרות בערך כמו שעיתון פלייבוי זה עיתונאות. בסוף הספר יש רשימת תודות בהן הסופרת (סופרת?) סילביה דיי כותבת במילים אלו: "כשכתבתי את חשופה לעיניך הייתי משוכנעת שאני האדם היחיד בעולם שיאהב אותו". תאמיני לי, סילביה יקירתי, גם אני משוכנע בכך. ולכל המוני הקוראים שחושבים אחרת ממני אני פונה בשאלה אחת קטנה: מה, לכל השדיים והרוחות, מצאתם בזבלון הזה?”

“מישהו אמר לי שאם בכריכת הספר שם המחבר מופיע באותיות גדולות יותר משם הספר, זה אומר הכל... והכל זה בעצם כלום. התחלתי לקרוא את הספר מתוך סקרנות לגלות על מה כל המהומה שחולל הז'אנר (״חמישים גוונים של אפור" שלמיטב הבנתי הוא המתחרה שלו), ונחרדתי. מביך. עילג. עלוב. שיא העולב. התחתית של התת רמה. על כך נאמר - הפסולת לסל וחסל. יש להקפיד להשליכו למתקן למיחזור נייר, כדי למזער את הזיהום הסביבתי.”

“חברה שלי הביאה לי את הספר אתמול אחר הצהריים , ואמרתי לה שאחזיר לה אותו ביום שלישי כי אני לא יכולה לקרוא בערב - יש לי אירוע ללכת אליו. אז אחרי העבודה הלכתי לעשות כמה סידורים והספר עדיין בתיק שלי . חלק מהסידורים שהיו לי זה לעשות צילומי שיניים - לא נעימים בכלל! אבל מה לעשות , צריך לשמור על חיוך יפה לא ? חיכיתי שם שעה וחצי !!!!! אז בזמן שהפכתי כבר להיות מאובן החלטתי להתחיל לקרוא את הספר . בסוף לא הלכתי לאירוע (אני מקווה שיסלחו לי ) אבל באמת שהעדפתי להישאר בבית ולקרוא , מה גם שחזרתי ממש ממש מאוחר הביתה וכבר לא היה זמן להתארגן וללכת לאירוע . אז הבוקר , כשהגעתי לעבודה השארתי את הספר ביחד עם מכתב אהבה לחברה שלי ♥ וכשהיא הגיעה המשפט הראשון שלה את לא שפויה ! אז כן אני לא שפויה , אני מודה בזה בפה מלא :) הספר עצמו חיכה לי בבית בגרסה האנגלית שלו - פשוט לא היה לי זמן לקרוא אותו. והאמת , הרבה יותר קל לי לקרוא בעברית :) ♥♥♥♥♥גידאון♥♥♥♥♥ אני לא יודעת מאיפה הסופרות האלו מקבלות את ההשראה להמציא גברים כאלה , אבל חבל שהם לא אמיתיים !! ואם יש גברים כאלה במציאות איפה אני יכולה למצוא אותם ???? הספר השני בסדרה הוא המשך ישיר לספר הראשון , אווה וגידאון ממשיכים במערכת היחסים שלהם . הם עובדים על בעיות האימון ונטישה שלהם. ומערכת היחסים מתקדמת לכיוון חיובי , עד שאווה מתחילה לפקפק בגידאון ... העלילה עצמה נהדרת !! כן יש עלילה :) זה לא רק ספר עם מלא קטעי סקס >_< זה מסוג הספרים שאי אפשר להוריד מהיד מהרגע שמתחילים לקרוא כי חייבים לסיים אותו . לגמוא כל דף כל מילה . לדמויות יש עולם תוכן מלא , ועבר כואב . אווה - עם ההסיטוריה שלה מנסה להתגבר על עצמה ובאמת לקבל את גידאוון וסוף סוף לחיות גיאדון - חייב לשלוט בכל דבר - מה שהוא מרגיש כלפי אווה זה כבר מעבר לאהבה . הוא לא יכול להתקיים בעולם שהיא אינה חלק ממנו - ברגע שהוא אמר את זה אני הפכתי להיות שלולית !!! פשוט שלולית . אני לא יכולה לתאר את זה בצורה טובה יותר ... קארי - מתוסבך בנוגע למיניות שלו , חי על הקצה . אבל בסופו של דבר רוצה רק אהבה מצאתי לעצמי כמה אהובים חדשים♥ הרשימה כבר הפכה להיות ארוכה ומכובדת :) כן ירבו האהבות בחיי !!! עד לביקורת הבאה שלי אנשים יפים :)”

“משתקפת בך - ללא ספק בספר השני יש תפנית של 180 מעלות בעלילה, שמפרידה לחלוטין את קווי הדמיון בינו לבין " חמישים גוונים " הספר סוחף וממכר לא יכולתי לעזוב אותו עד שסיימתי לקרוא !. סקס, תשוקה , קנאה, אובססיה והקרבה אלו ללא ספק המילים שיכולות לתאר את "מששתקפת בך" הספר מיועד לחובבות הז'אנר או לנשים כמוני שהתאהבו כבר בגדעון קרוס הגבר הדומננטי בחליפה ;)”

“זה מה שקורה (ולצערי גם קורא) כשמגיעים לספרייה בדקה התשעים ואחת: חוטפים מהספרנית מבטים שכולם חמה וזעם ונשלחים כלאחר כבוד אל עגלת ההחזרות תוך הקצבת 60 שניות לבחירת ספר ולהסתלקות מהירה מן המקום. מאוד מתסכל, בהנחה שיש לי רשימת קריאה ארוכה שמורכבת מספרים לא מבוקשים שמרב הסיכויים שיימצאו על גבי המדפים. הספר הראשון שעלה בחכתי מתוך העגלה היה "משתקפת בך". כבר בדרכי חזרה הביתה שמתי לב שעל העטיפה מופיע הכיתוב "הספר השני בטרילוגיה", ואת הספר הראשון הרי בוששתי לקרוא. איזה באסה. אבל אז גיליתי על גבי העטיפה את הכיתוב משובב הנפש "הצלחה בינלאומית! בצמרת רשימות רבי המכר בעולם!" והתעודדתי קמעה. אחרי ככלות הכל, מי אני שאתווכח עם ההמונים? לקח לי בערך עשרה עמודים להבין שלפניי ניצב רומן רומנטי ארוטי מהזן הירוד ביותר. העלילה קלושה ביותר ורדודה להחריד, הקיטשיות והסכריניות נוטפות וזולגות מכל משפט, השפה נמוכה ונלעגת להחריד, התיאורים המיניים מפורטים ומביכים, כצפוי, והם מהווים את לב לבו של הספר, אם אפשר לקרוא ליצור הזה ספר. הייתי אומר שזה ספרות בערך כמו שעיתון פלייבוי זה עיתונאות. בסוף הספר יש רשימת תודות בהן הסופרת (סופרת?) סילביה דיי כותבת במילים אלו: "כשכתבתי את חשופה לעיניך הייתי משוכנעת שאני האדם היחיד בעולם שיאהב אותו". תאמיני לי, סילביה יקירתי, גם אני משוכנע בכך. ולכל המוני הקוראים שחושבים אחרת ממני אני פונה בשאלה אחת קטנה: מה, לכל השדיים והרוחות, מצאתם בזבלון הזה?”

“מישהו אמר לי שאם בכריכת הספר שם המחבר מופיע באותיות גדולות יותר משם הספר, זה אומר הכל... והכל זה בעצם כלום. התחלתי לקרוא את הספר מתוך סקרנות לגלות על מה כל המהומה שחולל הז'אנר (״חמישים גוונים של אפור" שלמיטב הבנתי הוא המתחרה שלו), ונחרדתי. מביך. עילג. עלוב. שיא העולב. התחתית של התת רמה. על כך נאמר - הפסולת לסל וחסל. יש להקפיד להשליכו למתקן למיחזור נייר, כדי למזער את הזיהום הסביבתי.”

“חברה שלי הביאה לי את הספר אתמול אחר הצהריים , ואמרתי לה שאחזיר לה אותו ביום שלישי כי אני לא יכולה לקרוא בערב - יש לי אירוע ללכת אליו. אז אחרי העבודה הלכתי לעשות כמה סידורים והספר עדיין בתיק שלי . חלק מהסידורים שהיו לי זה לעשות צילומי שיניים - לא נעימים בכלל! אבל מה לעשות , צריך לשמור על חיוך יפה לא ? חיכיתי שם שעה וחצי !!!!! אז בזמן שהפכתי כבר להיות מאובן החלטתי להתחיל לקרוא את הספר . בסוף לא הלכתי לאירוע (אני מקווה שיסלחו לי ) אבל באמת שהעדפתי להישאר בבית ולקרוא , מה גם שחזרתי ממש ממש מאוחר הביתה וכבר לא היה זמן להתארגן וללכת לאירוע . אז הבוקר , כשהגעתי לעבודה השארתי את הספר ביחד עם מכתב אהבה לחברה שלי ♥ וכשהיא הגיעה המשפט הראשון שלה את לא שפויה ! אז כן אני לא שפויה , אני מודה בזה בפה מלא :) הספר עצמו חיכה לי בבית בגרסה האנגלית שלו - פשוט לא היה לי זמן לקרוא אותו. והאמת , הרבה יותר קל לי לקרוא בעברית :) ♥♥♥♥♥גידאון♥♥♥♥♥ אני לא יודעת מאיפה הסופרות האלו מקבלות את ההשראה להמציא גברים כאלה , אבל חבל שהם לא אמיתיים !! ואם יש גברים כאלה במציאות איפה אני יכולה למצוא אותם ???? הספר השני בסדרה הוא המשך ישיר לספר הראשון , אווה וגידאון ממשיכים במערכת היחסים שלהם . הם עובדים על בעיות האימון ונטישה שלהם. ומערכת היחסים מתקדמת לכיוון חיובי , עד שאווה מתחילה לפקפק בגידאון ... העלילה עצמה נהדרת !! כן יש עלילה :) זה לא רק ספר עם מלא קטעי סקס >_< זה מסוג הספרים שאי אפשר להוריד מהיד מהרגע שמתחילים לקרוא כי חייבים לסיים אותו . לגמוא כל דף כל מילה . לדמויות יש עולם תוכן מלא , ועבר כואב . אווה - עם ההסיטוריה שלה מנסה להתגבר על עצמה ובאמת לקבל את גידאוון וסוף סוף לחיות גיאדון - חייב לשלוט בכל דבר - מה שהוא מרגיש כלפי אווה זה כבר מעבר לאהבה . הוא לא יכול להתקיים בעולם שהיא אינה חלק ממנו - ברגע שהוא אמר את זה אני הפכתי להיות שלולית !!! פשוט שלולית . אני לא יכולה לתאר את זה בצורה טובה יותר ... קארי - מתוסבך בנוגע למיניות שלו , חי על הקצה . אבל בסופו של דבר רוצה רק אהבה מצאתי לעצמי כמה אהובים חדשים♥ הרשימה כבר הפכה להיות ארוכה ומכובדת :) כן ירבו האהבות בחיי !!! עד לביקורת הבאה שלי אנשים יפים :)”

“משתקפת בך - ללא ספק בספר השני יש תפנית של 180 מעלות בעלילה, שמפרידה לחלוטין את קווי הדמיון בינו לבין " חמישים גוונים " הספר סוחף וממכר לא יכולתי לעזוב אותו עד שסיימתי לקרוא !. סקס, תשוקה , קנאה, אובססיה והקרבה אלו ללא ספק המילים שיכולות לתאר את "מששתקפת בך" הספר מיועד לחובבות הז'אנר או לנשים כמוני שהתאהבו כבר בגדעון קרוס הגבר הדומננטי בחליפה ;)”