“קודם כל אני חייבת לומר תודה ענקית לדנה !!! שהמליצה לי על הספר הזה :) אז מותק באמת תודה ! נהנתי מאוד מהספר :) רוב הביקורת על הספר הזה הם לא הכי אוהדות .... אז אני הולכת לשנות את זה מעט , לדעתי הספר הוא טוב! פחות טוב מחמישים גוונים - כי בסופו של דבר חמישים גוונים הוא הספר הראשון מסוגו . אבל עדיין , אני מאוד אהבתי את חשופה לעיניך ! קווי הדימיון בין חמישים גוונים לספר הזה הם די מובהקים אבל יש גם שוני ברור. הדינמיקה של הדמויות וצורת ההתבטאות שלהם . המערכת יחסים של הגיבורה עם הסביבה שלה והמשפחה שלה . כל אלו מבדילים מאוד את הספר מחמישים גוונים. קווי הדימיון בהחלט בולטים : *אווה הכירה את גידאון כאשר היה נפלה על הרצפה ומיד מבטה נעלה על מבטו. * בספר הזה יש חברה קרובה של גידאון שעולה לאווה על העצבים . *יש יחסי שליטה וצורך . *גידאון הוא גבר סקסי בטירוף , מוכשר , עשיר ,עם עבר בעייתי אבל בניגוד לחמישים נושא הS&M הוא לא העיקר . יש יחסי כוחניות ולא שליטה מוחלטת . ולמען האמת זה כמעט ולא מוזכר בכל הספר , פרט אולי ל6, 7 ,פרקים האחרונים . כמו שאמרתי גם על חמישים גוונים גם הספר הזה מאוד רומנטי בעיניי , אולי התפיסה שלי לגבי מחוות רומנטיות שונה משל אחרים >______< עד לביקורת הבאה שלי אנשים !”

“אני בכלל לא מבינה מה ההתלהבות מהספר הזה ומהתאום הזהה שלו "50 גוונים של אפור".הרבה סקס יותר מידי התלהבות מצד האישה.כאילו מה?נשים באמת כ"כ עלובות והן נופלות לרגלי כול גבר שנראה טוב והוא עשיר.? ספרים רדודים ושוביניסטים בנוסף לא מעבירים שום מסר לחיים. קראתי ספרים הרבה יותר טובים מכול הרבדים.”

“פעם, בשנות החמישים, שישים, כתבו ספרים "זולים" בכריכה רכה כמו " פטריק קים"להלן פ"ק, "סטלג" ואחרים. לימים, התוודעתי אל ה"מחברים" האמיתיים שהיו סטודנטים באוניברסיטה ופשוט רצו לחיות. באותה תקופה אכלנו מלאווח ופיתה עיראקית בלי לעשות מזה משהו מיוחד. לימים, הפך המלאווח לאופנה יאפית, והוקמו "בתי מלאווח" בשמות כאלו ואחרים. עכשיו מביאים לנו את "פטריק קים" המודרני, בכריכה קשה, אופנתי עם אותו תוכן. היות ואני מכיר את מחבר "פטריק קים", אני יודע כי לא היו לו יומרות "אומנותיות". כאן , כפי שאני בפרק ה"תודות" בתחילת הספר (כיאה למחקר מכובד), יש צוות שלם שעצל כדי לייצר פאר יצירה כזאת. בכל זאת קצת שינויים חלו בין הדורות: בפ"ק הגבר מסוקס , לוחם גדול ענוג ורך לב.( שאר הדברים מוצקים אצלו). הוא מתאמץ כדי לשבות את לב העלמה החסודה שמתעלפת בסוף בזרועותיו. כאן בספר, הכוח עובר מטמורפוזה לעולם העסקים. הדיבור ישיר כבר בעמוד הרביעי הוא אומר לה שהוא מעונין ל..אותה. והיא מישתוקקת( יש פירוט לכל המעונין), מיוחמת מתחמקת. החלק ה"מיקצועי"( ה...נים) נעשה לאורך כל הספר, ואילו בפ"ק רק בסופו. הטכניקות השתנו, היום יש לימוזינה,משרדים מפוארים ועוד מיני תרגימא. בפ"ק סוסים מלחמות צודקות צדיקים גמורים ורשעים איומים. אולי פשוט פני הדור כפני הספר. ואל תתבלבלו יש עוד שני ספרים בדרך כי זו "טרילוגיה".”

“רקע קצר: אני לא קראתי את 50 גוונים (עובדה שלא תכננתי להזכיר אבל יותר מחצי מהביקורות פה משוות ביניהם) והנה משהו עוד יותר מדהים - מצאתי אותו ואת הספר הבא בסדרה בספריה שיתופית ברחוב ככה שאפילו ילד היה יכול לקחת אותם. לקחתי אותם, ספק כי לא חשבתי ששם זה מקומם - ושלא התכוונתי להחזיר אותו לשם בלי קשר לדעתי עליהם, וספק כי באמת הסתקרנתי. פתחתי עמוד אקראי באמצע הספר ומייד מצאתי סצנת סקס. "AWESOME" אמר החלק החרמן אצלי בראש. וכל זה היה *לפני* שקראתי אותו. בתור חווייה מעיניה של הדמות הראשית זה באמת כתוב טוב ובאמת אני לא רגיש לא לגסויות ובטח לא לסצנות הסקס מעצם קיומן אבל... הדינמיקה של הדמויות הייתה מאוד מלאכותית (גם מעבר לסקס) והדמויות עצמן... איך אגיד את זה בעדינות... מאוד רדודות... מבלי לגלות כלום על פרטי העלילה, איך שהגבר התחיל עם הדמות הראשית והמספרת הספיק להגעיל אותי. לא מספיק כדי להניח אותו לצמיתות אבל מספיק כדי שההתלהבות תדעך באופן משמעותי. ובאמת הרגשתי כאילו, אם הייתי צופה בזה, זה לא היה יותר מדרמה יומית "לחיי האהבה" למבוגרים כזה, הוא מפשל, היא בורחת, אין לו מושג במה הוא פישל, הם מתפייסים... נמשך נמשך נמשך... בקיצור, לספר השני שאספתי יחד איתו לא אגיע, והם לא ישארו אצלי לאורך זמן. אבל עדיין שאפו על הדמיון המיני :)”

“קודם כל אני חייבת לומר תודה ענקית לדנה !!! שהמליצה לי על הספר הזה :) אז מותק באמת תודה ! נהנתי מאוד מהספר :) רוב הביקורת על הספר הזה הם לא הכי אוהדות .... אז אני הולכת לשנות את זה מעט , לדעתי הספר הוא טוב! פחות טוב מחמישים גוונים - כי בסופו של דבר חמישים גוונים הוא הספר הראשון מסוגו . אבל עדיין , אני מאוד אהבתי את חשופה לעיניך ! קווי הדימיון בין חמישים גוונים לספר הזה הם די מובהקים אבל יש גם שוני ברור. הדינמיקה של הדמויות וצורת ההתבטאות שלהם . המערכת יחסים של הגיבורה עם הסביבה שלה והמשפחה שלה . כל אלו מבדילים מאוד את הספר מחמישים גוונים. קווי הדימיון בהחלט בולטים : *אווה הכירה את גידאון כאשר היה נפלה על הרצפה ומיד מבטה נעלה על מבטו. * בספר הזה יש חברה קרובה של גידאון שעולה לאווה על העצבים . *יש יחסי שליטה וצורך . *גידאון הוא גבר סקסי בטירוף , מוכשר , עשיר ,עם עבר בעייתי אבל בניגוד לחמישים נושא הS&M הוא לא העיקר . יש יחסי כוחניות ולא שליטה מוחלטת . ולמען האמת זה כמעט ולא מוזכר בכל הספר , פרט אולי ל6, 7 ,פרקים האחרונים . כמו שאמרתי גם על חמישים גוונים גם הספר הזה מאוד רומנטי בעיניי , אולי התפיסה שלי לגבי מחוות רומנטיות שונה משל אחרים >______< עד לביקורת הבאה שלי אנשים !”

“אני בכלל לא מבינה מה ההתלהבות מהספר הזה ומהתאום הזהה שלו "50 גוונים של אפור".הרבה סקס יותר מידי התלהבות מצד האישה.כאילו מה?נשים באמת כ"כ עלובות והן נופלות לרגלי כול גבר שנראה טוב והוא עשיר.? ספרים רדודים ושוביניסטים בנוסף לא מעבירים שום מסר לחיים. קראתי ספרים הרבה יותר טובים מכול הרבדים.”

“פעם, בשנות החמישים, שישים, כתבו ספרים "זולים" בכריכה רכה כמו " פטריק קים"להלן פ"ק, "סטלג" ואחרים. לימים, התוודעתי אל ה"מחברים" האמיתיים שהיו סטודנטים באוניברסיטה ופשוט רצו לחיות. באותה תקופה אכלנו מלאווח ופיתה עיראקית בלי לעשות מזה משהו מיוחד. לימים, הפך המלאווח לאופנה יאפית, והוקמו "בתי מלאווח" בשמות כאלו ואחרים. עכשיו מביאים לנו את "פטריק קים" המודרני, בכריכה קשה, אופנתי עם אותו תוכן. היות ואני מכיר את מחבר "פטריק קים", אני יודע כי לא היו לו יומרות "אומנותיות". כאן , כפי שאני בפרק ה"תודות" בתחילת הספר (כיאה למחקר מכובד), יש צוות שלם שעצל כדי לייצר פאר יצירה כזאת. בכל זאת קצת שינויים חלו בין הדורות: בפ"ק הגבר מסוקס , לוחם גדול ענוג ורך לב.( שאר הדברים מוצקים אצלו). הוא מתאמץ כדי לשבות את לב העלמה החסודה שמתעלפת בסוף בזרועותיו. כאן בספר, הכוח עובר מטמורפוזה לעולם העסקים. הדיבור ישיר כבר בעמוד הרביעי הוא אומר לה שהוא מעונין ל..אותה. והיא מישתוקקת( יש פירוט לכל המעונין), מיוחמת מתחמקת. החלק ה"מיקצועי"( ה...נים) נעשה לאורך כל הספר, ואילו בפ"ק רק בסופו. הטכניקות השתנו, היום יש לימוזינה,משרדים מפוארים ועוד מיני תרגימא. בפ"ק סוסים מלחמות צודקות צדיקים גמורים ורשעים איומים. אולי פשוט פני הדור כפני הספר. ואל תתבלבלו יש עוד שני ספרים בדרך כי זו "טרילוגיה".”

“רקע קצר: אני לא קראתי את 50 גוונים (עובדה שלא תכננתי להזכיר אבל יותר מחצי מהביקורות פה משוות ביניהם) והנה משהו עוד יותר מדהים - מצאתי אותו ואת הספר הבא בסדרה בספריה שיתופית ברחוב ככה שאפילו ילד היה יכול לקחת אותם. לקחתי אותם, ספק כי לא חשבתי ששם זה מקומם - ושלא התכוונתי להחזיר אותו לשם בלי קשר לדעתי עליהם, וספק כי באמת הסתקרנתי. פתחתי עמוד אקראי באמצע הספר ומייד מצאתי סצנת סקס. "AWESOME" אמר החלק החרמן אצלי בראש. וכל זה היה *לפני* שקראתי אותו. בתור חווייה מעיניה של הדמות הראשית זה באמת כתוב טוב ובאמת אני לא רגיש לא לגסויות ובטח לא לסצנות הסקס מעצם קיומן אבל... הדינמיקה של הדמויות הייתה מאוד מלאכותית (גם מעבר לסקס) והדמויות עצמן... איך אגיד את זה בעדינות... מאוד רדודות... מבלי לגלות כלום על פרטי העלילה, איך שהגבר התחיל עם הדמות הראשית והמספרת הספיק להגעיל אותי. לא מספיק כדי להניח אותו לצמיתות אבל מספיק כדי שההתלהבות תדעך באופן משמעותי. ובאמת הרגשתי כאילו, אם הייתי צופה בזה, זה לא היה יותר מדרמה יומית "לחיי האהבה" למבוגרים כזה, הוא מפשל, היא בורחת, אין לו מושג במה הוא פישל, הם מתפייסים... נמשך נמשך נמשך... בקיצור, לספר השני שאספתי יחד איתו לא אגיע, והם לא ישארו אצלי לאורך זמן. אבל עדיין שאפו על הדמיון המיני :)”