מדף הספרים של maitzaban - הספרים שדירגה
" אף פעם לא סיפרתי לך מה עשו לנו בתחנה - דראג קוויס בתא אחד, סטון בוצ'יות בתא השני - אבל ידעת.כל פעם היו גוררים החוצה את האחים שלנו, סוטרים להם ומכים אותם, ונועלים את התא במהירות אחריהם למקרה שנתפרע וננסה לעצור אותם, כאילו יכולנו, הפ היו קושרים את פרקי ידיו של אחד מאחינו לקרסוליו, או כובלים אותו עם הפנים לסורגים.הם אילצו אותנו להסתכל..."
שני רומנים מאת מחבר רב-המכר ``שירתתי את מלך אנגליה`` בדידות רועשת מדי ``שלושים וחמש שנה אני עובד בפסולת נייר וזה ה-Love story שלי``. כך פותח ברהומיל הראבאל את סיפורו של האנטיה, העובד במכבש הידראולי והמפתח רגש של אהבה כלפי המכונה הישנה וליצירות הספרות שאותן הוא מציל מאבדון, ממלא בהן את דירתו, ותוך כדי כך - מנהל דו-שיח מבריק עם הדמויות מתוך ה
'הנה אני מתחילה', הרומאן השני של יהודית קציר (אחרי 'למאטיס יש את השמש בבטן', 1995), הוא סיפורה של אהבה חריגה ודרמטית, על רקע המציאות הישראלית בסוף שנות השבעים, עם אירועיה הגדולים והקטנים.
ריבי שנהר, שהיא גם גיבורת 'למאטיס...' - סופרת נשואה ואם, עכשיו בת 38 - מוצאת מחברות של יומן שלה מגיל 16 - 14.
במחברות הללו היא מחליטה שהיא קיטי, הנמענת הבדו
אריק סנדרסון מתעורר בדירה כלשהיא ומתחיל את חייו השניים. אין לו שמץ של מושג מי הוא והיכן הוא נמצא. את זהותו הוא חייב לסדרת מכתבים שהותיר לו אריק סנדרסון הקודם, ובהם הוא מספר לו מיהו ומה עליו לעשות.
המכתב הראשון שולח אותו לד"ר רנדל, פסיכיאטרית מקורזלת שיער סוג של "סופה חשמלית" המספרת לו שהכל קרה בגלל מותה של חברתו קליו, היא אוסרת עלי
בגיל עשרים ושמונה, כששום שינוי בשִגרה לא נראה באופק, מוצאת את עצמה אמה ג`ונס תוהה על חייה. בדיוק ברגע שבּו היא חוששת כי שום דבר משמעותי אינו עומד להתרחש, נופל לידיה יומן. "מצאתי את עצמי מתירה את השרוכים ונשאבת לתוך הדף הראשון, שנראה כמכתב שהודבק על גבי הכריכה. צבעו הדהוי של הנייר גרם לי לחוש כי אני אוחזת בדפים שנכתבו שנים רבות לפני שה
*זהירות ספויילר!*
הכלב היהודי הוא סיפורו של כורש, כלב מיוחד, שנולד בשנת 1935 למשפחה יהודית בגרמניה. זהו סיפור גבורה והישרדות, סיפור על חברות אמיצה הבוחן את משמעותה של נאמנות, ואת משמעותם של החיים בתקופות קשות ובכלל. זהו סיפור המסופר מפי הכלב, מנקודת מבטו של יצור נבון הרואה את העולם מגובה 50 ס"מ מעל פני הקרקע אך עם זאת מיטיב להבחין ולראו
אנו מוצפים בתצלומים מדי יום - תמונות של מלחמה ורעב, של ניצחן ותבוסה, של מפורסמים וידועים לשמצה, של סחורות למכירה, של דוגמניות יפהפיות, של בתים מושלמים, של אורגניזמים מיקרוסקופיים ושל כוכבים רחוקים, של רגעים היסטוריים חשובים ושל רגעים החשובים רק לנו. התצלומים מכניסים אלינו לסלון מקומות רחוקים, ואת העבר וההווה. במדריך הזה, נתאר ונסב
לפעמים אני הולך ברחוב, ותוהה לאן כולם הולכים? לאן היא הולכת? ומאיפה לעזאזל הם כולם באים? אני עוצם לרגע עיניים, וחושב האם יש מישהו שבאמת מאושר בפנים. ושאלה נוספת, שגם עולה לפעמים, היא לכמה מהם יש פס קקי בתחתונים? זהו ספרו השני של אילן הייטנר מחבר רב המכר "חוכמת הבייגלה".
זאת היתה אמורה להיות עוד נסיעת עבודה שגרתית, וכל מה שאודי רצה הוא שתסתיים בזמן, כדי שיוכל לחזור ביום חמישי הביתה, לארץ, ולראות את המשחק בטלוויזיה. אבל זה היה לפני שהסתבר לו שקו-טנ-גנט הוא אי טרופי זעיר ומשולש באוקיינוס ההודי וששכחו לתת לו חיסון נגד קדחת. זה היה לפני שהכריחו אותו להסתפר, ולא אמרו לו למה. זה היה לפני שפגש את בתו של מלך
יצירה מרשימה ורבת קסם, רומן המוסר באותנטיות מושלמת ובפיוט מעודן את וידויה של אחת הגיישות ,המפורסמות בתולדות יפן. במבט נכון ומפוכח לאחור ,מספרת לנו ניטה סאיורי את סיפור חייה כגיישה בקול מכשף ואינטימי כאחד.
חמש שנים אחרי הנסיגה מלבנון חוזר לירז ליברטי אל השנה שטילטלה את חייו - השנה האחרונה של צה"ל על הבופור.
הוא חוזר אל ריבר החובש שהבטיח למות למענו;
אל אושרי הסמל, הנשמה התאומה, שנשבע לירות בו אם יאבד יד;
אל זיתלאווי שהמציא שפה, ובייליס שהוריד כיפה;
אל שפיצר, שדיקלם "הנרי החמישי" בשלג - ואל אלה שלא חזרו.
"אם יש גן עדן" מהדהד בקול בוטה ו
רוברט לנגדון, חוקר הסמלים המוכר לנו מהספר צופן דה וינצ'י, נשלח למכון מחקר שוויצרי כדי לבדוק סמל מסתורי שנצרב לתוך חזהו של פיזיקאי שנרצח.
הוא מגלה ראיות לדבר מה שלא ניתן אפילו לדמיין אותו:
תחייתו של "אילומינטי", ארגון המחתרת החזק ביותר שהיה קיים אי - פעם.
ה"אילומינטי" עלה כעת אל פני השטח כדי לבצע את נקמת הדם האגדית הסופית שלו נגד הא
רצית לנשק לך בשדה החרציות הוא סיפור סוחף ומרגש על אילה ודניאלה, שהידידות בינהן הופכת במהלך סופשבוע גורלי לרומן סוער.
מאותו רגע חייהן אינם יכולים לחזור ולהיות כפי שהיו.
בתיאור אמיץ ומעורר הזדהות, משולב בקטעי יומן רבי-עוצמה, מתעדת דניאלה את סיפור אהבתן ואת המשבר אליו היא נקלעת בעקבות הקשר עם אילה.
בתהליך איטי וכואב היא מתחילה לש
"אנשי כדור הארץ, שימו לב בבקשה. כאן פרוסטטניק ווגון ילטץ מהמועצה הגאלקטית לתכנון העל - חלל. תוכניות הפיתוח לאזורי הספר של הגלקסיה מצריכות סלילת דרך אקספרס על - חללית, שתעבור דרך מערכת הכוכב שלכם. למרבה הצער, הפלנטה שלכם היא אחת מאלה שנועדו להריסה. התהליך יארך מעט פחות משתי דקות, במושגים הארציים שלכם. תודה". בלי פאניקה, בלי פאניקה. עבו
סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.
מסע חיפוש הרפתקני של אישה ברחבי איטליה, הודו ואינדונזיה.
עד יום הולדתה השלושים כבר השיגה אליזבת גילברט כל מה שאישה יכולה לבקש – בעל אוהב, בית בפרוורים, קריירה פורחת.
אבל במקום להרגיש מאושרת ומסופקת היא מבוהלת ואחוזת צער ובלבול. אחרי גירושים, דיכאון הרסני ורומן כושל, כל מה שקיוותה להיות - פשוט התפוגג.
אליזבת עושה מעשה..
היא נפטרת
"אני חייבת להאמין שאת בחיים ושיום אחד, אולי בקרוב-אלוהים שבשמים, אלוהי הרחמים -תעמדי בפתח ותגידי אמה, לא יותר, ואז אפול לזרועותייך ואבכה את הדמעות האחרונות שמוטל עלי לבכות.
אעשה שתשכחי את מה שקרה ואתן לך את הטוב ביותר שיש לי..."
שורות אלה נכתבו בדצמבר 1945 ביומנה האישי של אליזבת ווסט, עקרת - בית גרמנייה, נשואה ואם לארבעה ילדים קטנים, ש
בלראם האלוואי, הטיגריס הלבן, הוא אדם בעל פנים רבות: משרת, פילוסוף, יזם, רוצח. במהלך שבעה לילות, לאורה של נברשת מגוחכת עד להצחיק, מספר לנו בלראם את סיפורו המצמרר - איך הגיע להצלחה כה גדולה בחייו בעזרת תבונתו ותושייתו בלבד.
הוא נולד למשפחה ענייה בכפר במרכז הודו ובגיל צעיר הוצא על ידי הוריו מבית הספר ונשלח לעבוד בבית תה. בעודו כותש פחם ו