א"ב יהושע ציין: "דוסטוייבסקי אמר פעם שכל הספרות הרוסית יצאה מתחת לאדרת של גוגול, ועל פי משל זה אמר עמוס עוז שהספרות הישראלית נולדה מן הנובלה הנפלאה של ש"י עגנון - בדמי ימיה". אני חושב שאין הרבה מה להוסיף. יש בו הכל מהכל, ספר חובה לכל יהודי בעולם.

"גם בגולה נשפך דם יהודי", כתב ליברסון על הורי בעלון הכפר, "אך שם אין טעם למותם כשם שאין טעם לחייהם. פה יש טעם לחיים וטעם למוות, כי מולדת וחירות רומזות לנו. ייהפך צערנו למשנה כח ורצון. בחרנו בחיים וחיה נחיה". לא לשוא כתב על פתק יעקב מירקין "קבור אותי באדמתי". הסיפור הזה, המורשת הזאת - היא כולה סביב מהותה ומשמעותה של האדמה הציונית. לא אוכל לבחור מילים שיתארו טוב יותר את גדולתה של היצירה הזאת, מאשר להוסיף ולצטט ממנה. רק אציין כי השורות שנגעו בי ביותר היו אלה שמתארות את הזריעה בבוץ שבו מתגרגר מחנק צבאו של סיסרא.

"גם בגולה נשפך דם יהודי", כתב ליברסון על הורי בעלון הכפר, "אך שם אין טעם למותם כשם שאין טעם לחייהם. פה יש טעם לחיים וטעם למוות, כי מולדת וחירות רומזות לנו. ייהפך צערנו למשנה כח ורצון. בחרנו בחיים וחיה נחיה". לא לשוא כתב על פתק יעקב מירקין "קבור אותי באדמתי". הסיפור הזה, המורשת הזאת - היא כולה סביב מהותה ומשמעותה של האדמה הציונית. לא אוכל לבחור מילים שיתארו טוב יותר את גדולתה של היצירה הזאת, מאשר להוסיף ולצטט ממנה. רק אציין כי השורות שנגעו בי ביותר היו אלה שמתארות את הזריעה בבוץ שבו מתגרגר מחנק צבאו של סיסרא.

"גם בגולה נשפך דם יהודי", כתב ליברסון על הורי בעלון הכפר, "אך שם אין טעם למותם כשם שאין טעם לחייהם. פה יש טעם לחיים וטעם למוות, כי מולדת וחירות רומזות לנו. ייהפך צערנו למשנה כח ורצון. בחרנו בחיים וחיה נחיה". לא לשוא כתב על פתק יעקב מירקין "קבור אותי באדמתי". הסיפור הזה, המורשת הזאת - היא כולה סביב מהותה ומשמעותה של האדמה הציונית. לא אוכל לבחור מילים שיתארו טוב יותר את גדולתה של היצירה הזאת, מאשר להוסיף ולצטט ממנה. רק אציין כי השורות שנגעו בי ביותר היו אלה שמתארות את הזריעה בבוץ שבו מתגרגר מחנק צבאו של סיסרא.

"גם בגולה נשפך דם יהודי", כתב ליברסון על הורי בעלון הכפר, "אך שם אין טעם למותם כשם שאין טעם לחייהם. פה יש טעם לחיים וטעם למוות, כי מולדת וחירות רומזות לנו. ייהפך צערנו למשנה כח ורצון. בחרנו בחיים וחיה נחיה". לא לשוא כתב על פתק יעקב מירקין "קבור אותי באדמתי". הסיפור הזה, המורשת הזאת - היא כולה סביב מהותה ומשמעותה של האדמה הציונית. לא אוכל לבחור מילים שיתארו טוב יותר את גדולתה של היצירה הזאת, מאשר להוסיף ולצטט ממנה. רק אציין כי השורות שנגעו בי ביותר היו אלה שמתארות את הזריעה בבוץ שבו מתגרגר מחנק צבאו של סיסרא.

"גם בגולה נשפך דם יהודי", כתב ליברסון על הורי בעלון הכפר, "אך שם אין טעם למותם כשם שאין טעם לחייהם. פה יש טעם לחיים וטעם למוות, כי מולדת וחירות רומזות לנו. ייהפך צערנו למשנה כח ורצון. בחרנו בחיים וחיה נחיה". לא לשוא כתב על פתק יעקב מירקין "קבור אותי באדמתי". הסיפור הזה, המורשת הזאת - היא כולה סביב מהותה ומשמעותה של האדמה הציונית. לא אוכל לבחור מילים שיתארו טוב יותר את גדולתה של היצירה הזאת, מאשר להוסיף ולצטט ממנה. רק אציין כי השורות שנגעו בי ביותר היו אלה שמתארות את הזריעה בבוץ שבו מתגרגר מחנק צבאו של סיסרא.