היום, בערך בשתיים עשרה וחצי, יצאתי מאושרת מחנות סטימצקי הקרובה לביתי עם שני ספרים בידי, אחד מהם היה הספר הנ"ל, מחסה.
אבל, זה התחיל יותר מוקדם, ששיחררו אותנו שעה קודם מהבית ספר, אושר גדול, מאוד.
ליד הקניון דיברתי עם חברת נפש שלי על "משחקי הרעב" ואיך זה מתקשר? - זה לא.
<B>א ב ל</B>, בתוך הקניון קיימת לה חנות קטנה וצנועה, ולמזלי, עם הכסף שקיבלתי מהחגים, יצאתי לקנייה מאושרת בחנות הספרים ורציתי שהיא תזיל ריר על הספרים החדשים שאקנה.
וככה מתחיל סיפורינו, בחנות הספרים המתוקה שלנו שערכה מבצע "שניים במחיר אחד" הודות למבצע הזה קניתי את הספר.
כי הוא היה אפשרות שנייה, הייתי הולכת עליו אם לא הייתי רואה ספר אחר, שנשמע יותר טוב.
-------------------------------
אוקיייייייייי!
עכשיו, שסיימנו עם "היו היה פעם" של הביקורת, אנא הישענו אחורה בכיסאותיכם, ותקראו ביקורת זו.
-------------------------------
נער בדיכאון, אמא נרקומנית, אבא מת, דוד שנוא, חברה נעדרת.
זאת תמונת מצב כללית של הספר מתחילת הפרק הראשון.
---
הסיפור נכתב מנקודת מבטו של מיקי, ילד להורים נודדים, שנדדו כל חייו, ואף פעם הם לא נשארו במקום אחד.
מיקי הוא ילד שאף פעם לא היה רגיל להתמקם ולהיות במקום אחד.
הוא סובל את דוד שלו בשל מערכת היחסים השנואה בין אימו לדודו, ובשל כך שניסה לקחת משמורת עליו.
