עידית נשואה לחלימי ואמא לילדה קטנה, עוקרת את מגוריה ממרכז הארץ אל הצפון הרחוק, מנסה לתלוש את בעלה רודף הנשים, מרומן סוחף מדי לטעמה. הם הסכימו על נישואים פתוחים, רק שהיא לא בדיוק מימשה את הצד שלה בהסכם. רק נתנה לו לממש את שלו עד שהבינה כי בעלה נקשר חזק מדי אל נעמה, שעובדת איתו באותו עיתון. ועידית, שאוהבת את חלימי באמת ובתמים, ורוצה בטוב משפחה, מחליטה לעצור את הרכבת הדוהרת הזאת. החיים בצפון שקטים ורגועים, למרות שעידית בטוחה מדי פעם שחלימי ממשיך במעשיו מאחורי גבה (לא נותן לה להתקרב לפלאפון שלו) היא מחליטה להעלים עין ולהמשיך בחייה שלה, בלי התקפי פאניקה וכסיסת ציפורניים. בסופ"ש אחד, בו הוריה לוקחים את בתם הקטנה אליהם לביביסיטר, היא וחלימי יוצאים להרפתקאה קטנה ביער, עידית נופלת ומגיעה לתקופה אחרת בזמן, באותו מקום בדיוק שם היא מוצאת אהבה מסוג אחר,עם ג'נטלמן אמיתי. המראה לה את הערך שלה- אותו שכחה במחול השדים עם חלימי. אהבה שלופתת את ליבה ונותנת לה צוהר בריחה בכל זמן אפשרי. אהבתי את הסיפור, אי אפשר להניח מהיד, מאשה יודעת ללחוץ בדיוק על הכפתורים הנכונים כדי לגרום לאישה לרתוח מכעס ולייחל לדירסתו של חלימי ע"י משאית, או משהו גרוע כזה. אבל את הפיוס והמזור שבסיפור- במקום לפנות אל הכעס והנקמה, היא בוחרת נתיב מילוט ייחודי ומקורי. אני קוראת לו "נוכריה הגרסה העברית".

הספר הזה הוא כמו לצאת לחופשה- הנוף המיוחד, השקט והאוויר הצח עוטפים אותך. וריחות המאפים שהגיבורה אופה- משכרים אותך. פלורה היא סקוטית, השיער שלה כמעט לבן מרוב שהוא בהיר, והיא עובדת במשרד עורכי דין בתפקיד זוטר בלונדון- עיר ללא הפסקה. היא מאוהבת קשות בבוס שלה (שהעיף בה חצי מביט בריאיון עבודה ומאז לא נוצר ביניהם קשר) כבר שנים. אבל יום אחד פלורה נקראת, במסגרת עבודתה, לחזור לאי הולדתה מיור כדי לעזור ללקוח עשיר של המשרד להשיג את מבוקשו. פלורה בהתחלה מתנגדת בכל כוחה, התסכול והחוסר רצון שלה לנסוע לשם יוצאים מכל תא בגופה ואם זה לא מספיק היא צריכה לקבל את פני הבוס שלה, הגבר הטיפוסי (יוצא רק עם דוגמניות, מעניין אותו רק כסף או הצלחה קרייריסטית והוא לא רואה ממטר את כל שאר הדברים בחייו) אבל לאט לאט, החזרה לבית ילדותה, לאחיה ולאביה ההתעסקות במה שהיא באמת אוהבת ומסב לה עונג- גורם לה להירגע, להיפתח ולהתחיל להנות מהדרך. דרך שתוביל אותה לפלורה שלא ידעה שהיא איבדה. היא מוצאת את עצמה אופה ומבשלת לכולם, פותחת בית קפה קטן (ליד הים) וחוזרת לדברים שממזמן הדחיקה לבוידעם. היא מתחילה לפרוח, הצבע הוורוד חוזר ללחייה, השקט והרוגע לעומת לונדון הגועשת משרים עליה רוגע מפתיע והאוויר הצח פותח לה את הנשמה. גם אם נראה שהסיפור הולך לכיוון צפוי אני חושבת שהסופרת דווקא הצליחה להפתיע אם כי הייתי שמחה שהסוף היה ארוך יותר ומפורט יותר. ולא כתוב על פני שני עמודים בלבד, אחרי שחיכינו לו כל כך הרבה. ספר נהדר ומעורר מחשבה.

ספר מ-ע-ו-ל-ה! הכריכה קצת מתעתעת, נראה כמו רומן רומנטי וקליל אבל- לא! זה בגדול סיפור על השואה. מתואר בצורה סוחפת מטלטלת ומרגשת. ציפיתי לסוף קצת יותר מפורט וארוך אבל גם ככה הוא נהדר. מומלץ בחום

אז אתמול סיימתי את הספר הזה, שמספר על שתי אחיות, מאותו אב שבמשך השנים שמרו על דיסטנס אחת מהשנייה, אחת קרירה, אסופה ומאופקת, רווקה בת 39 נושקת ל40, משתפת במסע החיפוש, המתיש והמעייף אחר האחד שלה וגם- רוצה מאוד להיות כבר אמא. השנייה חמה, חברותית, לבבית ומרצה מדי. וכבר עשור עם אותו בן זוג, כבר רוצה להתפקע מרוב המתנה להצעת נישואין שמתמהמהת. אחת דקת גזרה, צלמת. השנייה עגלגלה וחובבת בגדי וינטג' וחצאיות עם הדפסים. אבל אחרי שנים של ריחוק משהו משתנה, כל אחת חווה משבר בעולמה שלה, ושני המשברים מאחדים בין העולמות. שתיהן מגלות את הקסם והיופי שבשנייה והופכות לאחיות- חברות אמת. וגם משתנות, ומבינות שאי אפשר תמיד לשמור על המציאות כמו שהיא, או להקפיא אותה. לפעמים הכאב מוליד משהו אחר- משהו טוב ומרפא, ופוקח את העיניים לדברים שהן לא ראו קודם. הרעיון של העלילה ממש טוב ונכון אבל הספר קצת מרוח מדי לטעמי, הרבה פעמים חיכיתי כבר להגיע ל"בשר" האמיתי, להתקדמות העלילה. אבל הסופרת בנחת רוח, לוקחת את הזמן ולא ממהרת לשום מקום. (כאילו על כל עמוד היא קיבלה תשלום נוסף) בכל זאת, סיימתי אותו. והוא ממש מתוק וחמוד, רומן רומנטי כזה. (בדיוק מה שאני אוהבת:) אבל היה יכול להיות יותר מדויק וממוקד.

אז אתמול סיימתי את הספר הזה, שמספר על שתי אחיות, מאותו אב שבמשך השנים שמרו על דיסטנס אחת מהשנייה, אחת קרירה, אסופה ומאופקת, רווקה בת 39 נושקת ל40, משתפת במסע החיפוש, המתיש והמעייף אחר האחד שלה וגם- רוצה מאוד להיות כבר אמא. השנייה חמה, חברותית, לבבית ומרצה מדי. וכבר עשור עם אותו בן זוג, כבר רוצה להתפקע מרוב המתנה להצעת נישואין שמתמהמהת. אחת דקת גזרה, צלמת. השנייה עגלגלה וחובבת בגדי וינטג' וחצאיות עם הדפסים. אבל אחרי שנים של ריחוק משהו משתנה, כל אחת חווה משבר בעולמה שלה, ושני המשברים מאחדים בין העולמות. שתיהן מגלות את הקסם והיופי שבשנייה והופכות לאחיות- חברות אמת. וגם משתנות, ומבינות שאי אפשר תמיד לשמור על המציאות כמו שהיא, או להקפיא אותה. לפעמים הכאב מוליד משהו אחר- משהו טוב ומרפא, ופוקח את העיניים לדברים שהן לא ראו קודם. הרעיון של העלילה ממש טוב ונכון אבל הספר קצת מרוח מדי לטעמי, הרבה פעמים חיכיתי כבר להגיע ל"בשר" האמיתי, להתקדמות העלילה. אבל הסופרת בנחת רוח, לוקחת את הזמן ולא ממהרת לשום מקום. (כאילו על כל עמוד היא קיבלה תשלום נוסף) בכל זאת, סיימתי אותו. והוא ממש מתוק וחמוד, רומן רומנטי כזה. (בדיוק מה שאני אוהבת:) אבל היה יכול להיות יותר מדויק וממוקד.

ספר מ-ע-ו-ל-ה! העיף לי את הראש, לא יכולתי להפסיק לקרוא מהרגע שהתחלתי! הדמות הראשית כ"כ שונה בנוף של סדרות כמו 50 גוונים ואהבה בסמטת אנאערף. היא צבעונית, היא שמחה, היא תוססת, היא חיה, והיא לא במידה 34. ספר עם ערך מוסף לחיים עם חברות אמיתית ואהבה אמיתית! טיפי וליאון חולקים את אותה דירה, ואפילו את אותה מיטה אבל הם מעולם לא נפגשו, עד אז הם משאירים אחד לשנייה פתקים בכל רחבי הבית. כשטיפי קולטת שליאון קצת מדוכדך היא משאירה לו עוגות שאפתה. בפתקיה הארוכים והמשתפכים ליאון נכנס לעולמה של טיפי יותר ויותר. אבל הוא יודע שהיא לא יפה, כי החברה שלו כינתה אותה "גדולה מהחיים" יום אחד הם נפגשים- לגמרי בטעות- בסיטואציה מביכה במיוחד מה יקרה משם?