ביקורת ספרותית על במחשבה שנייה מאת קריסטן היגינס

---

אז אתמול סיימתי את הספר הזה,
שמספר על שתי אחיות, מאותו אב שבמשך השנים שמרו על דיסטנס אחת מהשנייה,
אחת קרירה, אסופה ומאופקת, רווקה בת 39 נושקת ל40,
משתפת במסע החיפוש, המתיש והמעייף אחר האחד שלה וגם- רוצה מאוד להיות כבר אמא.
השנייה חמה, חברותית, לבבית ומרצה מדי. וכבר עשור עם אותו בן זוג, כבר רוצה להתפקע מרוב המתנה להצעת נישואין שמתמהמהת.
אחת דקת גזרה, צלמת.
השנייה עגלגלה וחובבת בגדי וינטג' וחצאיות עם הדפסים.
אבל אחרי שנים של ריחוק משהו משתנה,
כל אחת חווה משבר בעולמה שלה,
ושני המשברים מאחדים בין העולמות.
שתיהן מגלות את הקסם והיופי שבשנייה והופכות לאחיות- חברות אמת.
וגם משתנות, ומבינות שאי אפשר תמיד לשמור על המציאות כמו שהיא, או להקפיא אותה.
לפעמים הכאב מוליד משהו אחר- משהו טוב ומרפא,
ופוקח את העיניים לדברים שהן לא ראו קודם.

הרעיון של העלילה ממש טוב ונכון
אבל הספר קצת מרוח מדי לטעמי, הרבה פעמים חיכיתי כבר להגיע ל"בשר" האמיתי, להתקדמות העלילה. אבל הסופרת בנחת רוח, לוקחת את הזמן ולא ממהרת לשום מקום. (כאילו על כל עמוד היא קיבלה תשלום נוסף)
בכל זאת, סיימתי אותו. והוא ממש מתוק וחמוד, רומן רומנטי כזה. (בדיוק מה שאני אוהבת:) אבל היה יכול להיות יותר מדויק וממוקד.

» ביקורות נוספות של רוז
» ביקורות נוספות על במחשבה שנייה