במגזר שבו גדלתי בתור ילדה, היו מעבירים את הרעיון הזה עם סיפור שנקרא "כן-גורו" ו"לא-גורו". (על משקל קנגרו, למי שלא הבין...) הגרסא הזו הייתה הרבה יותר מוצלחת. חרוזה להפליא, ועם מוסר השכל הרבה יותר מעשי וחינוכי. גם אני, קניתי את דובי לא-לא, כי חשבתי שהוא דומה ל"כן-גורו" ודי הזדעזתי מרמת הכתיבה, האלימות הסמויה והמסרים הבלתי-חינוכיים בעליל שמעביר הסיפור. למזלי, כל ספר שנכנס אלי הבייתה, עובר קודם כל ביקורת הורית קפדנית. הספר הזה לא עבר, והוחזר לחנות במיידית.
אבל שוקולד וספר ההמשך שלו סוכריה על מקל הם כן ספרים טובים, אלו הספרים הראשונים שלה שקראתי, מאוד נהנתי, קראתי אותם תוך יומיים כל אחד ובאמת הייתי מהופנטת! את חמשת רבעי התפוז התחלתי לקרוא ולא הבנתי למה הוא כל-כך גרוע, חשבתי בהתחלה שטעיתי בסופרת, אפילו חזרתי לכריכה לבדוק שזה באמת הספר הנכון.. לא הצלחתי להמשיך אותו עד הסוף, הוא היה מדכא ורשום בצורה משעממת ודיי התאכזבתי. אבל שוב, את שוקולד וסוכריה על מקל אני בהחלט ממליצה לך לקרוא :)