ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 בינואר, 2011
ע"י מורי
ע"י מורי
בעיירה הקטנה לה לאווז שבצרפת, עיירה על גדות הלואר, גרה האלמנה מיראבל דרטיגן עם שלושת ילדיה: קסיס הבכור בן ה-14, רן-קלוד האמצעית ופרמבואז הצעירה בת ה-9. הזמן הוא אמצע מלחמת העולם השניה וגם חמישים שנה מאוחר יותר. אב המשפחה נהרג במלחמה.
תוך כדי המלחמה ילדי האלמנה דרטיגן מקיימים קשר קבוע עם צעיר גרמני בשם תומס לייבניץ. הם מספקים לו "רכילות" מקומית והוא בתמורה מספק שוקולדים, חוברות קומיקס, ציוד דיג ועוד מיני דברים הנחשבים נדירים בזמן מלחמה.
בזמן אחר של הסיפור האלמנה סימון, פרמבואז בעברה, רוכשת את החווה מאחיה הבכור, אותה חווה בה גדלה היא, אחיה, אחותה והוריה. הסוד שבספר, המלווה את רובו, הוא זה שגרם לעזיבת המשפחה. האלמנה סימון אינה מספרת כמובן לאיש שהיא בתה של האלמנה דרטיגן. חמישים שנה מאוחר יותר היא חוזרת לחווה, משקמת אותה ופותחת מסעדה על בסיס מתכוניה המשובחים של אמה, מתכונים שנכתבו באלבום אותו הורישה האלמנה דרטיגן לבתה הצעירה.
אחייניה של האלמנה סימון, בני קסיס, אינם רואים בעין יפה את הימצאות המתכונים בידיה של דודתם והם עושים כל אשר ביכולתם להטריד אותה ולשכנעה למסור את המתכונים על-מנת להציל את מסעדתם שנקלעה למבוי סתום של חוסר התחדשות.
בסופו של דבר מתגלה הסוד שגרם למשפחה לעזוב את החווה.
נשמע מעניין? רוצים לדעת את הסוד שגרם לעזיבת המשפחה את החווה במלחמת העולם השניה? חושבים שזה ספר העוסק בנושא הנפיץ של שיתוף פעולה של צרפתים עם הנאצים? ובכן, לא תצטרכו לעצור את נשימתכם ולא לעבור מאות עמודים לשם גילוי הסוד. פשוט מאוד, הספר משעמם לגמרי ואף שהוא כתוב היטב, אין שום סיבה בעולם לקרוא אותו. פשוט ספר מיותר. לא להאמין איך אפשר לבזבז מאות עמודים על נושא נפיץ ולבסוף יתברר שזה רק קפצון. ואפילו אלה, הקפצונים, כבר אינם חוקיים.
עטיפה מהודרת כבר אמרתי?
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
