אליסטר מקליין שהפליא בספריו הראשונים,, יש שמועות,,לא בדוקות שפיריו האחרונים,,הם לא פרי עטו,רק השימוש בשם,, שהוא ודאי פופלרי ונמכר היטב, אני אהבתי את כל ספריו ,ובמיוחד את : הנשרים פשטו עם שחר,,שהיה גם לסרט,,מעולה,,עם שחקנים מעולים,,ריצ'רד ברטון,וקלינט איסטווד.

גרמה לי להזכר בערגה ,עת התענגנו,רעייתי ואנוכי באי הקסום הזה,,היינו בכפר הזה,שתיארת,אפילו נכנסו לביתו של הסופר (שזכה אפילו להיות שר),בית צנוע שהשתמר כמות שהוא,כמו כל האי,בעצם,כמו מרבית יוון,,,אבל הכי נהננו מהשלווה,ומהים,,כחובב שירה ,,הרשתי להעתיק לכאן ברשותך את רשמי מכרתים הימים חלפו בנעימים, ניסינו לנהל כמעין יומן מסע, על מנת לסווג ולדרג אתרים, אך מה שנרשם בכל מקום,או יום , היה רק : ים ,שמש ואהבה ------------------- זאוס פקח עין והקיץ , חמה מבוישת שלחה קרניים ראשונות להציץ , השקט של הלילה נדם , וכמו בבריאת העולם , השקט של היום קם , אף לא רחש המולה, רק לחישת גלים קלה, הנופים הנגלים ,יפים ונהדרים, ממישור החופים,עד מעבר להרים , טבע שמלטף אוצרותיו באהבה , מעניקם בפשטות , ללא גאווה , מתנת האל במושבות האלים , מודים בענווה גם אלו העמלים . -- כחום היום , בלהט המרום , צצים אצים ומכל מקום , עדרים , עדרי עדרים ,כך מרחוק , ככלבי ים נראים , לצופף ולדחוק , מי שיקרב , יגלה בעוונותיו , אספסוף צפון אירופי בהמוניו , רבוצים על כרסיהם הנדחקים , שזפונם ורדרד כסרטנים שלוקים , יש ויפערו פה , כמלהגים,או נוערים , בליל שפות שנשמעות כגירגורים, פה ושם,מונחות חיות מחמד , נקבות צעירות חשופות ישבן ושד , בעדנה דואגות להתהפך מצד לצד , לעת ערב ,נוהרים העדרים לשווקים והסמטאות בנמלים והערים, ישובים סרוחים , שעות בוהים , מול כוס בירה בגודל מדהים , נועצים מבט מטומטם , רועמת מוסיקת בס ,ותוף טם טם, וזה אולי,,שיא הבילוי מבחינתם . -- לא הרחק משם , במעלה הגבעה , יושב לו יורגו ומהורהר קמעה , נינוח ,רגוע ,לגביו ההמון לא קיים , הם לכל היותר כגלי הים , באים ושבים ככה סתם , ודרך אגב משאירים את מנחתם . רוח קרירה מנשבת קלות, מרחוק צליל בוזוקי ,צחוק וקולות , ניחוח של סופלקי צלוי , לצד תפוד אפוי וחציל קלוי , ריח מטריף באויר תלוי , יורגו קם מכורסתו , ניגש בנחת לסייע לזוגתו , יש אורחים , היום הם פה,מחר הולכים , דווקא זוג נחמד ,כזה ששואל ומתפעל , אמרו שהם,,מאיפה ? ,אה ,מישראל, לא , לא מכיר ,לא שמע ,אולי פעם , פשוט אין לו עניין ,סתם חסר טעם , מה לו לדעת רק כרמים לטעת , גם עצי זית וחיטה , יש את הבקתה ויופי של אישה במיטה , וכאן בכרתים , כמו לכולם , זה בשבילו ,,כל העולם . ---- שמש פזזה קרניה אותתה , עוד מחצית לפניה הים שתק , כאילו קפא רק אדווה בשוליו ריחפה לא נשמעה המיה מסביב הדרת דומיה אי שם בין פָאלָאקְיָאס לסְפָקיוֹן מיפרצים מעבר לכל דמיון לכל עבר,הרחק באופק אף לא נפש חיה רק הלמות הלב ופעימת הדופק זהו ביתם של האלים מגרש משחקם,בו מתהוללים לפתע ראיתי את אפרוֹדִיטָה שוחה בחן , הרחק , נשמתי הרטיטה, הרמתי ידי,הראתה ? אמנם ,הבחינה ונענתה בקלילות קרבה ושחקה רוחי כמעט נעתקה משהו בחיוכה היה מוכר היתכן ? מה לי ולֵאֶלָה בארץ ניכר, אור חמה נצנץ על אגלי בוהקה הוכיתי בסנוורין ,לשוני לחיכי דבקה גחנה לעברי,לנשק כעת כבר לא היה לי ספק נשקה שוב , בשנית אותה חייכנית ביישנית ---------- ים ,,ים,, ועוד ים היכן שתביט הוא שם רגוע שליו פשוט מושלם מכחול עז ועד תכלת השמים ולעתים הירוק טורקיז ירצד במים, נשקף למרחוק מפסגות, קורץ בשובבות בין כפרים וגגות, משחק מקדים כבר בדרכים שאליו זולגות, משתפת איתו פעולה, בזריזות עליו,מטפסת ועולה, שמש נעימה תמיד מחייכת מפזרת קרניה,מלטפת מלחכת, מושלת בכיפה,ובחומה סוככת , בין ים לשמש, אי שם בין אמש לאמש, נשיקה על נמש, וגלים לא של ים ,של רגש, תאווה ותשוקה, שפת ים חלומית וריקה, רק קופידון יורה חיציו, וונוס מתוך הים מציצה מעליו להתענג עד כלות,ללא סוף היום זה כאן ,מחר עוד חוף, חלום גן העדן,עלי אדמות, עד שתסמיק השמש ,בפנים אדומות תרכון בקידה בפני חסרי הצל, "כעת עלי לשקוע",בלאט תתנצל, ואלו החוסים בחומה, אף הם ישקעו בתנומה, ויש שדווקא ישנסו וישנו את המגמה. ------------- חג שמח מוטי אשכנזי

אם הביקורת נכתבה בהומור לגמרי פספסתי אותו..

עשית לי חשק לקרוא את הספר