“הרעיון לכתיבת הספר מבריק,,למרות שסיפורי תאומים או תאומות,,ידועים לרוב,
כאן מסופר על זוג אחיות תאומות יפהפיות,שחייהן שונים
ומחליטות להחליף בינהן ,,כמתיחה/בדיחה,למשך שבוע בלבד
בלי שאף אחד ירגיש,,ומדובר גם בבני משפחה,בעל,ילדים וכו
זה מתחיל יפה ומצליח,,עד שקורות תקלות וארועים מסעירים אחרים,מה שמסבך את העלילה,עד לסוף המפתיע,והמתבקש,
אורכו של הספר 470 עמ',,ולדעתי יש בו יתר על המידה דיאלוגים מתמשכים וארוכים,ופטפוטי סרק,שלא בונים את העלילה,אפילו מעכבים אותה,באופן מוגזם ,משהו,,הקורא חסר הסבלנות מתייגע בין ארוע אחד לשני,,ולעתים משפטי
מפתח ,צצים בין הקטעים,,כך שאי אפשר לעבור בריפרוף
בלי לפספס.
בסך הכל ספר מצויין !”

“אני לא בטוחה מה דעתי על הספר. כנראה שעדיין מעכלת את מה שקראתי.. הגעתי אליו בעקבות השחף שמאוד אהבתי וציפיתי למשהו דומה, אך למרות שיש נקודות משיקות כמו דמות המורה ודמות התלמיד (שבהמשך נהפכת למורה) התקשיתי לקבל חלק או אפילו את רוב הדברים שנאמרו. הצלחתי להבין כל משפט בנפרד אבל לא הצלחתי להתחבר לרעיון הכללי; מילא זה שכל אחד בוחר איך יראו חייו אבל למה הכוונה שהכל אשליה, הכל תעתועים? אם הכל תעתועים מה ממשי? לקראת הסוף מצאתי את עצמי מזדהה יותר עם ההמון הזועם מאשר עם דמות המשיח. נותר רק לקוות שבפעם הבא שאגש לספר הזה אצליח להבין טוב יותר את מה שהוא מנסה להעביר.”

“את "תעתועים" קראתי לפני בערך חמש שנים, והוא זכה למקום של כבוד במדף הספרים שלי. יש אומנם על לא מעט להתווכח כשזה מגיע לפילוסופיה שבבסיסו, אולם הדיון הפנימי שהוא מעורר זכאי לשבח.
ובכל זאת, חוזקו האמיתי של ספר זה הוא דווקא הסיפור. הוא מכשף, שתי הדמויות הראשיות בלתי נשכחות, ולאחר שסיימתי לקרוא אותו התעוררו בי געגועים עזים לקרוא בו שנית.
ריצ'ארד באך כתב ספר מזוקק ויקר ערך, ומוביל את הקורא למסע נדיר בכנותו. בשונה מספרי עידן חדש או רוחניות אחרים, באך אינו מטיף. הוא מציע את השקפתו, ועליכם רק לשכוח לרגע את המציאות וללכת על המים.”

“ספר מיוחד ויפהפיה שתמיד אפשר לחזור אליו מחדש.

"תעתועים" משאיר אותך חושב ותוהה על החיים ואיך שהם נראים משלושת צידי המטבע... קיבלתי אותו מחברה לפני 20 שנה ליום הולדתי ולא פעם אני נזכרת בו מתוך הקשרים שונים בחיי היומיום.

[ואם חיפשתם ספר מתנה אוניברסלי - רוב הסיכויים שהספר הזה יענה על דרישתכם]

מומלץ בחום!”