מורי•לפני 11 חודשיםהדבר היה ככה אינו ברצף הרומנים שלו, שבעה במספר, שציונם נע בין מצוין למופת.הנוכחי מיותר. שלו לא הבין ביופי ולא בהילה שסביבו ומה זה יוצר. ספר מיותר.על הביקורת של מירב על אל תספר לאחיך מאת מאיר שלו
נצחיה•לפני 11 חודשיםהספר הזה באמת מוזר מאוד.וזה למרות שאני חיבבתי את הדבר היה ככה, וגם שתיים דובים לא רע.על הביקורת של מירב על אל תספר לאחיך מאת מאיר שלו
אהוד בן פורת•לפני שנתייםקשה לי להתעלם מעובדה שאת הספר הזה על דבורים כתבה מי שהשם הפרטי שלה הוא "מאיה" (כאילו דבורה).על הביקורת של מירב על תולדות הדבורים מאת מאיה לונדה
לפני השינהס.ג'. ווטסוןספר עם הבטחה גדולה, שבסופו של דבר מתגלה כתרגיל בסדנת כתיבה שנשען על עלילה מאד לא ברורה, עולות המון שאלות שהן למעשה פינות שהמחבר לא סגר כראוי. העיסוק האמנזיה מעניין ונראה שנעשה לימוד מעמיק של מה שעובר על אנשים עם בעיות מהסוג הזה, אבל באיזשהו שלב זה נהיה טרחני. לקראת הסוף כבר בא לך להגיע לסוף, להבין איך זה נפתר וזהו.
לפני השינהס.ג'. ווטסוןספר עם הבטחה גדולה, שבסופו של דבר מתגלה כתרגיל בסדנת כתיבה שנשען על עלילה מאד לא ברורה, עולות המון שאלות שהן למעשה פינות שהמחבר לא סגר כראוי. העיסוק האמנזיה מעניין ונראה שנעשה לימוד מעמיק של מה שעובר על אנשים עם בעיות מהסוג הזה, אבל באיזשהו שלב זה נהיה טרחני. לקראת הסוף כבר בא לך להגיע לסוף, להבין איך זה נפתר וזהו.
לפני השינהס.ג'. ווטסוןספר עם הבטחה גדולה, שבסופו של דבר מתגלה כתרגיל בסדנת כתיבה שנשען על עלילה מאד לא ברורה, עולות המון שאלות שהן למעשה פינות שהמחבר לא סגר כראוי. העיסוק האמנזיה מעניין ונראה שנעשה לימוד מעמיק של מה שעובר על אנשים עם בעיות מהסוג הזה, אבל באיזשהו שלב זה נהיה טרחני. לקראת הסוף כבר בא לך להגיע לסוף, להבין איך זה נפתר וזהו.
אנשי הארץ המיוערתתומאס (תומס) הארדי (הרדי)אהבתי את הספר מאד, את האופן שבו הוא מעביר אותנו מהמאה ה 21 למאה ה 19 ולאורח החיים הכפרי, תוך תיאור חיי היום יום, דרך החשיבה, המנהגים והמסורות של הדמויות, כמו שתומאס הארדי יודע לעשות כל כך טוב, וכמובן, האווירה שהיער יוצר לאורך כל הספר, כמו בספרים אחרים שלו לטבע יש תפקיד מהותי באווירת הסיפור גם כתפאורה, גם כגורם המשפיע על נפשן של הנפשות הפועלות וגם כחלק מחיי היום יום והפרנסה, מקצועות ועיסוקים שכבר אינם קיימים. העלילה מפותלת, גם היא מאד אופיינית להארדי, ובשלבים מסוימים קראתי את הספר ממש כמו ספר מתח. הניגוד שבין החיים המחוברים לטבע של הכפריים והאנשים הפשוטים החיים בלב היער לבין אלה שהגיעו מבחוץ או שנגעו בחיים שמחוץ ליער והעידון שלהם, הניגוד בין פשטות ובין תחכום, הוא כמו מטוטלת שנעה לאורך כל הספר. מומלץ.
אנשי הארץ המיוערתתומאס (תומס) הארדי (הרדי)אהבתי את הספר מאד, את האופן שבו הוא מעביר אותנו מהמאה ה 21 למאה ה 19 ולאורח החיים הכפרי, תוך תיאור חיי היום יום, דרך החשיבה, המנהגים והמסורות של הדמויות, כמו שתומאס הארדי יודע לעשות כל כך טוב, וכמובן, האווירה שהיער יוצר לאורך כל הספר, כמו בספרים אחרים שלו לטבע יש תפקיד מהותי באווירת הסיפור גם כתפאורה, גם כגורם המשפיע על נפשן של הנפשות הפועלות וגם כחלק מחיי היום יום והפרנסה, מקצועות ועיסוקים שכבר אינם קיימים. העלילה מפותלת, גם היא מאד אופיינית להארדי, ובשלבים מסוימים קראתי את הספר ממש כמו ספר מתח. הניגוד שבין החיים המחוברים לטבע של הכפריים והאנשים הפשוטים החיים בלב היער לבין אלה שהגיעו מבחוץ או שנגעו בחיים שמחוץ ליער והעידון שלהם, הניגוד בין פשטות ובין תחכום, הוא כמו מטוטלת שנעה לאורך כל הספר. מומלץ.
אנשי הארץ המיוערתתומאס (תומס) הארדי (הרדי)אהבתי את הספר מאד, את האופן שבו הוא מעביר אותנו מהמאה ה 21 למאה ה 19 ולאורח החיים הכפרי, תוך תיאור חיי היום יום, דרך החשיבה, המנהגים והמסורות של הדמויות, כמו שתומאס הארדי יודע לעשות כל כך טוב, וכמובן, האווירה שהיער יוצר לאורך כל הספר, כמו בספרים אחרים שלו לטבע יש תפקיד מהותי באווירת הסיפור גם כתפאורה, גם כגורם המשפיע על נפשן של הנפשות הפועלות וגם כחלק מחיי היום יום והפרנסה, מקצועות ועיסוקים שכבר אינם קיימים. העלילה מפותלת, גם היא מאד אופיינית להארדי, ובשלבים מסוימים קראתי את הספר ממש כמו ספר מתח. הניגוד שבין החיים המחוברים לטבע של הכפריים והאנשים הפשוטים החיים בלב היער לבין אלה שהגיעו מבחוץ או שנגעו בחיים שמחוץ ליער והעידון שלהם, הניגוד בין פשטות ובין תחכום, הוא כמו מטוטלת שנעה לאורך כל הספר. מומלץ.
לפני השינהס.ג'. ווטסון0תחילת הספר מעוררת ציפיה להמשך מעניין, סוחף ומותח. בקיצור, לספר מתח זורם ואסקפיסטי כמו שצריך. הבטחה לחוד, מציאות לחוד. אחרי לא הרבה עמודים העגלה מתחילה לקרטע. העסק נהיה משעמם. העלילה מעצבנת במופרכותה. ספוילר זהירות: *כל כך גרוע שנעצבתי כשהבנתי שהתקווה למות הגיבורה לא התממשה* מה שאמור היה להיות שיא העלילה מבחינת המתח גרם לי לעבור ל MODE קריאה מהירה. בגלל האקספוזיציה זה לא כוכב אחד. ואולי בגלל ההבטחה מהפתיחה שלא קוימה בעצם דוקא היה צריך להיות רק 1...
כל האור שאיננו רואיםאנתוני דואר0הכתיבה המפורטת והנפלאה שולחת אותי מייד לסימטאות סאן מאלו בכל פתיחה של הספר ספר נהדר מזוויות שונות של אנשים שונים הסוף מעט מתאמץ לסגור את כל הקצוות אבל הכתיבה הנפלאה מחפה ומשאירה את הדרוג על חמישה כוכבים
בריחהאליס מונרו0אני ממשיך במסע הספרים שצרבו את חיי. הספרים שאחריהם אני תר ומחפש. בימים של חורף אני מחפש ביתר שאת אחרי המילים העזות ביותר. כבר סיפרתי כאן על אהבתי לסיפורים קצרים. קראתי רבים ומגוונים, נהניתי ממעולים ורבים אבל הספר שעשק את ליבי, קרע את העור מבין עצמותיי הוא הקובץ המופלא "בריחה". קראתי עוד כמה קבצי סיפורים נהדרים של אליס מונרו אבל הקובץ "בריחה" בעט בכל המוסכמות, חילל את כל ההגנות שבי ונכח מולי עוצמתי וקיים. בקריאת סיפור מקובץ הסיפורים של הסופרת הקנדית אליס מונרו, הגוף מגיב לפני הראש להתרחשות האירועים הכתובים. בכתיבה אגבית ומרוחקת. כתיבה מצומצמת זאת גרמה לתנועות גופי להימתח ואז לחוש איך מקבץ הרגשות בתוכי נעור. הציפייה הופכת עזה והתחושות הפנימיות הבסיסיות הבוהקות, חמלה זעם, תשוקה וכאב עוברות תהליך של עבודה פנימית צפופה. אולי המילים הנקראות גורמות לקורא להרגיש סוג של ייאוש איטי שמתנחל לך בגוף כמו דיו כחול ואוטם את כול פתחי הנשימה. לי זה קרה במשך הקריאה אתה מוריד את דופק הנשימה לנשימות וקצרות ואוסף את המשפטיים האגביים, מתרכז. משתאה איך זה שמספר עמודים בספר יכולים להפוך חלקים מעולמך. מה זה אומר עלי? מה זה אומר על הסופרת. מעניין. לאורך כל קריאת הספר חשבתי כמה השמש יפה בשמים. ימי חורף היו ואחרי מספר ימי גשם נעים שהופיעה שמש שמיבשת לך את הגוף, מזככת אותו. לאורך כל הקריאה רציתי שהגוף שלי יבהק משמש זורחת כמו חרדון. הייאוש והאגביות רק הלהיטו את רצוני לחוש בקרני השמש ובצלילי המוסיקה. שמש ומילים אלה הם הדת הכי גדולה של האדם. מונרו בקובץ בריחה דייקה אותם עד עומק הנשמה. מילים עזות רצוי שיבואו בצמצום, מדויקות וחדות. שיעור לחיים. שאני כותב אני הוגה על צמצום, חדות ודיוק מנסחות נכון ביותר את רגעי האמת ,צמצום דרור. המוסיקה שאני שומע בקריאת ספר מאזנת אותי ומייצרת בי סוג של הסדרים חדשים, אני תמיד מחפש שובלי אור בין צליל לקול.