ברטי הוא אנגלי צעיר ממעמד האצילים ובעלי הרכוש. הוא טמבל חביב, שוחר טוב, שמרוב כוונות טובות משאיר אחריו אנדרלמוסיה והרס בכל מקום בו הוא עובר. ג'יבס הוא הבאטלר שלו - חכם ומשכיל בהרבה מאדונו, מתוחכם מאד - תכונה שכנראה נדרשת לכל מטפלת מוצלחת או באטלר ממוצע, ונודע ביכולתו לפתור בעיות מסובכות.

זה הספר הראשון של וודהאוס שאני קוראת, אין לי מושג איך קרה שלא קראתי מספריו קודם. וודהאוס שנולד ב 1881 באנגליה חי את רוב חייו הבוגרים בארה"ב והיה סופר פורה - מעל 90 ספרים שהניבו אף סדרות בטלויזיה וסרטים. את ברטי וג'יבס גילמו יו לורי וסטיבן פריי בהתאמה בסידרה שלצערי הרב לא ראיתי.

כמיטב המסורת של ג'רום ק. ג'רום הוא כותב סיפור קטן ומענג, מצחיק מאד, שכולו הבלים ונושאו לכאורה לא רלוונטי: מה לי ולטמבל הנפוח שכל עניינו בילויים, ביקורים מזדמנים אצל קרובי משפחה ושיחות ברמה של ילדים מכתה ו'? אז זהו, שהוא יותר רלוונטי ממה שנראה על סמך התאור הזה. וודהאוס ניחן בכישרון לחשוף יומרות ריקות, צדקנות, התחזות וחוסר מודעות עצמית. ברטי המשתמש בביטויים זרים מפוצצים שבדרך כלל אינו מבין, הוא דוגמה, ברגלי הפיל בחנות חרסינה שלו, לאנשים שכל אחד מכיר. התוצאה מאלפת בדיוק כמו שהיא מצחיקה.

זה ספר מקסים שאהבתי מאד. הוא שולח אותך למחוזות רחוקים מאד מהמציאות הדורשת אילחוש. כדאי להחזיק אותו בסביבה לזמנים קשים במיוחד.

כשלקחתי את הספר, אמרה לי הספרנית : " אל תתן את הספר לבן שלך לקרוא" , ועשתה מן כזה פרצוף.... (הבן מגיע לפעמים להחליף ספרים איתי).

שאלתי אותה - מה כבר יש בספר ?
והיא המשיכה לעשות פרצוף של פולניה שיודעת על משהו גס ונורא ולא יכולה להגיד.

זה היה מוזר, אבל לקחתי את הספר בכל זאת.

העמודים הראשונים הספיקו להמחיש לי למה פיה נאלם דום (גם פי התעקם קלות). אבל המשכתי לקרוא - ונוכחתי לדעת שבסופו של דבר מדובר בספר משעשע ומעניין. פשוט צריך להתרגל אליו.

צר לי רק על אמו היהודיה של פיליפ רות, שנאלצה לשאת את המבטים של השכנות. בטח חשבה שבו סופר יביא לה גאווה, ולא דמיינה מה השוואנץ יעשה לה.

תרגם יפה אסף גברון, שנאלץ גם הוא לטבול את ידיו במדמנה, אבל פרנסה זה פרנסה.

בניגוד לרוב ספרי ההמשך, אין ספק שהוצאתו של "חדו"א 2" לא נובעת מרצונו של קון לשחזר את הצלחת הספר המקורי, אלא מצורך אמנותי אמיתי לענות על השאלות הרבות שנותרו בלתי סגורות ב"חדו"א 1": מה יהא על קריטריון ההתכנסות לטורים אינסופיים? כיצד גוזרים פונקציה סתומה? וחשוב מכל: מיהו אותו סטוקס המסתורי ממשפט סטוקס, מה בינו לבין גרין ממשפט גרין, והאם שניהם יתאחדו בבוא היום עם נסיך המתמטיקה גאוס?

למפגרים ולמפגרים בנפשם.