Uאמיתית•לפני 10 שניםמחשבות אני מסכימה איתך לגמריעל הביקורת של DreamCatcher על המעון של מיס פרגרין לילדים משונים מאת רנסום ריגס
Uאמיתית•לפני 10 שניםבעיניי הספר טוב. עיסת נייר? הכול בסדר איתך? נראה לי שהגזמתעל הביקורת של שרון מוזס על הנערה מהדואר מאת סטפן (שטפן) צווייג
Uאמיתית•לפני 10 שניםיופי של סיקור קראתי את הספר, ואהבתי מאודעל הביקורת של רץ על ים ביני לבינך מאת נורית גרץ
רץ•לפני 10 שניםלא כל כך הבנתי - למה סיפור שיש בו אהבה גדולה הוא זוועתי, ומה הקשר בין הסיפור הזה לשוברים שתיקה, מי שניסה להשתיק את הסיפור הזה זה משרד החינוך, למה שלא נשרוף את הספרים הזוועתיים ?על הביקורת של אמיתית על גדר חיה מאת דורית רביניאן
בת-יה•לפני 10 שניםעמיר, מכירה את הספר. יסמין היא ערביה נוצריה לא מוסלמית ובמשפחה כזאת הדבריםמתנהלים קצת אחרת. מעבר לכך, כל שאר "הדוגמאות" מסתיימות, במקרה הטוב, בבריחה והסתתרות בחו"ל ובמקרה הרע בטרגדיה.על הביקורת של אמיתית על גדר חיה מאת דורית רביניאן
U•לפני 10 שניםטעות, בתיה. דוגמא ב"יסמין" היה רומן בין יהודי לערביה. ובוודאי יש דוגמאות נוספות.על הביקורת של אמיתית על גדר חיה מאת דורית רביניאן
נתי ק. •לפני 10 שניםואני מאחלת לך שהבת שלך תתחתן מאהבה, כי גם אם היא תתחתן עם יהודי כשר יוצא סיירת מטכ"להבת של ההוא מ"שובר שתיקה" עדיין יש סיכוי שתהיה מאושרת יותר. ולא, אני לא שמאלנית, אז אני מקווה שמותר לי לקרוא את הביקורת שלך...על הביקורת של אמיתית על גדר חיה מאת דורית רביניאן
עקדת תמרנעמי רגןלא ברור לי איך בדיוק אני תמיד מצליחה ליפול לפח עם הספרים האלה. תמיד אני מרגישה צורך לתת את במת הקריאה לסופרים הישראלים, אך מה לעשות , במקרה של נעמי רגן ההחלטה שגויה. את הספר הברית של נעמי רגן סיימתי עם אכזבה גדולה מאוד, גם הסיפור המופרך וגם הכתיבה היו בינונים, אחרי שקראתי ביקורת על עקדת תמר ,החלטתי לנסות את מזלי בשנית ולצערי התאכזבתי. אז נעמי רגן אתך הסליחה, אולי בפעם הבאה יצליח לך יותר.
גדר חיהדורית רביניאןהזהרה לכל השמאלנים - אל תקראו את הביקורת שלי. כמה פעמים יצא לי להחזיק את הספרון הקטנטן הירוק ביד, לקרוא בגב את תוכנו ולהחזירו למדף. אך מה לעשות ,לתקשורת כנראה כוח עצום , וכן לא עמדתי בפיתוי והחלטתי לבדוק על מה המהומה? וסוף סוף הבנתי המהומה הייתה על מאומה! דורית בחרה בסיפור אהבה בין יהודייה ליאת לערבי פלסטיני חילמי ,לא יאומן איך האהבה ממבט הראשון מתפתחת שם תוך שניות ספורות. המצב בארצנו הקטנטונת לצערי הפך להיות שבשגרה, כל יום שומעים על חייל ,אזרח תמים, אימא ועל ילדים חפים מפשע שנרצחים בדם קר. שוב פיגוע ושוב חוזר חלילה. לא הספקנו לכאוב את כאב המשפחות השכולות ושוב פיגוע. הקורבנות "לא זוכים" לייחס מיוחד בשידורי החדשות, כי יש צורך לפנות שוב מקום חדש לקורבן הבא. הגעתי למצב שאני פוחדת ליהנות ולטייל במקומות "המסוכנים". ועוד הממשלה שלנו כובלת את ידיי החיילים והשוטרים שמסכנים את נפשם ועושים עבודת קודש בשמירה על חיינו, ופותחת בחקירה האם היירי היה מוצדק או לא. כל ירי על מחבל הבא להורגך הוא מוצדק, ככה נעזור להם לעלות "למעלה" ולפגוש במהרה את 70 הבתולות שמחכות שם בציפייה לבואם, זה עדיף על כך שאנו נותנים להם בית טוב בכלא, מאכילים אותם ונותנים להם לצאת עם תואר על חשבוננו. אני ממש בפליאה עצומה על בנט, מה עשית? את ההיפך ממה שהיה צריך להיות. גרמת לקוראים הסקרנים לקרוא את הספר בניסיון להבין על מה התקשורת רועמת, דורית צריכה להודות לך ולתגמל אותך כספית על כך. ולאנשי "שוברים שתיקה" בבקשה כשהבת שלכם תתחתן עם ערבי (עדיף לכם שיהיה מהשטחים) אל תשכחו להזמין אותי "להשתתף בשמחתם" , לבטח לברית של הנכד לא תוכלו להזמין אותי כי טקס היהדות הזה לא יתקיים. דורית צר לי כתיבתך טובה וזורמת, אך לא אוכל להתעלם מהסיפור הזוועתי הזה, ולכן אפילו כוכב אחד בודד לא תקבלי ממני. כי פשוט אני "אמיתית"
גדר חיהדורית רביניאןהזהרה לכל השמאלנים - אל תקראו את הביקורת שלי. כמה פעמים יצא לי להחזיק את הספרון הקטנטן הירוק ביד, לקרוא בגב את תוכנו ולהחזירו למדף. אך מה לעשות ,לתקשורת כנראה כוח עצום , וכן לא עמדתי בפיתוי והחלטתי לבדוק על מה המהומה? וסוף סוף הבנתי המהומה הייתה על מאומה! דורית בחרה בסיפור אהבה בין יהודייה ליאת לערבי פלסטיני חילמי ,לא יאומן איך האהבה ממבט הראשון מתפתחת שם תוך שניות ספורות. המצב בארצנו הקטנטונת לצערי הפך להיות שבשגרה, כל יום שומעים על חייל ,אזרח תמים, אימא ועל ילדים חפים מפשע שנרצחים בדם קר. שוב פיגוע ושוב חוזר חלילה. לא הספקנו לכאוב את כאב המשפחות השכולות ושוב פיגוע. הקורבנות "לא זוכים" לייחס מיוחד בשידורי החדשות, כי יש צורך לפנות שוב מקום חדש לקורבן הבא. הגעתי למצב שאני פוחדת ליהנות ולטייל במקומות "המסוכנים". ועוד הממשלה שלנו כובלת את ידיי החיילים והשוטרים שמסכנים את נפשם ועושים עבודת קודש בשמירה על חיינו, ופותחת בחקירה האם היירי היה מוצדק או לא. כל ירי על מחבל הבא להורגך הוא מוצדק, ככה נעזור להם לעלות "למעלה" ולפגוש במהרה את 70 הבתולות שמחכות שם בציפייה לבואם, זה עדיף על כך שאנו נותנים להם בית טוב בכלא, מאכילים אותם ונותנים להם לצאת עם תואר על חשבוננו. אני ממש בפליאה עצומה על בנט, מה עשית? את ההיפך ממה שהיה צריך להיות. גרמת לקוראים הסקרנים לקרוא את הספר בניסיון להבין על מה התקשורת רועמת, דורית צריכה להודות לך ולתגמל אותך כספית על כך. ולאנשי "שוברים שתיקה" בבקשה כשהבת שלכם תתחתן עם ערבי (עדיף לכם שיהיה מהשטחים) אל תשכחו להזמין אותי "להשתתף בשמחתם" , לבטח לברית של הנכד לא תוכלו להזמין אותי כי טקס היהדות הזה לא יתקיים. דורית צר לי כתיבתך טובה וזורמת, אך לא אוכל להתעלם מהסיפור הזוועתי הזה, ולכן אפילו כוכב אחד בודד לא תקבלי ממני. כי פשוט אני "אמיתית"
עקדת תמרנעמי רגןלא ברור לי איך בדיוק אני תמיד מצליחה ליפול לפח עם הספרים האלה. תמיד אני מרגישה צורך לתת את במת הקריאה לסופרים הישראלים, אך מה לעשות , במקרה של נעמי רגן ההחלטה שגויה. את הספר הברית של נעמי רגן סיימתי עם אכזבה גדולה מאוד, גם הסיפור המופרך וגם הכתיבה היו בינונים, אחרי שקראתי ביקורת על עקדת תמר ,החלטתי לנסות את מזלי בשנית ולצערי התאכזבתי. אז נעמי רגן אתך הסליחה, אולי בפעם הבאה יצליח לך יותר.
עקדת תמרנעמי רגןלא ברור לי איך בדיוק אני תמיד מצליחה ליפול לפח עם הספרים האלה. תמיד אני מרגישה צורך לתת את במת הקריאה לסופרים הישראלים, אך מה לעשות , במקרה של נעמי רגן ההחלטה שגויה. את הספר הברית של נעמי רגן סיימתי עם אכזבה גדולה מאוד, גם הסיפור המופרך וגם הכתיבה היו בינונים, אחרי שקראתי ביקורת על עקדת תמר ,החלטתי לנסות את מזלי בשנית ולצערי התאכזבתי. אז נעמי רגן אתך הסליחה, אולי בפעם הבאה יצליח לך יותר.
גדר חיהדורית רביניאןהזהרה לכל השמאלנים - אל תקראו את הביקורת שלי. כמה פעמים יצא לי להחזיק את הספרון הקטנטן הירוק ביד, לקרוא בגב את תוכנו ולהחזירו למדף. אך מה לעשות ,לתקשורת כנראה כוח עצום , וכן לא עמדתי בפיתוי והחלטתי לבדוק על מה המהומה? וסוף סוף הבנתי המהומה הייתה על מאומה! דורית בחרה בסיפור אהבה בין יהודייה ליאת לערבי פלסטיני חילמי ,לא יאומן איך האהבה ממבט הראשון מתפתחת שם תוך שניות ספורות. המצב בארצנו הקטנטונת לצערי הפך להיות שבשגרה, כל יום שומעים על חייל ,אזרח תמים, אימא ועל ילדים חפים מפשע שנרצחים בדם קר. שוב פיגוע ושוב חוזר חלילה. לא הספקנו לכאוב את כאב המשפחות השכולות ושוב פיגוע. הקורבנות "לא זוכים" לייחס מיוחד בשידורי החדשות, כי יש צורך לפנות שוב מקום חדש לקורבן הבא. הגעתי למצב שאני פוחדת ליהנות ולטייל במקומות "המסוכנים". ועוד הממשלה שלנו כובלת את ידיי החיילים והשוטרים שמסכנים את נפשם ועושים עבודת קודש בשמירה על חיינו, ופותחת בחקירה האם היירי היה מוצדק או לא. כל ירי על מחבל הבא להורגך הוא מוצדק, ככה נעזור להם לעלות "למעלה" ולפגוש במהרה את 70 הבתולות שמחכות שם בציפייה לבואם, זה עדיף על כך שאנו נותנים להם בית טוב בכלא, מאכילים אותם ונותנים להם לצאת עם תואר על חשבוננו. אני ממש בפליאה עצומה על בנט, מה עשית? את ההיפך ממה שהיה צריך להיות. גרמת לקוראים הסקרנים לקרוא את הספר בניסיון להבין על מה התקשורת רועמת, דורית צריכה להודות לך ולתגמל אותך כספית על כך. ולאנשי "שוברים שתיקה" בבקשה כשהבת שלכם תתחתן עם ערבי (עדיף לכם שיהיה מהשטחים) אל תשכחו להזמין אותי "להשתתף בשמחתם" , לבטח לברית של הנכד לא תוכלו להזמין אותי כי טקס היהדות הזה לא יתקיים. דורית צר לי כתיבתך טובה וזורמת, אך לא אוכל להתעלם מהסיפור הזוועתי הזה, ולכן אפילו כוכב אחד בודד לא תקבלי ממני. כי פשוט אני "אמיתית"
האויב שלהלנה להטוליינן0פינלנד היא לא ארה"ב. לא צרפת ואפילו לא גרמניה. היא בסך הכל מקום משעמם עם אנשים פשוטים, שקטים ושתויים. לכן הניסיון של הסופרת להרעיד ולהסעיר מציאות לא קיימת, כשהיא מערבבת בחגיגה הזו תפיסות פמיניסטיות ו"תרבות נורדית" כביכול, יוצא מגוחך שלא לומר - נלעג. לכאורה סיפור בלשי. לכאורה רצח לא פתור בעיירה רחוקה מהלסינקי המפוענח על ידי בלשית משטרה לשעבר ומתמחה במשפטים. הכל לכאורה. המציאות הפינית צועקת מכל שורה - שקט שם, שלו שם, קר שם. החיים שם נעים לאט מאד. כאמור - זו לא ארצות הברית.. אז הסיפור דלוח, ההתנהלות צפויה והפתרון הזוי. ואם נתקעתם עם הספר בטיסה שבה כל שאר חומרי הקריאה הם בשפה זרה - אז תוכלו לסיים את הספר. בכל סיטואציה אחרת - זה לא יהיה קל...
הנאום הסודיטום רוב סמית0אחרי הספר הראשון של טוב רום סמית שקראתי "ילד 44"...דיי התמכרתי לצורת הכתיבה, לירידה של הסופר לפרטים, ויותר מכל ליכולת של הסופר להעתיק את הקורא לתוך אטמוספירה פוליטית שונה מכל מה שהכרנו- ברית המועצות בנקודת המעבר שבין שתי תקופות- שלטון הפחד של סטאלין לתקופה של אחרי מות סטאלין ועליית כרושצ'ב. לב הוא סוכן של המשטר הסובייטי, טופח וגדל בתקופה של סטאלין- על הסוכנים הוטל לאתר, לרדוף ואף להפליל את מתנגדי המשטר, לחפש אחר כל סממן של חוסר ציות וחוסר שביעות רצון מהמשטר ומשם להטיל את הקורבן לתוך תהום הנשייה של הגולאגים. זה היה תפקידו של לב, גיבור הספר...רק שבשלב מוקדם העלילה מתהפכת ולב נהפך להיות מצייד לניצוד...צחוק הגורל מביא את לב, להיות במקום אליו שלח לא מעט אנשים חפים מפשע...אל הגולאג. כמו בספרו הקודם של טום רוב סמית "ילד 44", גם כאן מועברת תחושת לקורא באופן חד וויזואלי תחושת הרדיפה הפוליטית, הפרנויה, הקיום השברירי של הדברים הכי אלמנטריים... עלילה שנעה בקצב מסחרר ומלודרמטי...מהפנטת וממחישה דרך החוויה הפרטנית...את החוויה הלאומית, את משבר הזהות שחלף על האומה ועל מזרח אירופה לאחר עידן סטאלין. אהבתי , התחלתי את הספר האחרון בטרילוגיה, וממליץ בחום.
יום האפסדיוויד באלדאצ'י0ספר מתח טוב. ג'ון פולר הוא נגד בכיר בצבא ארה"ב, סוכן מיוחד במחלקה לחקירות פליליות (מח"פ) שעוסק בחקירת פשעים הקשורים לחיילי ארה"ב. גו'ן פולר ג'וניור הוא גם בנו של אחת מהאגדות של הצבא, ג'נרל (בדימוס) ג'ון פולר, ששמו עדיין מוכר ומוערך ע"י רבים מאנשי הצבא ובכל הרמות. כשג'ון נשלח לבדו לחקור את מותו של איש צבא, רס"ן, שנרצח יחד עם משפחתו בעיירה קטנה וגוועת בוירגי'ניה המערבית, הוא לא יודע אם הרצח קשור לצבא, לתפקידו של האיש, או שהסיבה היא אחרת. פולר חובר לאשת משטרה מקומית, סם (סמנטה) קול ויחד הם מתחילים לקלף את השכבות מהתעלומה ולנסות להגיע ללב העניין. ככל שהסיפור מתקדם מבין פולר על מה הוא עלה וכמה חשוב לטפל ולעצור את המזימה בטרם תתפוצץ.