יואל ספרי התורמוס•לפני 3 שניםמה גאוני בשיווק שלו? זה הרבה יותר נמוך מרדוד, זה אולי הספר עם הטקסט הכי פתטי שיש בעברית.על הביקורת של משתמש על בעיניים ירוקות מאת דניאל טאובה
בעיניים ירוקותדניאל טאובהאחד הספרים הבודדים שאשכרה קניתי בגלל שיווק גאוני. ברמת התוכן- רדוד, לא מעניין ואפילו מביך. הייתי מסכמת את הספר בכך שמדובר בבחור תל אביבי משועמם שחיפש לעשות קצת כסף ופשוט התחיל 'לזיין' על סיפור חיים שהוא היה רוצה שיהיה לו.
בעיניים ירוקותדניאל טאובהאחד הספרים הבודדים שאשכרה קניתי בגלל שיווק גאוני. ברמת התוכן- רדוד, לא מעניין ואפילו מביך. הייתי מסכמת את הספר בכך שמדובר בבחור תל אביבי משועמם שחיפש לעשות קצת כסף ופשוט התחיל 'לזיין' על סיפור חיים שהוא היה רוצה שיהיה לו.
13 סיבותג'יי אשרחשבתי שספר הזה הוא ספר טוב.. וכן קראתי אותו בהתחלה.. דמות של ילדה טובה שמפשת קצת ריגושים, ונפגעת, לאט לאט היא מרפה ומחפשת מישהו ש'יציל' אותה מעצמה ומהעולם שלה. ספר יפה, אבל לא עוצר נשימה.. רק מעניין.
13 סיבותג'יי אשרחשבתי שספר הזה הוא ספר טוב.. וכן קראתי אותו בהתחלה.. דמות של ילדה טובה שמפשת קצת ריגושים, ונפגעת, לאט לאט היא מרפה ומחפשת מישהו ש'יציל' אותה מעצמה ומהעולם שלה. ספר יפה, אבל לא עוצר נשימה.. רק מעניין.
13 סיבותג'יי אשרחשבתי שספר הזה הוא ספר טוב.. וכן קראתי אותו בהתחלה.. דמות של ילדה טובה שמפשת קצת ריגושים, ונפגעת, לאט לאט היא מרפה ומחפשת מישהו ש'יציל' אותה מעצמה ומהעולם שלה. ספר יפה, אבל לא עוצר נשימה.. רק מעניין.
13 סיבותג'יי אשרחשבתי שספר הזה הוא ספר טוב.. וכן קראתי אותו בהתחלה.. דמות של ילדה טובה שמפשת קצת ריגושים, ונפגעת, לאט לאט היא מרפה ומחפשת מישהו ש'יציל' אותה מעצמה ומהעולם שלה. ספר יפה, אבל לא עוצר נשימה.. רק מעניין.
האקדמיה לערפדיםרישל מיד0אוף. תחושת אכזבה מטורפת. המליצו, התלהבו... הבסיס של העלילה סביר פלוס. זה לא הופך את הספר ליפה... הביטוי "כל המוסיף גורע"? זה על זה. ספר לא טוב. מלוכלך בטירוף. העלילה נמרחת והקצב איטי:( איזה באסה זה לומר דבר כזה על ספר...
האקדמיה לערפדיםרישל מיד0זה היה יום מצוין יום שבו הכל היה מושלם אתם יודעים למה????? כי הספר האקדמיה לערפדים הגיע לספרייה העירונית שלי וכמעט צרחתי באושר שראיתי אותו על המדף וידעתי שזה הגורל שלי לקחת אותו ........ העלילה מסופרת מפי רוז שהיא בעצם דמפירית ( דמפירים הם חצי ערפד חצי בני אנוש ומרויים הם ערפדים שלמים) ולפעמים מפי ליסה, טוב עכשיו אני מרחיבה קצת על הדמויות כדי שתדעו מה חשבתי על כל אחת. רוז- אני מתה עליו היא לא מפחדת להגיד מה שהיא רוצה היא בעלת שיער חום כהה ארוך עיניים חומות ונראית כמו יפהייפיה אירופאית אגב היא בת 17 ליסה - טוב ליסה היא גם בת 17 היא מרוי והיא גם באה משושלת אצילים שנקראת דראגומייר ( יש 12 משפחות אצולה) היא בעלת עור בהיר ושיער בלונדיני איש לה כוחות רבים מאשר לכל שאר המרויים. טוב הם בעצם הדמויות העיקריות , הספר מתחיל מתי שמוצאים את רוז וליסה לאחר שנתיים של חיפושים אנשי בית הספר ומחזירים אותם לבית הספר הנקרא סנט ולדימיר ( על שם ערפד ידוע מסתבר..) שם הם נפגשות עם חברים ישנים אחמממאחממ מייסון ונטלי אחממאחמ מתמודדות עם אויבות אחממ מיה אחממ ופוגשות אהבות חדשות ליסה+כריסטיאן= אהבה , רוז+ דימיטרי= פשוט חולה עליהם שאי אפשר לתאר...... אני ממש אהבתי את הספר ועכשיו אני לא יעשה לכם תקציר לכולו כי אני רוצה שתקראו ותאהבו אותו בלי שתקראו ספויילרים . אז ביקורתי כאן הסתיימה ואני מקווה שהייתה לכם נעימה נ.ב אתם חושבים שכאדי לי להמשיך עם החרוזים בהתחלה בסוף בכל ביקורת ??? אני אודה עם תגיבו!!
מעוף הדרקוןאן מק'קאפרי0הראשון מסידרת "הדרקונים של פרן" שכתבה מק'קאפרי, סופרת מדע בדיוני ופנטסיה מוערכת. הספר, שיצא לאור ב 1967 פורש מארג חיים מעניין, בלי לערב כישופים ולחשים, ומאפשר להשתתף בדרך בה רואה הסופרת את החיים בכלל ואת גיבורתה בפרט. הסיפור מתרחש בכוכב עליו התיישבו בני אדם: הכוכב נעים למחייה, ובני האדם מנהלים בו חיים פאודליים - חקלאיים, כמו שאנחנו מכירים מהמאה ה - 13. השוני(?) הוא שעל הכוכב מרחפת סכנה קבועה, הבאה במחזורים לא קבועים, ולכן גייסו בני האדם חיה דמויית דרקון החיה על הכוכב, והתפתח מעמד של "דרקונאים" המטפלים בדרקונים, נקשרים אליהם ועוסקים בהגנת הכוכב - במימון התושבים האחרים. כאן בא לידי בטוי המתח הקבוע הנקרא "הוצאות הביטחון": כל עוד מרחפת סכנה על ראש(נו) נשמח לקחת חלק בנטל. אבל כשיש תקופת שלום ארוכה, בה הסכנה נשארת רק באגדות? אז אנחנו מעדיפים להוציא את הכסף על תענוגות אחרים... אן מק'קאפרי כתבה ספר בו מככבת גיבורה הנראית, על פניו, כפמיניסטית למופת: בעלת יכולת שרידה יוצאת דופן, שהתגברה על נסיבות חיים קשות. אבל חלק מהשקפת עולם מיושנת (הסופרת ילידת 1926) זלג אל הסיפור, והקטין את הגיבורה שיכולה היתה להיות יותר מעניינת. כך או כך הספר חביב, מעניין וקריא. ומה עוד נבקש לנו בקיץ?
