לפני כמה ימים הייתי צריכה להיות במשרד עם "חור" של כמה שעות בין פגישות. אתם לא רוצים לדעת איך מרגישים כשמקום העבודה נמצא במצב הכה אופנתי של פרוק (זמני!). אני מאחלת לכם שלא תדעו לעולם (טפו, טפו, חמסה, חמסה, שום בצל בננה...) למרות שחדרי מוקף בחדרי-רפאים של עובדים נעדרים, לא נראה לי מתאים לשבת ולקרוא ספר. מה כן? אחת מחנויות הספרים אלקטרוניים הוזילה מחירים, אז הורדתי 3 (אני לא יכולה להימנע מלהגזים...) ולקרוא ספר אלקטרוני זה ממש לא לקרוא ספר...

זה ספרו הראשון של פראצ'ט שאני קוראת. הוא מספר סיפור על מציאות שהיתה יכולה להיות. מתישהו במאה ה - 18 (אני מנחשת, הזמן אינו מוזכר) עובר גל עצום ומוחה מעל האדמה כפר של ילידים אנשי "האומה" הנמצא על אי קטנטן אי שם באוקיינוס. ילד אחד ששמו מאו נמצא באותה עת בים והוא הניצול היחיד. באותו זמן ספינה המוליכה את בתו של ה - 138 ברשימת הממתינים לרשת את כתר אנגליה נטרפת לאותו אי קטנטן, ורק היא - ארמינטרוד (שהפכה לדפני) יחד עם התוכי המקלל של רב החובל ניצלו מכל מי שהיה באותה עת על הסיפון. "צריך את כל החיים כדי ללמוד למות".

כישרון הכתיבה של פראצ'ט מרשים ביותר: כאילו ללא מאמץ הוא כותב סיפורים יצירתיים המתבססים על מה שאנחנו מכירים והולכים רחוק למחוזות ה"מה היה אילו". הסיפור עוסק בבחינת האמונה - יסודות האמת או המומצא של הדתות האנושיות. הוא עוסק במדע וצימאון הידע, במנהיגות ובהגינות.

אהבתי מאד את הספר: הוא נוגע בפנטזיה בלי להתרחק מעולם המציאות, הוא כתוב בהמון כישרון והמון הומור, מגחך על יומרות אצולה והתנשאות, עם מינון סביר ומענג של אירוניה וציניות. למרות שהוא מקוטלג כ"ספר נוער" נראה לי שבוגרים שמחבבים ספרים אינטליגנטים הכתובים בהומור בכל מיני צבעים - עד שחור - ייהנו ממנו כמוני.

זהו אחד הספרי מסע המהנים ביותר שיצא לי לקרוא.
קיבלתי אתמול עוד עותק במסגרת העברת הספר שיש לך לכל העולם (ניתן להצטרף בעמוד הפייסבוק של המקרר- ישנה קהילה בינלאומית שמעבירה את הספר וכעת יש כמה קוראי עברית שזכו להיות חלק מהחוויה ואף רשמו לי תודה על גב הספר הפנימי).

זה מתחיל בקומיקאי בריטי בערב של שתייה עם חברים, ונגמר בהתערבות הזויה לפיה זו לא בעיה לתפוס טרמפים עם מקרר באירלנד.
כאמור בערב שיכורים לא באמת זוכרים כלום אבל היה חוזה שמוכיח את אמיתות הדברים- טוני הוקס התחייב למסע סביב אירלנד בטרמפים בלבד עם מקרר!
קומיקאי שנון עם זמן פנוי וספונטניות כבירה יצא למסע עם המקרר שהופך לדמות מרכזית אליה מתייחסים כאדם, מקרר עם נשמה. (או נעלים וכביסה בפנים, תלוי את מי שואלים...)
בדרכו של הוקס לספר את חוויותיו באופן מבדח בסיפור שאכן התרחש לומדים את אירלנד ומכירים את האנשים, אלו שלוקחים אותו טרמפ ואלו שנמצאים במקום בו הוא לן או שותה. ומגוון מצחיק וספונטני מלווה אותו ואת המקרר במסעו, בכל עצירה ישנם אלו שינסו לעשות דבר מיוחד עם המקרר, משהו שלא עשו מעולם, וכעת המקרר אולי אינו בשימוש אבל הוא גלש בים וגם הוטבל לנצרות. כאלו הם האירים.
החסרון היחיד והמורגש ביותר הוא כמובן החזיון עצמו. לספר כזה- למסע שכזה- חייבים לקחת מצלמה.
אבל המצלמה הדיגיטלית לא היתה בחזקת רבים וחבל :(
ספר מצויין מצחיק וחובה לכל מי שרוצה לחייך, ולהתרפק על תרבות אחרת ואירלנד שונה.

הספר הראשון שקראתי בצבא בזמן הטירונות... ככה שיש לו פינה חמה בלב....
ספר פנטזיה/מדע בדיוני מעולה! לכל אוהבי הז'אנר ספר שיסחף אתכם לעולם הדמיון
מומלץ ביותר!