ביקורת ספרותית על אומה מאת טרי פראצ'ט
ספר טוב

---

לפני כמה ימים הייתי צריכה להיות במשרד עם "חור" של כמה שעות בין פגישות. אתם לא רוצים לדעת איך מרגישים כשמקום העבודה נמצא במצב הכה אופנתי של פרוק (זמני!). אני מאחלת לכם שלא תדעו לעולם (טפו, טפו, חמסה, חמסה, שום בצל בננה...) למרות שחדרי מוקף בחדרי-רפאים של עובדים נעדרים, לא נראה לי מתאים לשבת ולקרוא ספר. מה כן? אחת מחנויות הספרים אלקטרוניים הוזילה מחירים, אז הורדתי 3 (אני לא יכולה להימנע מלהגזים...) ולקרוא ספר אלקטרוני זה ממש לא לקרוא ספר...

זה ספרו הראשון של פראצ'ט שאני קוראת. הוא מספר סיפור על מציאות שהיתה יכולה להיות. מתישהו במאה ה - 18 (אני מנחשת, הזמן אינו מוזכר) עובר גל עצום ומוחה מעל האדמה כפר של ילידים אנשי "האומה" הנמצא על אי קטנטן אי שם באוקיינוס. ילד אחד ששמו מאו נמצא באותה עת בים והוא הניצול היחיד. באותו זמן ספינה המוליכה את בתו של ה - 138 ברשימת הממתינים לרשת את כתר אנגליה נטרפת לאותו אי קטנטן, ורק היא - ארמינטרוד (שהפכה לדפני) יחד עם התוכי המקלל של רב החובל ניצלו מכל מי שהיה באותה עת על הסיפון. "צריך את כל החיים כדי ללמוד למות".

כישרון הכתיבה של פראצ'ט מרשים ביותר: כאילו ללא מאמץ הוא כותב סיפורים יצירתיים המתבססים על מה שאנחנו מכירים והולכים רחוק למחוזות ה"מה היה אילו". הסיפור עוסק בבחינת האמונה - יסודות האמת או המומצא של הדתות האנושיות. הוא עוסק במדע וצימאון הידע, במנהיגות ובהגינות.

אהבתי מאד את הספר: הוא נוגע בפנטזיה בלי להתרחק מעולם המציאות, הוא כתוב בהמון כישרון והמון הומור, מגחך על יומרות אצולה והתנשאות, עם מינון סביר ומענג של אירוניה וציניות. למרות שהוא מקוטלג כ"ספר נוער" נראה לי שבוגרים שמחבבים ספרים אינטליגנטים הכתובים בהומור בכל מיני צבעים - עד שחור - ייהנו ממנו כמוני.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על אומה