“תהליך האשפוז הרופאי כבר אובחן מזמן כהליך פסיכולוגי של אובדן שליטה בחיים; כל מי שביקר פעם אדם קרוב, או חוה בעצמו אשפוז בבי"ח מכיר את תחושת חוסר האונים הנלווית לתהליך. החלפת הזהות המלאה - ביגוד, שם ותואר באחידות בית החולים - הבגדים המוחלפים במדים, השם המודפס על מדבקות וצמיד, הפרטיות שנתחמת בוילון. מעתה תלוי המטופל בידיהם של הצוות הרפואי, ולא נדיר בכלל שהוא בעצמו לא יבין את שלבי הטיפול הצפויים לו לעו”

“מי שחשב לקרוא את הסרט של מאט דיימון -טועה בגדול .למעט סיפור המסגרת(רוצח מאבד זיכרון ניצל מטביעה ומגיע לשוויץ לחשבון בנק חסוי ועשיר ומתחבר לבחורה בשם מארי)אין כל קשר בין הספר והסרט. גילו של הספר ניכר בו היטב הן בשל חוסר התחכום והן בשל הטכנולוגיה הלא מתקדמת. כל זאת לא היה מונע ממני להנות מהספר לולא התרגום והעריכה שפגעו קשות בהנאה מן הספר -התרגום הוא ארכאי ומשום מה סבר המתרגם כי הקורא לא יבין את הע”

“אימא מטפסת על הקירות או מה אספר לילד? איך כדי לא לטפס על קירות, הפסקתי להקריא לילד שלי ספרים לגיל הרך ועברנו לקלאסיקות, והראשון הקוסם מארץ עוץ" כמו שכתבתי בפוסט הקודם, אני קוראת מאז שאני בת ארבע בערך איך שהוא בגיל הזה הבנתי שזה משהו שאני רוצה וביקשתי מאבא שלי שילמד אותי – יש לי אחות גדולה יותר כך שהיו לנו בבית ספרי לימוד קריאה ויחד למדנו "דנה נמה, דנה קמה". למדתי לקרוא – ומאז לא הפסקתי.”

“את הספר מצאתי בשיטוטי בספריה בבסיס צה״ל שבו שירתתי בצבא. כבר אז הוא היה כל כך רעוע, עם דפים צהובים ומתפוררים ונראה כאילו הוא יתפרק בידי ברגע שאפתח אותו. אני חושב שיותר בגלל שיעמום גרידא לקחתי אותו אלי לקריאה ואולי גם בגלל שלא היה שום ספר אחר, יותר מעניין בספרייה. את הסופר (הנהדר) עדיין לא הכרתי אבל עזבתי את הספרייה והספר בידי. הספר הוא סאטירה פוליטית נוקבת ומאד נאמנה לרוח התקופה של אמריקה בזמן”

“תהליך האשפוז הרופאי כבר אובחן מזמן כהליך פסיכולוגי של אובדן שליטה בחיים; כל מי שביקר פעם אדם קרוב, או חוה בעצמו אשפוז בבי"ח מכיר את תחושת חוסר האונים הנלווית לתהליך. החלפת הזהות המלאה - ביגוד, שם ותואר באחידות בית החולים - הבגדים המוחלפים במדים, השם המודפס על מדבקות וצמיד, הפרטיות שנתחמת בוילון. מעתה תלוי המטופל בידיהם של הצוות הרפואי, ולא נדיר בכלל שהוא בעצמו לא יבין את שלבי הטיפול הצפויים לו לעו”

“מי שחשב לקרוא את הסרט של מאט דיימון -טועה בגדול .למעט סיפור המסגרת(רוצח מאבד זיכרון ניצל מטביעה ומגיע לשוויץ לחשבון בנק חסוי ועשיר ומתחבר לבחורה בשם מארי)אין כל קשר בין הספר והסרט. גילו של הספר ניכר בו היטב הן בשל חוסר התחכום והן בשל הטכנולוגיה הלא מתקדמת. כל זאת לא היה מונע ממני להנות מהספר לולא התרגום והעריכה שפגעו קשות בהנאה מן הספר -התרגום הוא ארכאי ומשום מה סבר המתרגם כי הקורא לא יבין את הע”

“אימא מטפסת על הקירות או מה אספר לילד? איך כדי לא לטפס על קירות, הפסקתי להקריא לילד שלי ספרים לגיל הרך ועברנו לקלאסיקות, והראשון הקוסם מארץ עוץ" כמו שכתבתי בפוסט הקודם, אני קוראת מאז שאני בת ארבע בערך איך שהוא בגיל הזה הבנתי שזה משהו שאני רוצה וביקשתי מאבא שלי שילמד אותי – יש לי אחות גדולה יותר כך שהיו לנו בבית ספרי לימוד קריאה ויחד למדנו "דנה נמה, דנה קמה". למדתי לקרוא – ומאז לא הפסקתי.”

“את הספר מצאתי בשיטוטי בספריה בבסיס צה״ל שבו שירתתי בצבא. כבר אז הוא היה כל כך רעוע, עם דפים צהובים ומתפוררים ונראה כאילו הוא יתפרק בידי ברגע שאפתח אותו. אני חושב שיותר בגלל שיעמום גרידא לקחתי אותו אלי לקריאה ואולי גם בגלל שלא היה שום ספר אחר, יותר מעניין בספרייה. את הסופר (הנהדר) עדיין לא הכרתי אבל עזבתי את הספרייה והספר בידי. הספר הוא סאטירה פוליטית נוקבת ומאד נאמנה לרוח התקופה של אמריקה בזמן”