המחבר, ההיסטוריון אריק לארסון, היה זכור לי לטובה מספרו המרתק והמומלץ "השטן בעיר הלבנה", ולכן הנחתי שספרו "בגן חיות הטרף" שעוסק בשנים הראשונות של עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הוא הימור בטוח.
אבל התאכזבתי.

לארסון בחר בזווית מעניינת ומקורית למדי לסיפור.
הוא עוקב אחר קורותיו של שגריר ארה"ב בגרמניה בשנים הראשונות של "הרייך השלישי".
השגריר, ויליאם דוד, היה פרופ' להיסטוריה של ארה"ב ומחבר ביוגרפיה ע

טירגארטן:
הגן הקסום שהופך לזירת חיות הטרף

על ספרו של אריק לארסון "בגן חיות הטרף" (<mark>מאנגלית: יניב פרקש</mark>), הוצאת בבל
מאת : משה מאלר

הנס תומסן, צעיר ששירת כקצין קישור בין משרד החוץ ללשכתו של היטלר, היה האדם שחולל את נקודת המיפנה – את המהפך בדעות – אצל מרת'ה דוֹד, בתו המצודדת של שגריר ארצות הברית בברלין. כאשר הניחה מרת'ה על הגרמופון את תקליט השיר של הוֹרְסְט וֶסֶל, ההמנון הנאצי ששמעה במצעד פלוגו

ההיסטוריה של האנשים הפשוטים
הסיבה העיקרית לכך שאנשים שונאים ספרי היסטוריה היא, ואני מתנצל, ספרי היסטוריה: הם אחוזי חרדה מפני האפשרות שישכחו להזכיר מלך זוטר או מלחמה שולית; הם מלאים תאריכים, שמות, קרבות ומהפכות שלא אומרות כלום לאף אחד. הם לא מעלים שאלות שקשורות למוסר, לתרבות או לפילוסופיה - לחיים האמתיים. בקיצור, הם לא רלוונטיים לחיים, והם נכתבים כאילו שם התואר "מעניין" הוא כינוי גנאי. הבעיה העיקרי

זהו סיפור אמיתי, שמסופר בצורה מרתקת ע"י המחבר על סמך יומניהם של הנפשות הפועלות בברלין של השנים 1933-1934. אדולף היטלר נבחר זה עתה לקנצלר גרמניה, הנאצים טרם השתלטו על השלטון, המדינה והצבא, ושגריר אמריקני חדש מתייצב לתפקידו בברלין. זהו מעבר מרתק במנהרת הזמן לתקופה מסקרנת, כשהכל עוד פתוח והכל אפשרי. הסיפור הנאצי עוד לא התרחש. זו דרך נפלאה ללמוד היסטוריה: לא בדיעבד, בחכמה שלאחר מעשה, אלא דרך עיני המשת

ספר מצויין המאיר תקופה אפלה באירופה, עליית היטלר והמפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, ואת תגובת העולם בשנים ההן.
סיפור אמיתי על שגריר ארה"ב בגרמניה הנאצית. פרופ' ויליאם א' דוד, היסטוריון משיקגו מונה לתפקיד השגריר בברלין בידי הנשיא פרנקלין רוזוולט באמצע שנת 1933. ביולי 1933 מגיעים הפרופור, אשתו ושני ילדיו הבוגרים לגרמניה. ודוד מתחיל לכהן כשגריר ארה"ב.
הספר סוקר את המתרחש בגרמניה בעיקר מעיניהם של בני מ

פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת שיקגו ממונה די במקרה וכברירת מחדל כשגריר ארצות הברית בגרמניה. את גרמניה הוא זכר לחיוב מתקופת לימודיו באוניברסיטת לייפציג שלושים שנה קודם לכן. לא יאמין מה יקרה לארצו של גתה ובטהובן שנים רבות לאחר מכן.
הוא הגיע ממש עם עליית הנאצים לשלטון ב1933 יחד עם משפחתו(כולל בתו הסוררת שנקשרה ברומנים רבים) ודנו לכף זכות את המשטר ואת התרומה שלו לאזרחי גרמניה. אך לאט לאט הוא נחשף לזו

עוד ניצוץ קטן שמנסה לשפוך אור על תחילת המשטר הנאצי בגרמניה מנקודת מבטן של שתי דמויות שוליות, שלא ידענו על קיומן לפני קריאת הספר.
הספר לא מתיימר להיות מקיף, אבל, למרות היותו מסמך היסטורי, הוא כתוב בצורה קריאה ומושכת.
יתכן שהייתי לומד יותר על התקופה מספריו של ההיסטוריון שאול פרידלנדר, אבל את ספריו של פרידלנדר לא הצלחתי לגמור בשנתיים, ואת הספר הזה גמרתי בשלושה ימים.
אז איפה למדתי יותר?

ספר מעניין מאוד על תקופת מעבר.
השנים 1933 ועד 1937, והמעבר הוא מהרפובליקה של ויימאיר בגרמניה לשליטה הנאצית המוחלטת.
במקביל יש מעבר וערבול של ההיררכיות החברתיות : עליית שכבת שלטון נאצית, שאינה חלקה כלל וכלל: בתחילה אנשי החולצות החומות: SA, במנהיגותו של ראהם, חבורה של בריונים ופושעים, ואחר כך השתלטות הארגון המסודר של הגסטפו , או המדים השחורים ה SS.

המעברים האמיתיים הם בחברה הגרמנית, מקהילה ח