מתמטיקה זה חרא גרוע.
יש אנשים חסרי חיים שזה מעניין אותם, אבל אותי זה ממש לא.
אני מניח שזה פשוט בגלל שהמוח שלי דפוק לא משהו עם מספרים, אבל מה שלא יהיה, בכל פעם שאני קולט שהשיעור הבא הוא שיעור מתמטיקה, אני מתאכזב.

בערך כמו שהתאכזבתי מהספר הגרוע הזה!!!!!!!

אוקי, אוקי, לנשום

אז נתחיל בזה.
אני גרוע לא-משהו-בכלל בכתיבת קטילות.
באמת שלא.
הכתיבה שלי גם הולכת להיראות גרוע, כי אני עצבני.
מאו

חברים יקרים, אתם אולי תסתכלו על הכוכבים שנתתי לספר הזה ותראו כוכב אחד. זאת למעשה הגזמה, ואם יכולתי לתת לו פחות כוכבים, למשל מינוס, הייתי עושה זאת.

הנה הדבר הראשון שרואים בספר - הכריכה. וסלחו לי, אבל העין המכוערת הזאת היא לא כריכה. למעשה, לספרי אירוטיקה יש כריכות יותר מושכות. הדבר השני הוא השם, השם הנהדר והמקסים, נפץ אותי. אני אודה ואגיד שכשראיתי שהוא מפורסם בכל מדיה חברתית תחת ספרים מומלצים, לא

~~~מכיל ספוילרים ~~~

ספר מדהים
הספר ממש מעניין טיפה צפוי בהתחלה
אבל הכתיבה והעלילה ממש טובה שזה לא נורא בכלל.
המגע של גולייט הורג

אבל

את אדם לא וכנראה שגם וורנר
הסיבה ממש מעניינת אותי למה הם
יכולים לגעת בה ולא יקרה להם כלום טוב אולי נדע את הסיבה בספר ההמשך.
מה שעוד מעניין זה אם וורנר עדין אוהב את גולייט אחרי שהיא ניסתה להרוג אותו
הסופרת פשוט עצרה את הספר בשיא המתח

הספר ה

ביקורת זו תכיל ספוליירים קלים אבל תאמינו לי שזה לא צריך להיות משנה לכם כי הספר הזה הוא ממש גרוע

נפץ אותי מספר על ג'ולייט שיש לה כוח מיוחד מאוד שהוא שהיא יכולה להרוג אנשים בעזרת המגע שלה.

עד לפה נשמע ממש מעניין.

אז זהו שלא.

הספר הזה כל כך מלא בקלישאות משעממות בתיאורים מעצבנים דרמטים ומהכתיבה הכי מפגרת מעצבנת שקיימת בעולם.

זה לא מקורי לעשות את החיתוך הזה בכל משפט שני זה סתם הורס את

*מכיל ספויילרים.
לא, אני רצינית, יש פה מלא ספויילרים.*
ג'ולייט, איזה שם יפיפה!
בתחילת הספר ג'ולייט מספרת לנו על כמה שהחיים שלה חרא ומוגבלים.
היא גרה בחדר קטן עם חלון, שמיכה דקה, עיסה מגעילה שאוכלים ומקלחת בחמש דק' שבשביל להגיע אליה אתה צריך ללכת במבוך חשוך ולפעמים כמה צעקות מחרידות נשמעות (למרות שמשהו לא ברור לי, אם ג'ולייט מתארת שלקח לה הרבה זמן בשביל להבין איפה המקלחות, מה זה אומר? היא פשוט

נמחקה