אווה טים מספר על המבורג בשלהי מלחמת העולם השניה, ממש החודש האחרון. טים, שזה הספר השלישי שלו שאני קוראת, הוא מספר מאופק. לא חשוב כמה דרמטיים האירועים שקורים מסביב, הוא שומר על הווליום, על הטונים ועל האינטונציה שלו, בתוך איזו תת סקאלה מאד מוגבלת ודוקא זה מאפשר לי להבין את הגודל של מה שקורה מסביב ואת החשיבות של זה. הוא עשה את זה ב"אדום" כשתיאר את מרד הסטודנטים של סוף שנות השישים והוא עושה את זה כאן 

ספריו של היינריך בל, זוכה פרס נובל (1971) ואולי הפילושמי הבולט ביותר בין סופרי גרמניה, היו פופולאריים ביותר בזמנו בארץ ובמולדתו. פחות משלושים שנים חלפו מאז מותו ונראה שזמנו עבר, אף במולדתו, אותה אהב בדרכו המיוחדת, הוא נדון לשכחה. בארץ ספריו זכו, בזמנו, לפופולאריות עצומה "הכבוד האבוד של קתרינה בלום", "ביליארד בתשע וחצי", "המוקיון" ועוד. סיפוריו הקצרים תורגמו לעברית מאוחר יותר. הקובץ "הכלב החיוור"

מה ניתן ללמוד מקריאה בנשות הצמרת הנאצית? לא הרבה. קצת על הלך הרוח שקדם לעליית הנאצים לשלטון, בעיקר על אהבה לשררה ולכוח. הספר הזה בעיקר מספק את יצר הסקרנות למי שהתקופה הזאת בהיסטוריה מרתקת אותו. הספר מביא את דיוקנאותיהן של שמונה נשים שבשלב כזה או אחר היוו חלק משמעותי בצמרת הנאצית על סיפורי אהבתן לבני זוגם הנאצים הבכירים ובעיקר על ההערצה העיוורת הבלתי ברורה אחר המנהיג, היטלר.

למרות מספר לא מבוטל