ספר מעולה.
ברטוב הוא היסטוריון מעולה ואיש מקצוע יסודי. הבחירה שלו בעיר בוצ'אץ' מעניינת אבל בעיקר מלמדת המון על ההיסטוריה של היהודים בפולין ואוקראינה לאורך מאות שנות הגלות, ובעיקר בתחילת המאה ה 20.
מתוך הכרת האירועים בעיירה הקטנה הזו, אנחנו לומדים על יחסי פולנים-אוקראינים, האלימות שהיה דרך חיים באיזור הזה ומקומם של היהודים. עצם העובדה שהוא מראה שהעיר הזו הייתה ברובה של יהודים, עם ראש עיר יהודי, כ

ספר מעולה. נכון שהוא נכתב במסגרת העשרת ידע להמונים, אבל המחברת לא גולשת לדיון האקדמי המרוחק אלא מקרבת את הדיון לציבור במגוון דוגמאות לחיזוק עמדותיה. לא עם הכל הסכמתי אבל מאד נהנתי לקרוא וללמוד את זווית הראייה שלה בנקודות השונות.
אז זה בהחלט לא "ספר קריאה" אבל בהחלט ספר מעשיר ומעניין שמציג זוויות רבות וחלקן אף חדשות.
נהנתי כמעט מכל רגע של קריאה.

"להיות במלחמה אינו מסתכם כמובן בפחד, במוות או בפעולה; זה גם קשור בהמתנה, בשיעמום וברטינה על האוכל, על הכינים, על העכברושים, על מזג האוויר או על הקצינים הבכירים" (עמוד 149). 

הספר "מלחמה" מאת פרופסור מרגרט מקמילן (הוצאת עם עובד, 2022), שעמדה בעברה בראש קולג' סנט אנתוני באוקספורד, ניתחה בספרה את תופעת המלחמה מזוויות רבות ומגוונות, ובהן כיצד השפיעו המלחמות על החברה האנושית וכיצד עיצבו תמורות בארגו

קראתי עשרות ספרים על השואה, ורובם מתארים מנקודת מבט כרונולוגית את התפתחות המאורעות, אך ככל שקראתי יותר, השתוממתי מההתעלמות הבוטה מהפן הרגשי, הן בחוויית הנרדפים והן הרודפים. הספרות הפופולרית לא מציגה שום הקשר פסיכולוגי שיכול להסביר את המאורעות.

ניסיתי להבין איך העם הגרמני איפשר ליהודים להיעלם ולהירדף, ואיך אפשר לבניו להשמיד מליונים בשטחים הכבושים, אך לא מצאתי תשובה.

ההתכחשות לרגש היא התכחשות