במחקר היסטורי מקורי וחדשני מפריך עמר ברטוב בצבאו של היטלר את הדעה שהיתה רווחת, לפיה הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה היה מכונת מלחמה לא פוליטית, מנותקת מן המפלגה הנאצית. המחבר, שהתמקד במאבק האיתנים בין גרמניה לבין ברית המועצות, מוכיח כיצד וכד כמה השליכו אימי המלחמה על הוורמאכט. החיילים הגרמניים ראו באבדותיהם הרבות פטריוטיזם נאצל, הצדיקו את התבהמותם בראיית קורבנותיהם כ``תת אדם``, ותפסו את המלחמה כהגנה על הציוויליזציה מפני הברבריות היהודית-הבולשוויקית. עמר ברטוב הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת ראג`רס ובעל הספר ``החזית המזרחית, 1941-1945``. ``תרומה חיונית בנושא חשוב שלא נחקר כל צורכו לפני ברטוב, דהיינו, המוטיווציה ואורח התנהגותם של חיילי הוורמאכט`` איאן קרשו, אוניברסיטת שפילד ``ספרו של עמר ברטוב משנה לחלוטין את מחשבותינו על הצבא הגרמני. הוא משכנע שרובו של הצבא השתתף ב``ברבריזציה`` של המלחמה באורח פעיל``. מייקל גאייר, אוניברסיטת שיקאגו ``ברטוב מערער את ההשקפה שהצבא הגרמני לא היה פוליטי, וחושף עד כמה היה נגוע באידיאולוגיה נאצית``. פבלישר`ס וויקלי ``מרתק ופרובוקטיווי`` אובזרוור (לונדון) ``חדשני ומעורר`` הרבעון האירופי להיסטוריה ``מפריך את המיתוס הישן, ולפיה עלה בידי הצבא הגרמני להתרחק מהאלימות והגזענות של הנאצים`` אינגליש היסטוריקל ריוויו ``מחקר מרשים... עושר אנליטי ואמפירי`` אמריקן היסטוריקל ריוויו...

יותר מארבע מאות שנה הייתה עיר הסְפר בוצ'אץ' – הנמצאת היום באוקראינה – ביתם של פולנים, אוקראינים ויהודים; ואלה לצד אלה חיו בהרמוניה יחסית. במלחמת העולם השנייה טבחו הגרמנים וסייעניהם ממשטרת אוקראינה את כל האוכלוסייה היהודית של העיר, ולאומנים אוקראינים עקרו את שכניהם הפולנים מבתיהם. התפיסה המקובלת היא כי ראשיתו של טיהור אתני בהשתלטות של מנהיג פוליטי זדוני שמפעיל עוצמה צבאית חסרת רסן. ההיסטוריון עֹמר ברטוב סותר באנטומיה של רצח עם גישה זו ופורס עלילה שתחילתה רגועה וסופה התפרצות של עלבונות, התעמרות והשפלות שבעבעו מתחת לקרקע שנים רבות. המרצחים אינם חולים פסיכופטים, אלא שכנים, חברים ובני משפחה המשתפים פעולה רצחנית עם סוכני השמדה הבאים מהחוץ. עֹמר ברטוב, שאימו גדלה בבוצ'אץ', נבר בארכיוני האזור וצבר אלפי תעודות ותצלומים שמאירים עיניים וחושפים תעלומות. הוא נעזר גם בעדויות של משתפי פעולה ומצילים והוציא מתחת ידיו מסמך מאלף אשר מתעד אנטומיה של פשע נורא. אנטומיה של רצח עם משנה את דפוסי ההבנה של השואה ואת צביונו של רצח עם בכלל. אך אין זה ספר שפניו רק אל חשיפת העבר. הוא מזהיר אותנו מפני הישנותם של תהליכים כאלה בכל מקום ואתר. הספר זכה בפרס יד ושם לספר מחקר בנושא השואה לשנת 2019. עֹמר ברטוב הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה של אירופה באוניברסיטת בראון, רוד איילנד. עם ספריו החשובים ופורצי הדרך נמנים: צבאו של היטלר, דביר 1998; היהודי בקולנוע: מ"הגולם" ל"אל תגעו בשואה", עם עובד 2008; Germany’s War and the Holocaust, Cornell University Press 2003. בשבחי הספר: "ספר מרתק, מאתגר וכתוב ביד אמן [...] המקרה מעורר החלחלה של בוצ'אץ' הוא אזהרה רבת־עוצמה מפני קנאות בכל מקום ובכל עת", העיתונאי וההיסטוריון תום שגב "תרומה חיונית לתולדות השואה [...] מחקר מדוקדק וכתוב להפליא על שורשי העומק והנסיבות המידיות של רצח עם בעיר רב־אתנית אחת במזרח גליציה", ההיסטוריון שאול פרידלנדר...

"אנו מתפתים להימלט מן המציאות האלימה של היום-יום אל עולם התעתועים של הקולנוע, אך לעתים דווקא שם אנו מוצאים את כור ההיתוך של סטריאוטיפים החוברים לתודעתם של הצופים ומזינים את המשך האלימות [...]" לקולנוע במאה העשרים, כצפוי, נודע תפקיד חשוב, ולעתים נורא והרסני, בעיצוב תפיסת היהודי בחברות צרכני הסרטים. למן ראשיתה של תעשיית הסרטים התגבשה זיקה הדוקה בין הדימוי הקולנועי של היהודי לגורלן של קהילות יהודיות ברחבי העולם. ההיסטוריון עמר ברטוב מנתח בספרו המקורי והמחדש יותר משבעים סרטים – סובייטיים, פולניים, הונגריים, מזרח גרמניים ומערב גרמניים, צרפתיים, איטלקיים, אמריקניים וישראליים – שנוצרו משנות העשרים של המאה העשרים ועד ימינו, ומגיע למסקנות מאלפות. ייצוגיו של היהודי בקולנוע, כפי שעולים מבחינה מעמיקה זו, נשענים על סטריאוטיפים ישנים ומסורתיים, וחלקם אף מנסים להתעמת עם תפיסות מקובלות ולעתים מעוותות אלה. עם זאת, אין ספק, שייצוגים אלה משקפים את דעת הקהל, את תפיסתו ואף מעצבים אותה. עמר ברטוב מתאר כיצד התקבעו תדמיות רבות עוצמה בדמיון היוצר של במאי הקולנוע; לעתים, המציאות והנסיבות שהולידו את התדמיות השתנו לבלי הכר, אך רישומן עומד בעינו. היהודי בקולנוע סוקר שורה ארוכה של ז'אנרים שאפיינו את היצירה הקולנועית במאה העשרים ומציע פרשנות מקורית ולעתים פרובוקטיבית. עמר ברטוב בוחן את הייצוג הקולנועי בהקשרו ההיסטורי, ומסקנותיו סותרות לא אחת תפיסות מקובלות ופרשנויות מסורתיות. הספר גם מבהיר את השפעותיהן הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות של תדמיות אלה בעיצוב התפיסות העממיות השגורות על קהלי הצופים....

באביב 1944 נרצחה משפחה יהודית בכפר אוקראיני נידח. מי הם היו? מי רצחו אותם? שלושה דורות לאחר מכן, אישה ישראלית וגבר בריטי ממוצא אוקראיני מנסים לחקור את מעורבות משפחותיהם במעשה הפשע הזה. במהלך החיפושים הם מגלים עד כמה אותו רצח לא מתועד חלחל מדור לדור ועיוות את חייהם. מדוע עד היום נמנעים המקומיים מן האחוזה הפולנית הנטושה בשולי הכפר, שאלפי פרפרים מרחפים סביבה עם בוא האביב? מסופר בידי היסטוריון עלום שם, ומבוסס על שברי זכרונות, עדויות, יומנים, מכתבים ווידויים, הפרפר והגרזן ממלא חלל בתיעוד ההיסטורי של השואה בכך שהוא מעלה מאוב השכחה את אלה שנרצחו ונמחקו מן הזיכרון, ומשליך אור על השפעותיה חוצות הדורות של טראומה. פרופ' עמר ברטוב נולד בקיבוץ עין החורש ומלמד היסטוריה בארה״ב. אמו עלתה מגליציה שנים ספורות לפני מלחמת העולם השנייה; שאר בני משפחתו נרצחו בנסיבות לא ידועות במהלך השואה. הוא מחברם של ספרי המחקר צבאו של היטלר, היהודי בקולנוע ואנטומיה של רצח עם, והרומנים פתיחת ציר וקרֵב יום....