ביקורת ספרותית על תליינים מרצון בשירות היטלר - גרמנים רגילים והשואה מאת דניאל יונה גולדהגן
ספר מעולה

---

קראתי עשרות ספרים על השואה, ורובם מתארים מנקודת מבט כרונולוגית את התפתחות המאורעות, אך ככל שקראתי יותר, השתוממתי מההתעלמות הבוטה מהפן הרגשי, הן בחוויית הנרדפים והן הרודפים. הספרות הפופולרית לא מציגה שום הקשר פסיכולוגי שיכול להסביר את המאורעות.

ניסיתי להבין איך העם הגרמני איפשר ליהודים להיעלם ולהירדף, ואיך אפשר לבניו להשמיד מליונים בשטחים הכבושים, אך לא מצאתי תשובה.

ההתכחשות לרגש היא התכחשות לאנושות עצמה, כיון שלא ניתן להפריד את מעשיו של אדם, או של אומה, מרגשותיה.

האמירה כי "הגרמנים לא ידעו" מעולם לא התקבלה אצלי, ולנוכח היקף האירועים, גם מבלי לחקור את הפרטים המלאים, צריך להיות ברור לכל כי היא מופרכת.

ספרו של גולדהגן קושר את הקצוות, ומציג רקע שמסביר איך התאפשרה הפסיכולוגיה ההשמדתית הגרמנית. הספר מתבסס על עובדות כתובות, ולא פחות חשוב על מה שלא נכתב. אם תקראו את הספר תבינו את כוונת המשפט האחרון.

ספר חובה.

» ביקורות נוספות של יעקב
» ביקורות נוספות על תליינים מרצון בשירות היטלר - גרמנים רגילים והשואה