ביקורת ספרותית על מלחמה - כיצד עיצבו אותנו סכסוכים - אופקים #335 מאת מרגרט מקמילן
ספר בסדר

---

"להיות במלחמה אינו מסתכם כמובן בפחד, במוות או בפעולה; זה גם קשור בהמתנה, בשיעמום וברטינה על האוכל, על הכינים, על העכברושים, על מזג האוויר או על הקצינים הבכירים" (עמוד 149). 

הספר "מלחמה" מאת פרופסור מרגרט מקמילן (הוצאת עם עובד, 2022), שעמדה בעברה בראש קולג' סנט אנתוני באוקספורד, ניתחה בספרה את תופעת המלחמה מזוויות רבות ומגוונות, ובהן כיצד השפיעו המלחמות על החברה האנושית וכיצד עיצבו תמורות בארגון הפוליטי, בטכנולוגיה ובמגוון האידאולוגיות את אופני הלחימה ואת המניעים שלנו בצאתנו לקרב.

"מלחמה היא במהותו של דבר אלימות מאורגנת, אבל חברות שונות מנהלות סוגים שונים של מלחמות" (עמוד 10). מקמילן ציינה כי "המלחמה כופה תמורות, הסתגלות ואימוץ שינויים בחברה אחריה" (עמוד 10). לפיכך, קבעה, "היכולת לנהל מלחמה והתפתחות החברה האנושית הן חלק מאותו סיפור עצמו" (עמוד 10). לעיתים קרובות מדי, כתבה, "מי שמחליטים על יציאה למלחמה מניחים כי בדרך זו או אחרת יפתור הניצחון מעשה נס את כל הבעיות" (עמ' 54). המשפט הזה ראוי שיהדהד.

גנרל הנחתים אנתוני זיני, מפקד פיקוד המרכז האמריקני, סיפר כי בשנת 1998 "הייתה לנו תוכנית להכניע את צבא סדאם, אבל לא הייתה לנו תוכנית לבנות מחדש את עיראק" (עמוד 54). משחק מלחמה שארגן "צפה שכוחות הפלישה ייתקלו בבעיות רבות; שהארץ נועדה כנראה להתפרק "התבסס על קווים דתיים או אתניים", שכוחות עוינים ייאבקו על השלטון ושהאמריקנים עתידים להתמודד עם עוינות הולכת וגדלה" (עמ' 54). הכל קרה, אחד לאחד. המסקנה היא שצריך לדעת במלחמה מה רוצים להשיג בסוף. ביום שאחרי. אחרת אין מה לצאת אליה.

דמוקרטיות, ציינה, "מתקשות במיוחד להתמיד במלחמות שאינן פופולריות כפי שהצרפתים גילו במלחמתם בהודו־סין, אבל אפילו ברית המועצות הסמכותנית שילמה מחיר פוליטי גבוה על מלחמתה הכושלת והבלתי פופולרית באפגניסטן בשנות השמונים של המאה שעברה" (עמוד 107).

מקמילן הביאה בספר את הדיאלוג המפורסם בשלהי מלחמת וייטנאם שבו אמר קולונל הארי סאמרס, הוגה צבאי אמריקני בולט, לקולונל צפון־וייטנאמי כי "שמעולם לא הבסתם אותנו בשדה הקרב" (עמוד 107). הצפון־וייטנאמי השיב: "זה אולי נכון, אבל זה לא רלוונטי" (עמוד 107). הקשר בין הטקטי לאסטרטגי הוא קשר מורכב. הצורך לנצח ברמה הטקטית הוא תנאי הכרחי, אך לא מספיק בכדי להוציא לפועל את האסטרטגיה. מה גם שכפי שציין זיני, כאשר זו לא מבוררת עד הסוף קשה בהרבה לחבר בין ההצלחה הטקטית למעשה האסטרטגי.

נקודה חשובה אחרת היא שהאויב לא יפעל לפי חוק "היד העומדת" ולא יפעל לסיכול התוכנית שלנו. המחשה טובה לכך ניתנה דווקא במשחק מלחמה ("מילניום צ'אלנג') שניהל הצבא האמריקני בשנת 2002. המשחק בחן את יכולתה של ארצות הברית "להביס מעצמה מזרח־תיכונית שאת שמה לא נקבו. הצד האמריקני נהנה מיתרון ברור מבחינת האלקטרוניקה המתקדמת, הטנקים, המטוסים וספינות הקרב" (עמוד 54).

מפקד הצד האדום החלש יותר, גנרל הנחתים פול ואן רייפר, "שמר על דממת אלחוט והשתמש באופנועים כדי להעביר מסרים ובדרך זו הקשה על המעקב האלקטרוני של אויבו להתחקות אחר מהלכיו. הוא הפעיל ציי מחבלים מתאבדים בספינות מרוץ כדי לחסל על הנייר 16 ספינות מלחמה אמריקניות" (עמוד 54). הפנטגון השהה "את מסקנות הביניים של המשחק וניסח מחדש את חוקיו. ספינות המלחמה קמו בנס לתחייה, ומפקד ה"אויבים" הצטווה לעצור את ההגנה האווירית שלו ולחשוף את מקומן של יחידות המפתח שלו. הוא בחר לפרוש מן הצבא בשאט נפש" (עמוד 55).

הדגמה זו, כתבה, "של מלחמה א־סימטרית, שבה כוח חלש יותר יכול לשבש ולאתגר כוחות חזקים הרבה יותר אגב שימוש באמצעים שאינם מקובלים, הייתה בגדר אזהרה מפני מה שעתיד לקרות לכוחות הקואליציה הן באפגניסטן הן בעיראק" (עמוד 55). כלל זה תקף גם במקומות נוספים קרובים בהרבה.

מקמילן ציטטה בספר את המצביא היווני פריקלס שאמר כי "מי שראויים להיקרא אמיצי לב אינם אלא מי שמכירים ויודעים גם את נוראות המלחמה וגם את נעימות החיים ואינם מתחמקים בשל כך מהסכנות" (עמוד 116). זוהי אמת גדולה שנשארה נכונה.

אף שקשה "לחזות בתנאים של עיתות שלום מי יהיה אמיץ ומי לא, אימונים ומשמעת ולעיתים הנהגה עשויים לסייע ללוחמים לעבור את המסוכנים שבקרבות. בקרב גטיסברג כמעט נפלה לידי לוחמי הקונפדרציה גבעה מכריעה בשם ליטל ראונד טופ. מי שהציל את המצב לאיחוד היה כוח נחות במספרו בפיקודו של פרופסור במכללה. כנגד כל הסיכויים לכאורה הסתערו כוחות האיחוד בכידונים שלופים, ואנשי הקונפדרציה נשברו" (עמוד 146). מפקד הכוח, קולונל ג'ושוע לורנס צ'מברליין, עוטר על גבורתו במדליית הכבוד של הקונגרס.

המלחמה המודרנית היא מורכבת לעין ערוך מכפי שהיו המלחמות בעבר. "הצבאות המודרניים לומדים להסתמך יותר ויותר על הטכנולוגיה, אך מלחמות עדיין דורשות גם "מגפיים על הקרקע"." (טקסט שהופיע מתחת לאחת התמונות בספר). גם אבחנה זו, כפי שהוכח באוקראינה אבל גם בעזה, הוכחה כנכונה. מקמילן הוציאה מתחת ידה ספר מבוא מוצלח שנותן הבנה מקיפה (אם כי כללית) על תופעת המלחמה. זוהי תופעה שחשוב להכיר משום שכמאמר טרוצקי, "אתה אולי אינך מתעניין במלחמה אך המלחמה מתעניינת בך". 

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על מלחמה - כיצד עיצבו אותנו סכסוכים - אופקים #335