“יאשה מאזור הוא דמות שלא במהרה תשכח. פולין של אמצע המאה התשע עשרה מתעוררת לתחיה וסוחפת את הקורא פנימה אל בתי העץ הדלים של היהודים, אלי בתי הכנסת הטחובים המתמלאים בשעות התפילה ולחיי הכפר. ולמולם הגויים, דלים או אריסטוקרטיים, מלומדים או בורים אך תמיד גויים. ויאשה במרכז – יאשה המבולבל והתמים, החכם וחסר הכיוון. חייו – חיים שהיום יזדהו איתם שלל האנשים עם "הפרעות קשב וריכוז" - המחשבות מתרוצצות, מעשי”

“יאשה מאזור עושה הנפלאות מלובלין , מתיימר להיות קוסם. הוא מעולה בפריצת מנעולים, להטוטי קלפים וההתמחות הכי מרשימה שלו לכאורה היא הליכה על חבל מתוח. על סמך העלילה ולפי שיעורי ההצלחה שלו הגאון עושה זאת בעיניים עצומות ואם זה לא מספיק הוא גם מתיימר לקפצץ על החבל . טוב פה טמונה הבעיה, בשביס לא תומך נסיון זה בשום עדות מעוררת רושם , בפועל הרושם הנוצר הוא של שלימזל (כנראה יפה מראה וחביב על הנשים), א”

“כנראה שמוסריותו האמתית של אדם נמדדת רק כשיש לו חופש פעולה מוחלט, כשהוא מבין שאין אלוהים שיעניש אותו, כשהוא יכול לפתוח כל מנעול, לגרום לאנשים לפעול כרצונו, לנאוף מבלי לשאת בתוצאות, לעומת זאת אדם מאמין חי על פי מערכת הפעלה נוקשה שקובעת עבורו את דרך חייו ברזולוציה מיקרוסקופית, מונעת פיתויים, שוללת אפילו מחשבה חופשית, סוגרת סביבו חומת אבן, וגורמת לו לפחד מכל מעשה שלא תואם את המוסר שאלוהים (תלוי כמובן”

“לשלג, הצטיידתי בחומרי קריאה; שני ספרים של יצחק בשביס-זינגר, את "עושה הנפלאות מלובלין" סיימתי. החוויה השתלמה. מכיון שאבי ממוצא גליציאי ואמי ממוצא פולני (זה לא אותו דבר!) אני לא ממש פולני - אבל את שנותיי הצעירות עשיתי בקהילת "גור", קהילה פולנית על כל המשתמע מכך. לכן, היה איפה מרתק לקרוא כיצד בשביס-זינגר חוצב בידי אומן דמויות פולניות קלאסיות. הוא משרטט כמה וכמה דמויות, החל מפוחז העיר, עובר דרך כלי”

“יאשה מאזור הוא דמות שלא במהרה תשכח. פולין של אמצע המאה התשע עשרה מתעוררת לתחיה וסוחפת את הקורא פנימה אל בתי העץ הדלים של היהודים, אלי בתי הכנסת הטחובים המתמלאים בשעות התפילה ולחיי הכפר. ולמולם הגויים, דלים או אריסטוקרטיים, מלומדים או בורים אך תמיד גויים. ויאשה במרכז – יאשה המבולבל והתמים, החכם וחסר הכיוון. חייו – חיים שהיום יזדהו איתם שלל האנשים עם "הפרעות קשב וריכוז" - המחשבות מתרוצצות, מעשי”

“יאשה מאזור עושה הנפלאות מלובלין , מתיימר להיות קוסם. הוא מעולה בפריצת מנעולים, להטוטי קלפים וההתמחות הכי מרשימה שלו לכאורה היא הליכה על חבל מתוח. על סמך העלילה ולפי שיעורי ההצלחה שלו הגאון עושה זאת בעיניים עצומות ואם זה לא מספיק הוא גם מתיימר לקפצץ על החבל . טוב פה טמונה הבעיה, בשביס לא תומך נסיון זה בשום עדות מעוררת רושם , בפועל הרושם הנוצר הוא של שלימזל (כנראה יפה מראה וחביב על הנשים), א”

“כנראה שמוסריותו האמתית של אדם נמדדת רק כשיש לו חופש פעולה מוחלט, כשהוא מבין שאין אלוהים שיעניש אותו, כשהוא יכול לפתוח כל מנעול, לגרום לאנשים לפעול כרצונו, לנאוף מבלי לשאת בתוצאות, לעומת זאת אדם מאמין חי על פי מערכת הפעלה נוקשה שקובעת עבורו את דרך חייו ברזולוציה מיקרוסקופית, מונעת פיתויים, שוללת אפילו מחשבה חופשית, סוגרת סביבו חומת אבן, וגורמת לו לפחד מכל מעשה שלא תואם את המוסר שאלוהים (תלוי כמובן”

“לשלג, הצטיידתי בחומרי קריאה; שני ספרים של יצחק בשביס-זינגר, את "עושה הנפלאות מלובלין" סיימתי. החוויה השתלמה. מכיון שאבי ממוצא גליציאי ואמי ממוצא פולני (זה לא אותו דבר!) אני לא ממש פולני - אבל את שנותיי הצעירות עשיתי בקהילת "גור", קהילה פולנית על כל המשתמע מכך. לכן, היה איפה מרתק לקרוא כיצד בשביס-זינגר חוצב בידי אומן דמויות פולניות קלאסיות. הוא משרטט כמה וכמה דמויות, החל מפוחז העיר, עובר דרך כלי”