יצירתו זו של ד.ה. לורנס, אמן חשיפת הרגשות החבויים ביותר של האשה, נחשבת כרומן המסעיר ביותר בספרות החדשה. רומן זה הוקע כדבר תועבה פורנוגרפי, ובמשך שנים רבות נאסרה הפצתו במקומות רבים בעולם. מהדורותיו הראשונות ראו אור בקיצורים ניכרים, לאחר שנגזרו מתוכן התיאורים הריאליסטיים של היחסים שבינו לבינה - תיאורים המלווים שפת דיבור המונית וגלויה. רק לאחר מאבק חריף מצד מבקרי-סיפרות ואנשי-עט גדולים בעולם, חרצו בתי-המשפט את דינו של הספר ופסקו שאין הוא תועבה, כי אם יצירת-אמנות. ויש אומרים, שזוהי יצירת-אמנות מן המעולות בלשון האנגלית.
ליידי צ'טרלי היא דמות טרגית - אשה הנשואה לגבר נכה ומשתוקקת להעניק לו יורש. מכיוון שבעלה אינו יכול לסייע בעדה לעשות זאת, היא מוכנה לעשות זאת עם גבר אחר. הגבר שבו בוחרת אשת-אצולה זו נמצא מעברו הרחוק של המיתרס החברתי: יערן בהמי וגברתן, שאינו מבין את דקויות מאווייה ורואה בה כלי נאה לתאוותו.
"מאהבה של ליידי צ'טרלי", מוזכר בנשימה אחת עם יצירות אלמותיות מן הספרות הקלאסית, כ"מאדאם בוברי" לפלובר ו"אנה קארנינה" לטולסטוי. הקורא בן זמננו מזדהה עם ליידי צ'טרלי ביתר קלות מאשר עם הגיבורות האחרות, שכן היא מודרנית יותר.
הרומן רואה אור ב"מועדון הספר הטוב" - ללא השמטות או קיצורים כלשהם. התרגום המעולה הולם את רמתה של היצירה.