ב-1 במאי 1960, בעיצומו של חג הפועלים, השיגה ברה"מ את הבלתי יאמן. היא הצליחה להפיל את מטוס הריגול האמריקני U2 ולשבות את הטייס גארי פאוורס. זה היה הישג מרשים לכל הדעות: המטוס הזה נחשב לחסין להפלות עד אותו היום והאמריקנים הוכו בהלם מוחלט. אך היה דבר – מה שהעיב על השמחה. כחצי שעה לאחר הפלת המטוס הקפיטליסטי, סוללת נ"מ אחרת הפילה בשוגג מיג סובייטי ששהה בשמים במשימה ליירט את מטוס הריגול. הטייס נהרג.

#
לא הצלחתי להמשיך מעבר ל 100 עמודים ראשונים מתוך 295 עמודים בסך הכל.

לא יכולה להגיד אם זה בגלל הספר – העוסק בכמה צעירים לונדונים בשנות ה-90 של המאה הקודמת – או בגללי. הכתיבה טובה ולא משעממת, התיאורים של האנשים ומעשיהם מתקבלים על הדעת, אבל כל כך השתעממתי שכל פעם מהפעמים הרבות שחזרתי אל הספר, לא זכרתי על מה הוא ומי אלה הדמויות שמתרוצצות בו ללא תוחלת. ידעתי שמדובר בלונדון אבל בכל פעם שקראתי חשבת