#
לא הצלחתי להמשיך מעבר ל 100 עמודים ראשונים מתוך 295 עמודים בסך הכל.
לא יכולה להגיד אם זה בגלל הספר – העוסק בכמה צעירים לונדונים בשנות ה-90 של המאה הקודמת – או בגללי. הכתיבה טובה ולא משעממת, התיאורים של האנשים ומעשיהם מתקבלים על הדעת, אבל כל כך השתעממתי שכל פעם מהפעמים הרבות שחזרתי אל הספר, לא זכרתי על מה הוא ומי אלה הדמויות שמתרוצצות בו ללא תוחלת. ידעתי שמדובר בלונדון אבל בכל פעם שקראתי חשבתי דווקא על אירלנד.
אני לא יכולה להגיד על מה הספר, כי אני לא יודעת. הדמויות מתרוצצות בו הלוך וחזור, אומרות כל מיני דברים, מנסות להגיע לכל מיני מקומות לא ברורים. מסתבר שספר קודם של הסופר זכה בפרס כלשהו, ששיכנע אותו, כנראה, שכדאי לכתוב עוד ספר. המעניין הוא שהספר שזכה בפרס לא תורגם, אבל זה כן. מילא. אספתי אותו מהספסל בזכות שמו. מישהו - אולי - ייהנה ממנו יותר ממני.


















