#
היה לה תפקיד קטן ב"אחוזת דאונטון", אותו ביצעה בלי קשר לתקופה המדוברת. שם היא נראתה אישה צעירה, אסרטיבית מאד, שקשה לדמיין אותה בתחילת המאה העשרים. היא לגמרי שייכת לזמן הנוכחי. זו כמובן לא אשמתה – יש תסריטאי ובמאי האחראים על מה שהיא עושה כשחקנית.
כסופרת היא טובה פי כמה, כותבת רהוט ואינטליגנטי, מאפיינת היטב את דמויותיה ומבססת אותן על תכנים מוכרים לנו של מדע והתנהגות, ההופכים את מה שהיא כותבת לאמ

ספר שני ומעולה של קתרין סטדמן הידועה כשחקנית בסדרה אחוזת דאונטאון.


גבר נמצא על חוף ים במחוז נורפק בריטניה, ללא זהות, ללא מסמכים, ללא קול ובעיקר ללא כל זיכרון.

מי הוא?

אל האיזור נקראת ד"ר אמה לואיס, היא נוירו פסיכיאטרית ידועה שכתבה מאמר בנושא העדר זכרון, קולגה שלה מארהב המליץ עליה, זו הזדמנות חד פעמית לטפל במקרה נדיר זה... אך, יש בעיה קטנה.

14 שנה קודם אמה אחיה ואימה עזבו את מחוז זה ב

כשהיינו ילדים, נהגנו להבהיל מישהו כשהתחבאנו וכשהוא התקרב צעקנו.."בה". איזה כיף היה לנו המבהילים ולו המובהל, כשהיה מסביר "בכלל לא נבהלתי..".
הזמנים השתנו, עכשיו, הכותבים יוצרים סצנות לסרטים. לא סתם סצנות לסרט אחד , אלא לסדרה.
גם ספר זה מועמד לגורל זה, וכולם יצאו מהסרט ויגידו.."בכלל לא נבהלתי..".
החטא של הספר הוא ההחמצה העצומה שבו. הוא מתאר בעיה של דיסוציאציה פסיכולוגית, "התנתקות" בלשוננו המודרני

מתחיל צולע ולאט לאט הופך לאחד מספרי המתח הפסיכולוגים הטובים. ממליץ למי שמחבב ספרות מסוג זה.