#
היה לה תפקיד קטן ב"אחוזת דאונטון", אותו ביצעה בלי קשר לתקופה המדוברת. שם היא נראתה אישה צעירה, אסרטיבית מאד, שקשה לדמיין אותה בתחילת המאה העשרים. היא לגמרי שייכת לזמן הנוכחי. זו כמובן לא אשמתה – יש תסריטאי ובמאי האחראים על מה שהיא עושה כשחקנית.
כסופרת היא טובה פי כמה, כותבת רהוט ואינטליגנטי, מאפיינת היטב את דמויותיה ומבססת אותן על תכנים מוכרים לנו של מדע והתנהגות, ההופכים את מה שהיא כותבת לאמין מאד.

הסיפור עוסק בזהות וזיכרון. אמה היא נוירו-פסיכיאטרית המתמחה בחקר אמנזיה. היא חיה ועובדת (קשה והרבה) בבית חולים בלונדון. בזכות פגישה בכנס רפואי בעבר, עם הנוירולוג הבכיר בתחום, פונים אליה לטפל בגבר שנמצא ללא זיכרון בחוף ליד עיירה כפרית באנגליה. הנושא המקצועי כל כך מפתה אותה, שסיבות מוצקות נגד מעורבות בנושא נדחות ומודחקות. הסיפור מרתק ומותח כמעט לכל אורכו ומציב לפני הקורא(ת) תעלומה מרתקת וקריאה סוחפת.

החלק של התרת התעלומה והפיתרון אינו הגיוני ואינטליגנטי כמו חלקו הראשון של הספר. פה אפשר לראות סופרת שטוותה עלילה מוצלחת, מסתבכת בקורים של עצמה. מעורבותם של חלק מהגורמים אינה ברורה או סבירה, סוף הסיפור מתקשה לא מעט וצולע קשות כשמגיע הפיתרון. אני מניחה שקשה היה לה למצוא סיום ראוי לעלילה המוצלחת – והמותחת – שהיא המציאה. אבל למרות ההסתייגות הזו, שהורידה כוכב לספר, הוא ראוי לקריאה ושבר אצלי תקופה ארוכה של חיפוש ספר שארצה לחזור אליו אחרי כל הפסקה. ספר נוסף שלה, שקדם לספר הזה, היה רב-מכר וממתין לי. אקרא אותו בשמחה ואקווה שהציפייה הגבוהה שסטדמן טיפחה בי לא תהפוך לאכזבה, כמו שקורה לי לא פעם.


1/2

הנוירו-פסיכיאטרית ד"ר אמה לואיס נקראת להעריך את מצבו של האיש בעיירה קטנה בלב האזור הכפרי של אנגליה. היא המתינה להזדמנות הזאת כל חייה. אבל המקרה מתגלה כמסובך ומסוכן יותר משהיא שיערה, ויש דברים שלא כדאי להיזכר בהם.
יש לי משיכה לספרי מתח על אובדן זיכרון, אבל לקראת הסוף הוא נהיה בדיוני ומוגזם. חבל שהפענוח קורא באמצע הספר.

ספר שני ומעולה של קתרין סטדמן הידועה כשחקנית בסדרה אחוזת דאונטאון.


גבר נמצא על חוף ים במחוז נורפק בריטניה, ללא זהות, ללא מסמכים, ללא קול ובעיקר ללא כל זיכרון.

מי הוא?

אל האיזור נקראת ד"ר אמה לואיס, היא נוירו פסיכיאטרית ידועה שכתבה מאמר בנושא העדר זכרון, קולגה שלה מארהב המליץ עליה, זו הזדמנות חד פעמית לטפל במקרה נדיר זה... אך, יש בעיה קטנה.

14 שנה קודם אמה אחיה ואימה עזבו את מחוז זה בבהלה ובפתאומיות.

הם" נעלמו" מעל פני האדמה וחיו בזהות בדויה עד כה.

לאורך הספר ישנן שתי תעלומות, מי הוא האיש שצץ משום מקום ומה קרה אי אז בעברה שגרם לאמה ומשפחתה לנוס על נפשם, התעלומות שזורות זה בזה ככל שהמתח גובר, החשש של אמה להגיע אל האזור ולהתגלות מחדש בד בבד עם גילויו וזכרונותיו של האיש הזר שזוכר את שמה הקודם ופרטים נוספים על עברה, אמה מרגישה מאוימת.

הספר צולל אל עולם מסתורי המוח בו בזמן אל מסתורי עברה של אמה ועברו וזכרונותיו של האיש, השאלות עולות אצל אמה מי הוא האיש? מה הם יכולותיו? מהאין הוא יודע עליה נתונים שהוסתרו כל כל טוב? הספר עובר מדמות לדמות וחושף אט אט את מה שקרה בעבר מול מי האיש מה כוונותיו ואיך הוא קשור לעברה של אמה.

המתח גובר ועולה ככל שגילויים נוספים צצים ועולים, דמותו של האיש נחשפת מה הן מניעיו? מה היא בעייתו באובדן הזיכרון אל מול עברה של אמה ואל הקשר בינהם.

ספר מעולה עם עלילה מפותלת ומתח שנבנה תוך כדי תנועה.

מומלץ ביותר' ,תהנו

כשהיינו ילדים, נהגנו להבהיל מישהו כשהתחבאנו וכשהוא התקרב צעקנו.."בה". איזה כיף היה לנו המבהילים ולו המובהל, כשהיה מסביר "בכלל לא נבהלתי..".
הזמנים השתנו, עכשיו, הכותבים יוצרים סצנות לסרטים. לא סתם סצנות לסרט אחד , אלא לסדרה.
גם ספר זה מועמד לגורל זה, וכולם יצאו מהסרט ויגידו.."בכלל לא נבהלתי..".
החטא של הספר הוא ההחמצה העצומה שבו. הוא מתאר בעיה של דיסוציאציה פסיכולוגית, "התנתקות" בלשוננו המודרנית. רופאי הנפש מבחינים בשלושה סוגים, אני ממליץ לקרוא על כך בגוגל ידידנו, יש שם תיאורים והסברים מרתקים. הגורמים לכך יכולים להיות פיזיולוגים , פגיעה או מחלת קשה שפוגעת ביותרת המוח, או אירוע טראומטי שגורם לנסיגה ושכחה.
אחד הסוגים המיוחדים הוא "פוגה". מונח לטיני שפירושו "בריחה". כל שומעי מוזיקה קלסית מכירים יצירות במבנה פוגה, המוכרת בהם היא "טוקטה ופוגה" של בך. שלכאורה אין שם בריחה, אבל מרדף ושילוב של המוטיב המרכזי בכלים שונים ובצלילים מורכבים כמו גלים שמגיעים מהים אחד אחר השני ומתאבכים בשובר הגלים.
זהו הסיפור של מפגש של אמה לואיס, פסיכיאטרית עם פציינט חסר זיכרון שנמצא על החוף. ההתמודדות של אמה לפתרון התעלומה מרתקת ויש בה מתח מובנה אמיתי וכן.
אם העלילה הייתה הולכת לאורך כל הדרך בכיוון זה הייתי אומר דייני עם ציון מקסימלי. אבל, רוחות המודרנה שמתוארות בתחילת הביקורת, נתנו דרור ליצר הרע של הכותבת ולכן במחצית הספר הופך הסיפור למקרי רצח וניסיונות לפגיעה ומדרדר בסוף למרדף עלוב.
אומרים על רוקפלר שהתחיל עם דולר בכיס והפך אותו למיליוני דולרים. יש כאלו שלוקחים מליוני דולרים והופכים אותם לכמה אלפים.

כפי שכתב אורי כאן למעלה, מדובר בספר שמתחיל חזק, עם סיפור מושך ומעניין, ומידרדר לבידור זול שמוצאים בסדרות המתח בשקל וחצי שנטפליקס מעלה בכמויות מסחריות. אחרי "משהו במים", מדובר בירידה משמעותית ברמה, ומאוד התאכזבתי שהסופרת לקחה משהו כל כך טוב ומעניין, והפכה אותו למשהו שחוק שראינו מאות פעמים, בלי שום השראה בסוף או משהו שאנחנו לומדים מהסיפור. שמעתי אותו באודיובוק, וכשהגיע הסוף, אפילו לא שמתי לב מרוב שזה היה סתמי.

ספר מעולה ומותח לאורך כל הדרך!!! היה מרתק ואהבתי את הדילוגים בין הדמויות ונקודות המבט השונות. כל הזמן חיכיתי לפיתרון שיחבר את הכל אבל את מה שקרה בסוף לא הצלחתי לדמיין ואפילו הייתי צריך לקרוא כמה פעמים עד שהבנתי חלק מהדברים.. מומלץ מאוד!
וחוץ מזה, יש לי משיכה לספרי מתח על אובדן זיכרון.. אשמח להמלצות נוספות בסגנון הזה :)