הספר הזה היה תענוג צרוף. כל כך מענג שלא רציתי שיסתיים ואני מבקשת משני העורכים שלו שיאגדו עוד כמה אסופות כאלה. כמעט את כל הסופרים אני מכירה היטב ובאמת מדובר בעידית שבעידית, אם כי יש בהחלט עוד רבים וטובים כמותם, וזה רעיון לאסופה הבאה.

הסיפורים מופיעים בספר בסדר כרונולוגי של פרסומם, ובדרך זו מובילים את קורא ספרי המתח המיומן בדרך שבה התפתח הז'אנר האהוב ובתת הז'אנרים שהתפתחו מהענף המרכזי. רוב הסיפור

#
אסופות של סיפורים קצרים מאת סופרים שונים סובלות לעתים קרובות ממחסור חמור בהקשרים. מי שאוסף את הסיפורים מחליט אמנם על קו (כמו תקופה, לאומיות הסופרים, שפת הכתיבה וכו') אך לעתים יוצא שהסיפורים סובלים מפערים גדולים מדי באיכותם, בקריאותם או במידת הפירסום והעניין של סופרים שונים. באסופה הזו החליטו המלקטים על הז'אנר – מתח ועל הסדר בו יתפרסמו הסיפורים – כרונולוגי מהישן לחדש. הם הצליחו ליצור אוסף עם היג

"זה העולם שאתם חיים בו, ויש סופרים, בעלי נפש קשוחה ועם מספיק ריחוק רגשי, שיודעים להפוך אותו למעניין במיוחד" (ריימונד צ'נדלר, עמוד 403).

באסופה "16 סיפורים מאת סופרי המתח הגדולים בעולם" שערכו <mark>שולמית לפיד</mark> ודרור משעני (הוצאת אחוזת בית, 2024) ישנם סיפורים קצרים מעולים שכתבו טובי סופרי המתח, שחלקם הם גם סופרים דגולים של ממש. בעיני בלטו באסופה ארבעה סיפורים מוצלחים במיוחד שכתבו דשיאל האמט, איאן רנקין